פין, פות, פיפי

[ליליה והגמדים]

פין, פות, פיפי

היתה לי היום שיחה עם חברה בנדון. היא שאלה איך אנחנו קוראים לזה בבית...אמרתי ש(כמובן) פין ופות, ועומר בגילו המתקדם כבר קורא לזה לפעמים זין (מבלי להבין עדיין את המשמעויות התרבותיות, היכן שיש כאלה). היא קוראת לשני האיברים "פיפי". חשבתי על העניין (במהלך השיחה ואחריה). ראשית, זילות ואיחוד המושגים היא עתיקה למדי: פיפי הוא מושג פונקציונלי ותואר-הפועל כך שקיימת התעלמות מהאיברים וייחודיותם, השטחה, גינוי סמוי. כ"כ איחוד המושגים נותן מקום לחיזוק התפיסה הלא מודעת של היררכית-אברים (וריאציה על בדיית קנאת הפין?) שבערך הנתפס שלה - לו יש יותר (ארוך) ולה יש פחות (קצר), בעיניה ובעיניו. בקיצור, השפה חשובה כי היא גם מבטאת את ההתנייה החברתית וגם יוצרת "חיילים" ו"חיילות" בצבא החברה הפטריאכלית....האמנם? מעניין, מה דעתכן?

 

[שרון של אייל]

בדיוק השבוע היתה לי שיחה בעניין

עם הפסיכולוגית של בית הספר שבו אני מלמדת. היא ממוצא רוסי. היא סיפרה לי בזעזוע על ילדה בגן שבו היא עובדת, שאמרה שלסוס לי אשכים, כמו לאבא שלה, בין הרגליים. היא הית הממש מזועזעת ואני לא ממש הבנתי למה. אצלנו אייל יודע שיש לו פין ואשכים ופטמות (ועוד המון איברים אחרים בגוף). זה נשמע לי הגיוני שילד שגדל בבית שבו יש שמות לאיברים "האלה" - הילדים ישתמשו בשמות לתיאור דברים אחרים. בסופו של דבר הגענו למסקנה שזה עניין תרבותי. היא אמרה שבשמות האחרות שהיא מכירה אין מילים לכל האיברים האלה, ובאמת משתמשים בעיקר בכינויים כמו "פיפי". לגבי למי יש יותר ולמי פחות, כמו כל דבר - תלוי איך מציגים את זה (כמובן - תלוי גם בגיל של הילד): לו יש יותר (ארוך ולה יש פחות (קצר). מצד שני - לו יש פחות (אפשרויות

) ולה יש (הרבה יותר) אפשרויות, וכשהיא תגדל היא תוכל להיות בהריון וללדת ילדים. לא יותר שווה שמסתם זין שתלוי בחוץ

 

[ליליה והגמדים]

אין לי ויכוח איתך על מה משתלם יותר

אולם הבה לא ניתמם - אנחנו עוברות תקופת חיים עד שאנחנו לומדות להתערב התערבות קוגנטיבית בהטמעות התרבותיות והפטריאכליות שלנו.

 

[שחר של עמית]

יש לי התלבטות, ואשמח לקרוא דעות

בעניין הזה בדיוק: בתחילה, נהגתי לקרוא "לילד" בשמו - "פין". ואז אמרה לי חברה שמחוץ לביתנו, בגן למשל, לא נוהגים לכנות כך את איבר המין הזכרי, אלא "בולבול", ולכן לא כדאי שאצור בלבול אצל הילד לגבי הבולבול.

לאלה שילדיהן כבר חצו את הגיל, ז"א שהם כבר מדברים ובסביבה שמחוץ לבית מתייחסים לאברי הגוף השונים - איך אתן נוהגות לכנות ואיך נוהגים לכנות בגן?

 

[ליליה והגמדים]

תראי, אני מלמדת את כל המילים

ויע"ז בבית משתמשים בפין ופות. עומר ידע למשל על "בולבול", "זין" ואפילו על המושג "זיון" שיוצאים ממנו ילדים, עוד לפני גיל 3 מהקלטת "ילד בא מאהבה". הסברתי שא/נשים אומרים בולבול ופיפי כי לא נעים להם מהדבר הכי טבעי בעולם וזה מגוחך כי פיפי זה נוזל ובולבול זו ציפור... אבל שישתמש בכל מקום איך שבא לו. אז זה בדיוק מה שהוא עושה. רעות מדברת עכשיו הרבה על הפות - "פות של רעותי", "פות יפה" ו(כשהיא רואה אותי) "פות של אמא, לא של רעותי".

 

[nonana]

../images/Emo45.gif גם אצלנו הם יודעים את רוב

הביטויים. אך נדב עקב זה שמחוץ לבית משתמשים במילה בולבול- מעדיף לקרא לזה כך. יש לי סיפור שגורם למחשבה על הבושה שקיימת אצל רבים. הילדים שיחקו והשתוללו כשהייתי אצל אחותי. הגדולה החליקה ונפלה על הריצפה- היא אמרה לי "אמא נפלתי וכואבת לי הפות". גיסי הסתכל עלי ושאל פות? עניתי לו- כן אתה מכיר שם אחר נכון? הוא היה מובך

 

[מאיו]

כינויים בבית ובגן

כמו שבגן יש התנהלות שונה מאשר בבית והילד לא מתבלבל מזה, כך גם בשפה. הבן שלי מכיר את המילה פין כמו סנטר, לחי, פות ועיניים. כאשר הוא הביא את המילה בולבול מהגן הסברתי לו שבולבול זו ציפור ובגינה ראינו את הבולבול. בכל מקרה נראה לי שבגן הוא אומר בולבול ובבית פין ולא מתבלבל מזה בכלל.

 

[galia28]

פיפי ובולבול

 

[Keren Or1]

זה תלוי בקונטקסט ואל מי אני מדברת

אני עושה שימוש לסרוגין בכל המילים הרשמיות ובמילות הסלנג. אם אני מדברת על איבר המין בהיבט המיני שלו אז אני מכנה אותו במילים הרשמיות פין/זין, פות ואפילו כוס כשצריך. בהיבטים אחרים של איבר המין אני קוראת לו במילים היותר ילדותיות פיפי ובולבול כל המילים הילדותיות הן בעצם מילים שאינן מתארות את האיבר ומנסות בעצם להימנע מלהתייחס לאיברים אלו באופן ישיר. במילון תמצאי את המילה ישבן אך לא את המילה טוסיק. לא תמצאי את המילה פיפי או בולבול אך כן תמצאי פות או פין. פיפי מתייחס לפן אחד של האיבר ולכן הוא לא מדויק. פן נוסף הוא מול מי אני מדברת. אם אני מדברת לילד אז בד"כ אני כן אעשה שימוש במילים כמו פיפי, בולבול, טוסיק וכו'. כנ"ל לגבי שיחה עם הגננת או עם אמא אחרת. אבל אני לא אחשוב להשתמש במילה כמו טוסיק או בולבול בשיחה עם רופא הילדים (למשל אני אומר שמדדנו חום בישבן ולא חום בטוסיק) או בכל שיחה עם מבוגר.

 

[אמא של יובל ה]

אצלינו אין כזה מושג בולבול

ממש לא לענין! יובל יודעת שלה יש פות ולבנים יש פין והסבירה לי מה יש לכל אחד במשפחה. נראה לי מאד טפשי לקרוא לפין בכינוי בולבול - מה ההבדל? האם אמירת השם המפורש פין יש לה איזו שהיא משמעות? את כל ילדי גידלתי עם אמירת השם המפורש בדיוק כמו שידעו שיש סנטר ולחי...

 

[חנה גונן]

שמתי לב שהיחס של הילדים בני השלוש

אצלנו בגן לכל ענין אברי המין וגם יציאות הוא מאוד שלילי,כל התיחסות שלהם לנושא מתבטאת באיכסה ומגעיל. שלכם חנה גונן

 

[ליליה והגמדים]

מאוד מוזר

כי בגיל 3 זו ה-סיבה לגעיות צחוק בלתי מרוסנות.

 

[שרון של אייל]

זה דווקא לא מוזר בעיני

הרבה פעמים השלבים האלה שהילדים נגמלים מלווים בתיאורים כאלו של היציאות ובכלל - מגעיל (מגיל), מסריח (מסריאח), קקי וכו'. דווקא לא נתקלתי בתגובות כאלה בנוגע לאיברי הגוף אלא בנוגע ליציאות ולדברים אחרים.

 

[אבא גאה]

אנחנו קוראים לזה

בכל שמות הידועים, פין, פינס, בולבול (בעצם אני לא חושב שהוא מכיר דיק, קוק, זין, וכו'...).... ושל בנות זה רק באנגלית : וג'יינה. לפני כמה ימים ניקיתי את הבית עם הפרעוש ושרתי: "I am youe Venus I am your fire, Youre desire" ולא עברה שעה ואנחנו באוטו והילד מזמזם: "I am youe penis I am your fire......"

 

[א אוהל]

אצלנו זה תלוי את מי שואלים

אנחנו ההורים קוראים לאבר המין הגברי "פין" אבל האפרוח יום אחד בגיל שנה ו-10 בערך ראתה את אבא שלה ערום וקראה: "לאבא יש תולעת בטוסיק!"

ועדיין משתמשת בשם שהמציאה. לפות אנחנו קוראים פונג'יק - מילה שרצה אצלנו במשפחה כבר 3 דורות לפחות סתם כי אני לא אוהבת את המילה "פות" כי הצליל שלה לא נעים לי באוזן. לא יודעת איך קוראים לאיברים האלה בגן.

 

[ליליה והגמדים]

שאלה אמיתית

למה הצליל לא נעים לך באוזן?

 

[limori]

ואצלינו זה בינבין ופות ונעה פשוט

מתוסכלת מהעובדה שיש לה פות ולא בינבין היא כל הזמן מחפשת את הבינבין שלה.. אני דוקא לא מתחברת למילה פין.

 

[יסמין@]

אצלנו זה בדיוק הפוך

הבת שלי דווקא החליטה שהאיבר שלה יותר יפה ומוצלח מהאיבר של הבנים והיא מאוד מרוצה ממנו. היא גם שמחה שלשתינו יש אותו הדבר

אני זוכרת שיחה שהיתה לנו פעם על כך, שהיא התבטאה משהו כמו "לי אין כמו לX" (שם של ילד מהגן) ואני הדגשתי: "ו*לו* אין כמו לך". קראתי פעם שמשום שאצל הבנים זה בולט ואצל הבנות זה יותר פנימי וחבוי, לפעמים יש בנות שמרגישות שלהן אין איבר מין. לא שהוא קטן, אלא שאין להן ואילו לבנים יש. ולכן היה לי חשוב להדגיש שלה *יש* איבר מין ושהוא מוצלח מאוד, ודווקא לבנים *אין* איבר מין כזה. ומשום שכל האימהות והילדים בסביבתנו קוראים לאיבר של הבנים "בולבול" - אז לצורך התקשורת עם הסביבה גם אנחנו מכנות אותו כך. ובקשר ל"פות" - אני ממש לא אוהבת את המילה הזאת ולא השתמשתי בה גם לפני שהפכתי לאם. היא נשמעת לי פלסטיקית כזאת, קלינית-רפואית ומאולצת, וגם מפריעה לי הקרבה לפתייה-שוטה. ולכן אנחנו מדברות על "פושפוש", שיש לו צליל נעים וחמוד.

 

[ליליה והגמדים]

מילות חיבוב

הן לא בהכרך "חיבוב" - הן בעיני בשלב הזה יותר הפחתה. יש הבדל בין מילות חיבוב לאיברים אינטימיים, שנאמרות בין בני זוג, לבין שמות האיברים בהתייחס לילדים. לא מן הנמנע, שאם תמשיכו לחבב מילולית את הפין של רואי יותר מאשר את הפות של נעה, היא תמשיך לחפש את החלק החסר גם בשארית חייה. אין לנו מושג לעיתים איך השפה חורצת בנו חריצים...כי היא הכלי שבו התרבות (כמו גם הדיסוננס הפרטי של ההורים) מעבירה את עצמה הלאה.

 

[א אוהל]

לא בדיוק יודעת למה

היא נשמעת לי כמו מילה ש"יורקים" מהפה. "פין" נשמע לי יתר רך ומכובד.