פייר וג´יל

פייר וג´יל

הם תמיד דיברו בלשון רבים, על הכל. "היינו", "ראינו", "קנינו". היתה להם דירה קטנה ברובע האמנים שעל גדת הסיין, ותינוק משותף בן שנה. היה להם טוב. ערב אחד, כשג´יל התקלחה ופייר הכין ארוחת-ערב, צרצר הטלפון. זאת היתה אמא של ג´יל, שפלטה קצרות: "תדליקו CNN . מיד". פייר ציית במהירות. בהכירו את אמה של ג´יל ידע, שאין זה ממנהגה לשלח פקודות, ושאם עשתה זאת, כנראה שקרה משהו יוצא-דופן. הוא התיישב בכורסאת-הטלויזיה. כשג´יל יצאה מהאמבטיה היא מצאה אותו יושב מכונס בעצמו, בוהה במרקע בפנים אפורים ובעיניים אדומות. ג´יל הניחה ידיים לחות על ערפו וגיחכה: "עוד סרט-אסונות?" "לא", לחש פייר, "בואי תראי בעצמך". ג´יל התיישבה על קצה הספה בצורה אגבית כאילו תיכף תקום. המגבת עטפה עדיין את גופה המטפטף. היא הלכה והחוירה. כשראתה את העשן והאש קפצה ואמרה: "אני חייבת להתקשר לפרנקי בבוסטון". פרנקי היה אחיה פרנסואה, שהתחתן עם בחורה יהודייה-אמריקאית, וחי בבוסטון מזה שנים. "השבח לאל", אמרה ג´יל כשחזרה לסלון, "כל משפחתו של פרנקי – שלמה ובריאה". היא חזרת לצפות בזוועות שמול עיניה, מנידה מדי-פעם בראשה כמסרבת להאמין, פעמים פורצת בבכי מר ופייר מוחט את אפו ועיניו. הם צפו בטלויזיה עד 2.00 בלילה. המגבת עדיין סביב גופה של ג´יל, שערה הארוך כבר יבש ממזמן וכעת הוא דבוק למצחה קווצות-קווצות. עד 2.00 בלילה זיפזפו בין הערוצים ולא החליפו ביניהם מילה. ב-2.00 פרשו למיטה. שניהם לא נרדמו. המיטה הגדולה, שידעה אנחות-תאווה וקולות-צחוק, וגם ויכוחים חריפים וקול בכיו המתוק של תינוק מתפנק, ידעה בלילה ההוא שתיקה. אוריאנה
 

תאנה

New member
כל פעם

את מצליחה לגרום לי להצטמרר מחדש. אוהבת את הכתיבה שלך מאוד.
 
אז במיוחד בשבילך

בקרוב יצא הספר (מה שיחשוף אותי לחלוטין ויפשיט אותי ממעטה האנונימיות הוירטואלית, ואז אזדקק לעצתך המלומדה) אוריאנה
 
הנה עצה (לא בטוח שמלומדה)

הרי הספר יצא בשם האמיתי שלך, ולא בניק אוריאנה, אז אם לא תכללי בו קטעים שפרסמת בפורום, את מסודרת.
 
אכלתי אוותה

הכל קטעים שאני מפרסמת כאן. להפסיק לפרסם כאן או לגנוז את הספר? (שהוא כבר השני שאני גונזת. בסוף יקראו לי גונזו) אוריאנה
 
טוב, גונזו, הנה עוד עצה.

תפרסמי את הספר תחת השם "אוריאנה". ובצד האחורי של הכריכה, במקום תמונה, תשימי תמונה משובצת כזו, כמו ששמים ב"מבט" כשמראיינים מישהו מהשב"כ.
 
העניין הוא לא השם והתמונה

זה לא ממש ישנה לי שכולם יראו מה שמי האמיתי, או איך נראית, אלא פשוט... יחחשפו בספר פרטים מאד משמעותיים על חיי, פרטים שבהם לא הייתי משתפת את כולם כאן. מאידך, אני אוכל לחולל שינויים בחיי הקוראים. ואתה יודע מה, זה שווה לי הכל. אוריאנה
 

תאנה

New member
לעולם

לא תצעדי לבד. אני איתך לאורך כל הדרך
גיסתי האהובה
 
היתקליף, גם לך זה מזכיר את

RENE AND GEORGETTE MAGRITTE WITH THEIR DOG AFTER THE WAR Rene and Georgette Magritte With their dog after the war Returned to their hotel suite And they unlocked the door Easily losing their evening clothes They dance by the light of the moon To The Penguins The Moonglows The Orioles And The Five Satins They deep forbidden music They´d been longing for Rene and Georgette Magritte With their dog after the war Were strolling down Christopher Street When they stopped in a men´s store With all the mannequins Dressed in their style That brought tears to their Immigrant eyes Just like The Penguins The Moonglows The Orioles and The Five Satins The easy stream of laughter Flowing through the air Rene and Georgette Magritte With their dog aprטs la guerre Side by side They fell asleep Decades gliding by like Indians Time is cheap When they wake they will find All their personal belongings Have intertwined Rene and Georette Magritte With their dog after the war Were dining with the power elite And they looked in their bedroom drawer And what do you think They have hidden away In the cabinet cold of their hearts? The Penguin The Moonglows The Orioles and The Five Satins For now and ever after With their dog After the war (Paul Simon)
 

היתקליף

New member
לי זה רק מוסיף עוד טיעון

ללמה לא כדאי לי לתקן את הטלויזיה. אני כנראה בין המאושרים היחידים שלא ראה תמונות (חוץ ממשאית קוקה קולה ליד כמה עמודים, וזה בעיתון). וגם אני מתרשם מאד מהכתיבה שלך, אוריאנה.
 
אתה קיצוני ביחסך לטלוזיה

טלויזיה יכולה להיות אחלה דהר. אפשר לשים עליה איזה עציץ יפה, למשל. אוריאנה
 

יערית

New member
ולרגע חשבתי

שעמדת בחלון ביתי, ותיארת את הסיצנה בסלוני, כי זה קרה לי בדיוק, לאחר מיקלחת טלפון מחברה, "תדליקי מהר את החדשות ,העולם השתגע!!!!!!!" אהבתי את הכתיבה, ואני ממש לא מתפלאה. רק הייתי רוצה להיות הראשונה לחתימה
נשיקות, יערית
 
למעלה