נכון, וזו הסיבה לכך שנטשתי את ניטשה לאנחות
הוא הכניס אותי לדיכאון, הדליק אותי אבל הכניס אותי לדיכאון. היה לי קונפליקט עם עצמי בנוגע לזה, האם אנטוש משהו שאני מתחברת אליו, אבל מדכא אותי. זה הקונפליקט שכתבתי עליו אז של מדוכאת מול ריקה.
והחלטתי שהחיים קצרים מדי בשביל להיכנס לדיכאון. חוצמזה, לך תדע אם הפרספקטיבה של ניטשה לא נבעה מהסבל שלו. הוא סבל ממחלה קשה, שגרמה לו המון המון סבל. מן הסתם שבן אדם שסובל זה ישפיע על החשיבה שלו. אולי אם היו נותנים לו מורפיום זה היה משנה את כל צורת החשיבה שלו.