"פילוסופיה נשית"
במהלך השנים התקדמה הפילוסופיה והתפתחה, מאז ימי בבל, דרך מצרים, ליוון ואירופה המערבית עד לארצות הברית של אמריקה ומדינות סקנדינביה. לאורך כל אותן שנים "גיבורי" הפילוסופיה היו גברים ולאותן נשים אשר התפלספו במשך השנים ניתנו שמות גנאי והן נופו ונדחו מן החברה (שנשלטה, כמובן ע"י הגברים, והכוונה היא "נשלטה" במובן הפילוסופי). עם השנים, בצוותא עם התפתחות הפמיניזם נשמעו יותר ויותר קולות נשיים בעולם הפילוסופיה אך אנו, כגברים, שללנו וביקרנו כל התקדמות שכזאת. כמו אדם הנאשם במעשה כלשהוא, אינסטנקטיבית, התגוננו הגברים כיחידה מגובשת נגד מתן במה ל"פילוסופיה נשית" והסיבה כנראה היא הפחד. מאז ומתמיד (כך יעיד כל גבר שידע אישה), לא הצלחנו כגברים להבין את מוחן המעוות של הנשים. מוחן של נשים היה הווה ויהיה, כנראה, חידה שלעולם לא נוכל לפותרה. אבל, וזהו אבל משמעותי, הנשים עוד לא אמרו את המילה האחרונה. למען האמת הן עוד לא אמרו את המילה הראשונה. הרי כבר הוכח בעבר שבני האדם ניתנים להובלה כעדר בעזרת הנהגה חכמה ומניפולטיבית ולכן כל מה שצריכות הנשים, מעבר לעניין ה"פילוסופיה הנשית" הוא מנהיג(/ה) אשר לתכד אותן סביב רעיון מסוים. לאורך השנים נתלכדו קבוצות של אנשים סביב כל נושא הגיוני (יותר או פחות) למשל, תנועות פוליטיות וא-פוליטיות, איגודים שונים ומשונים שמאחדים בני אדם תחת נושאים שונים ומשונים. עדיין לא קם ארגון או הרעיון שיילכד סביבו נשים תחת אידיאל מסויים. אותו אידיאל הוא "שלטון נשים". בעבר נוסו אי אילו נסיונות לשלטון שכזה אך הנשים, מפאת הפיגור האינלקטואלי שנוצר בעל כורחן, לא השכילו לנצל את אותם נסיונות. כיום באקדמיה, לצורך העניין הרוב השולט (בהעברת הרצאות ובהדרכת סטודנטים) הוא גברים בגיל העמידה בעלי תפיסות ישנות ומיושנות, לא מקוריות ומאוסות, ונשים בגיל 35-40, צעירות,פורחות, ושאפתניות במישור הפילוסופי והאינטלקטואלי. אותן נשים הצליחו להבין ש"אם אין אני לי,מי לי" והחלו מפלסות דרכן בבירוקרטיה האקדמית הגברית שכאילו נבנתה על כל סיבוכיה רק על מנת להפריע למוחותיהן המתפרצים קדימה (למעלה) בשעטה. אחרי הכל, מספיקה "אדולף היטלרית" אחת כדי לשים קץ לעידן השליטה הגברית. מספיקה מנהיגה אחת חזקה כדי ללכד סביבה (מה שעוד לא נוסה בעבר) את כל אותן נשים פילוסופיות ולקדם דרך קלה ופשוטה להכחדת כמה שיותר גברים, לפתח (בקלות) שליטה (בכוח או לא) על הילודה (ועל התמותה - כמובן). השלב הראשון יהיה מוזר, אולי, חדשני ומסתורי, אך אני, כגבר, יכול להבטיח לכולכם שאנחנו כגברים, לא נעמוד על טיבו של מהלך שכזה (מבחינת הנשים) וכשנסכים לקבל (או כשנהיה מסוגלים לעכל) סוג כזה של מהלך (גם במישור המחשבתי) יהיה מאוחר. מאוחר מדי. מה שמשאיר שביב של תקווה הוא היות "אדם לאדם - זאב." אם אדם לאדם-זאב, אז אשה לאשה - ???? . כנראה שרק נשים יוכלו להשיב על כך מבלי להרגיש נפגעות. אוי יקירותיי - ביום בו תוכלו לחיות זו עם זו, כבר לא תזדקקו לנו עוד. ייקח לכן הרבה זמן. הרבה מאוד זמן. לא אני ולא אף אחד מקוראי/קוראות המאמר לא ייזכו לראות את חזוני. לעולם לא אדע מ ת י חזוני ייתגשם אך בטוחני שיום יבוא והעולם כפי שאנו מכירים כיום יישתנה לחלוטין. מוטב מאוחר מאף פעם לא, ואולי ההיפך הוא הנכון.... לטיפולכם (הגברים) ולידיעתכן (הנשים)...
במהלך השנים התקדמה הפילוסופיה והתפתחה, מאז ימי בבל, דרך מצרים, ליוון ואירופה המערבית עד לארצות הברית של אמריקה ומדינות סקנדינביה. לאורך כל אותן שנים "גיבורי" הפילוסופיה היו גברים ולאותן נשים אשר התפלספו במשך השנים ניתנו שמות גנאי והן נופו ונדחו מן החברה (שנשלטה, כמובן ע"י הגברים, והכוונה היא "נשלטה" במובן הפילוסופי). עם השנים, בצוותא עם התפתחות הפמיניזם נשמעו יותר ויותר קולות נשיים בעולם הפילוסופיה אך אנו, כגברים, שללנו וביקרנו כל התקדמות שכזאת. כמו אדם הנאשם במעשה כלשהוא, אינסטנקטיבית, התגוננו הגברים כיחידה מגובשת נגד מתן במה ל"פילוסופיה נשית" והסיבה כנראה היא הפחד. מאז ומתמיד (כך יעיד כל גבר שידע אישה), לא הצלחנו כגברים להבין את מוחן המעוות של הנשים. מוחן של נשים היה הווה ויהיה, כנראה, חידה שלעולם לא נוכל לפותרה. אבל, וזהו אבל משמעותי, הנשים עוד לא אמרו את המילה האחרונה. למען האמת הן עוד לא אמרו את המילה הראשונה. הרי כבר הוכח בעבר שבני האדם ניתנים להובלה כעדר בעזרת הנהגה חכמה ומניפולטיבית ולכן כל מה שצריכות הנשים, מעבר לעניין ה"פילוסופיה הנשית" הוא מנהיג(/ה) אשר לתכד אותן סביב רעיון מסוים. לאורך השנים נתלכדו קבוצות של אנשים סביב כל נושא הגיוני (יותר או פחות) למשל, תנועות פוליטיות וא-פוליטיות, איגודים שונים ומשונים שמאחדים בני אדם תחת נושאים שונים ומשונים. עדיין לא קם ארגון או הרעיון שיילכד סביבו נשים תחת אידיאל מסויים. אותו אידיאל הוא "שלטון נשים". בעבר נוסו אי אילו נסיונות לשלטון שכזה אך הנשים, מפאת הפיגור האינלקטואלי שנוצר בעל כורחן, לא השכילו לנצל את אותם נסיונות. כיום באקדמיה, לצורך העניין הרוב השולט (בהעברת הרצאות ובהדרכת סטודנטים) הוא גברים בגיל העמידה בעלי תפיסות ישנות ומיושנות, לא מקוריות ומאוסות, ונשים בגיל 35-40, צעירות,פורחות, ושאפתניות במישור הפילוסופי והאינטלקטואלי. אותן נשים הצליחו להבין ש"אם אין אני לי,מי לי" והחלו מפלסות דרכן בבירוקרטיה האקדמית הגברית שכאילו נבנתה על כל סיבוכיה רק על מנת להפריע למוחותיהן המתפרצים קדימה (למעלה) בשעטה. אחרי הכל, מספיקה "אדולף היטלרית" אחת כדי לשים קץ לעידן השליטה הגברית. מספיקה מנהיגה אחת חזקה כדי ללכד סביבה (מה שעוד לא נוסה בעבר) את כל אותן נשים פילוסופיות ולקדם דרך קלה ופשוטה להכחדת כמה שיותר גברים, לפתח (בקלות) שליטה (בכוח או לא) על הילודה (ועל התמותה - כמובן). השלב הראשון יהיה מוזר, אולי, חדשני ומסתורי, אך אני, כגבר, יכול להבטיח לכולכם שאנחנו כגברים, לא נעמוד על טיבו של מהלך שכזה (מבחינת הנשים) וכשנסכים לקבל (או כשנהיה מסוגלים לעכל) סוג כזה של מהלך (גם במישור המחשבתי) יהיה מאוחר. מאוחר מדי. מה שמשאיר שביב של תקווה הוא היות "אדם לאדם - זאב." אם אדם לאדם-זאב, אז אשה לאשה - ???? . כנראה שרק נשים יוכלו להשיב על כך מבלי להרגיש נפגעות. אוי יקירותיי - ביום בו תוכלו לחיות זו עם זו, כבר לא תזדקקו לנו עוד. ייקח לכן הרבה זמן. הרבה מאוד זמן. לא אני ולא אף אחד מקוראי/קוראות המאמר לא ייזכו לראות את חזוני. לעולם לא אדע מ ת י חזוני ייתגשם אך בטוחני שיום יבוא והעולם כפי שאנו מכירים כיום יישתנה לחלוטין. מוטב מאוחר מאף פעם לא, ואולי ההיפך הוא הנכון.... לטיפולכם (הגברים) ולידיעתכן (הנשים)...