שמעון פרס, 66 שנות עשייה והריסה
אפתח בסיפור: אחד החברים של סבי וסבתי שנפטר לפני מספר שנים, ישב איתנו לארוחת צהריים. במהלך השיחה הוא סיפר כי בתקופה שבה הדריך בנוער העובד והלומד, אחד מחניכיו היה לא אחר מאשר
שמעון פרסקי. אותו חבר ששמו פרח מזכרוני לקח את הקבוצה שהדריך לטיול כחלק מהמגמה להכיר לנוער הארצישראלי את נופה של ארץ חמדת, במהלך הטיול עברו החניכים ליד מצוק שממנו היה ניתן להשקיף לאתר אחר אשר יופיו היה מרהיב - המדריך הרצה קצת על המקום, ההיסטוריה שלו, הארכיולוגיה שלו והחשיבות האסטרטגית שלו, והמשיך עם הקבוצה הלאה. אחרי כמה מאות מטרים הוא הבחין כי אחד החניכים נעלם, ומי זה היה
לא אחר מאשר פרסקי הקטן! חיש מהר הלך המדריך לחפש את החניך, והיכן מצאהו? תלוי על המצוק. התברר כי פרסקי התחלק על אבן, ורק ידיו נאחזו במצוק, בזמן שכל גופו תלוי בין שמים לארץ. המדריך אחז בידו והרימו. כשסיים לספר לנו את הסיפור אמר החבר-מדריך: "לו ידעתי שהוא יגרום לנו כ"כ הרבה צרות לא הייתי מרים אותו." הסיפור הזה ממחיש חלק מהדואליות שבפרס. מצד אחד מדובר באחד מזוכי פרס נובל, אדם אשר יכול לזקוף לזכותו את הסכם אוסלו, הכור בדימונה ובנחל שורק, ייצוב המשק והאינפלציה ב-1984, הנסיגה החלקית מלבנון ועוד מפעלים, חוקים ומהלכים אחרים - אך לצד זאת את היותו שר הביטחון שאישר את ההתנחלות הראשונה בסבסטיה, עמדות נציות לאורך עשרות בשנים, הטבות מפליגות לחרדים, את טיהורו הבינלאומי של אריק שרון עם היבחרו לראש ממשלה ב-2001, את ההיגררות לאורך השנים של מפלגת העבודה אחרי הליכוד ואת אי-הצבת האלטרנטיבה שהוא מחוייב לה בתור יו"ר האופוזיציה שנים ארוכות כמו את כך שהיה בין האדריכלים של החרבתה של מפלגת העבודה, ממפלגה שבנתה את המדינה עד למפלגה שהפכה להיות 'סופרמרקט של אידיאולוגיות' או במילים אחרות פלטפורמה לכל פוליטיקאי ושטיח דלת לליכוד. גם את ההפסד שלו בבחירות 1996, לאחר קריאת שלושה ספרים בנושא, אסור לשכוח לו. בסופו של דבר קשה מאוד לשפוט את מעשיו לאורך ההיסטוריה, גם בגלל שאנחנו קרובים מדי מבחינה היסטורית וגם בגלל שבלתי אפשרי כמעט להתנתק ממעשיו כיום, שהם לכל הפחות מזיקים מעט ואם נרבה במילים אז מחריבים את המעט שנותר ממפלגת העבודה (להתמודד על הנהגת מפלגה לאחר רצף הפסדים לראשות הממשלה, בגיל 82 כשהוא נבחר ליו"ר זמני על סמך הבטחתו שיפעל לשיקום המפלגה ואח"כ יחזור למקומו) ומביאים לשיתוף פעולה גועלי עם הליכוד. היושר מחייב אותנו לציין את היותו אדם אינטליגנט ומשכיל, חריף מחשבה ולשון, שבין השאר גם תרם לחברה הישראלית והתפקיד שהכי מתאים לו הוא הנשיא. למרות שכמו שפואד אמר, גם הבאבא סאלי הולם אותו.
והיום בפינה: שמעון פרס תבלו!