אכן תהייה קיומית
יש כמה ארגונים וחברות שמחזיקים או מעסיקים פילוסופים או "יועצים אתיים". חלקם ארגונים שעיסוקם באמת נוגע בבעיות פילוסופיות "כבדות". למשל - פרופ' אסא כשר שניסח עבור צה"ל את "הקוד האתי", ועדות רפואיות וכדו'. אחרים סתם מסיבות יח"צנות (יחסי ציבור) והתהדרות השמועות אומרות שבתקופת ה-hype היו כמה כאלו בחברות היי-טק. ויש כאלו שמחזיקים אותם עבור כסת"ח (כיסוי תחת) במיוחד חברות שעוסקות בתחומים אפורים מבחינה מוסרית. (וכמובן בעלי תארים שמלמדים קורסים באונ') זה נכון במיוחד למי שהתמחו בפילוסופיה באוניברסיטה ויש להם תארים ו"שם" בעולם. אבל מי שקיבל תואר פרופסור באוניברסיטה הוא לא בהכרח הוגה דעות עצמאי או מקורי. לכן, בהרחבה של "מקצוע" הפילוסופיה להוגי דעות שלא למדו באוניברסיטה נמצא שברוב הדתות יש מקום של כבוד, ולעיתים אפילו משרה ששכרה בצידה, להוגים (פילוסופים) שמפתחים את החשיבה של אותה דת. גם שופטים (במיוחד בערכאות גבוהות), חלק מהמדינאים (אנשי פוליטיקה) ועיתונאים שונים מנסים להציג את עמדתם במבט פילוסופי. וכמובן, סופרים ויוצרים רבים (בין אם הם כותבים ספרי "הגות" ובין אם זו יצירה מכל סוג שנסובה על סוגיות קיומיות. למשל - בתחום המד"ב (מדע בדיוני). אם נרחיב את המושג פילוסופיה עוד לחשיבה על דברים בסיסיים נקבל כמו שהזכרת גם את המתמטיקאים ורבים מן המדעים. (*הערה*) בצורה אבסורדית, הפלורליזם, "ההשכלה הגבוהה" וחופש העיתונות גרמו בתקופתנו להורדת קרנם של הפילוסופיה ושל הוגי דעות בכלל. הפלורליזם (הלגיטימציה הרחבה לדעות שונות) גרם לכך שהאדם ברחוב אומר לעצמו "אם כל הדעות קבילות, למה לי להתעניין בפרטיה של דעה כזו או אחרת" ומעדיף לאמץ דעה ממוצעת שבאה מ"הבטן". ההשכלה הגבוהה הממסדית משכה את המתעניינים בפילוסופיה לדיבור על פילוסופיה ועל דעות שכבר הובעו במקום להעלות דעות מקוריות או להלחם על השקפה שאתה דוגל בה. העיתונות משטיחה את המבט (בגלל קוצר היריעה ואורך הרייטינג) וגורמת לאנשים להרגיש שכל נקודות המבט הועלו ומוצו.