פיטורין!

shavririt

New member
פיטורין!../images/Emo7.gif

פיטרו אותי שלשום מהעבודה, לאחר שעבדתי שם בקושי חודשיים, עקב "שינויים מבניים". כשקיבלו אותי לשם הבטיחו לי כל כך הרבה הבטחות ודיברו איתי על תוכניות לעתיד, ופתאום עקב כל מיני "החלטות דירקטוריון", כל מה שדיברו איתי עליו התבטל ואני נזרקתי משם.
מה שכל כך מעצבן אותי, מעבר לפיטורין שהם תמיד כמובן מאורע מעצבן בפני עצמו, זה שהחברה הזאת כל כך לא יציבה ובלתי קונסיסטנטית. תגידו לי אתם, איך הם היו יכולים לעשות לי את זה? הרשו לי להבהיר מספר נקודות: עד שקיבלו אותי, החברה הזאת עבדה עם קבלני חוץ (פרילאנסרים) שסיפקו לה שירותים. אני הייתי הראשונה שהיתה אמורה לעבוד בחברה במשרה מלאה (בתחום המדובר כמובן), כאשר בעתיד הם התכוונו להביא עובדים נוספים. פתאום עכשיו הם החליטו שהסניף בו עבדתי הופך להיות סניף שיווק בלבד ושכל ההתעסקות בתחום שלי עוברת להיות תחת אחריות אחרת (נדמה לי שלחו"ל). אז עכשיו אני שואלת אתכם: האם זה נורמלי לשנות תכנונים ככה פתאום בצורה דרסטית שכזו? לתכנן להקים צוות עובדים בתחום מסויים, להתחיל כבר להביא עובדים, ופתאום לאחר חודשיים בלבד, להפוך את הקערה על פיה ולבטל את הכול? איזו חברה יציבה היתה עושה דבר שכזה, לעזאזל?
וזה לא שהם נקלעו לקשיים ולא היתה להם ברירה, ממש לא! ככה פתאום, בצורה כל כך שרירותית וספונטנית, החליטו לערוך שינויים ארגוניים. נקודה נוספת ש"מרתיחה" אותי היא, שגם אם הם כבר החליטו להעביר את האחריות על התחום הזה למקום אחר, הרי שכפי שאמרתי, אני הייתי הראשונה (והיחידה עד עכשיו) שהם העסיקו ממש בתוך החברה. זה לא שהיה להם צוות של 10-15 איש שאת כולם הם היו צריכים לפטר, מדובר רק בי! במצב הזה אני שואלת, האם לא היתה אפשרות, לנסות למצוא פיתרון למצב שנוצר כך שבכל זאת אוכל להמשיך לעבוד שם? אז אני מבינה שהם כבר לא היו מגייסים עובדים חדשים בתחום הזה, אבל אם הם כבר קיבלו מישהו, זה פשוט לא מוסרי לעשות דבר כזה!!! אני מצטערת שאני מקשקשת כאן כל כך הרבה, אבל אני כל כך כועסת והייתי חייבת "לשפוך" את זה במקום כלשהו. ביום שהודיעו לי שהתקבלתי לשם, ביטלתי 4 ראיונות נוספים שקבעתי. כמו כן, במשך כל הזמן המועט שהספקתי לעבוד שם, קיבלתי לעיתים קרובות פניות ממקומות נוספים ודחיתי אותן ב"לא רלוונטי". אילו רק הייתי יודעת שיזרקו אותי ככה לאחר חודשיים בלבד... אוף!!!
 
משבר אמון

ככה קוראים לזה בשפה נקייה. שפה שמנסה להסתכל על הרגשות מנקודת מבט הגיונית, מסודרת. זה לא שאני שם בצד את הרגשות, רק רציתי לתת שם למצב. כן, כל מה שאת אומרת זה כנראה רק הכותרות כי מאחורי האמון והתקוות והמחויבות שנתת יש הערכות פנימית שלמה, מוחלטת שפתאום נותרה ריקה, וזה קשה. וויתרת על הרבה והשקעת עוד יותר, הבטיחו ופתאום הסתובבו. אפשר להמשיך ולהתעסק בשאלות - איך זה יכול להיות . . . כמה הם חסרי אחריות . . . וכו' ואפשר לנסות ולמצוא זויות הסתכלות אחרות כי על עצמך לא תוכלי ללמוד כאשר תשומת הלב הי אליהם. וזה משהו שרק את יכולה לבחור בו, להמשיך ולהתמקד בהם, או להתחיל לשאול שאלות על עצמך. איזה שאלות את יכולה לשאול את עצמך ולאן זה יקח אותך זה כרגע לא רלוונטי, השאלה המקדימה האם את חשה בתוכך את האכזבה, הכעס והמרירות בעוצמה שלא ניתן להניח לה ויש צורך עדיין להמשיך ולהקשיב לכל המקומות האישיים הפגועים. נעצור כאן, מקווה שהייתי לעזר, יום טוב, אמיר
 
למעלה