יום שלישי פעמיים כי טוב
איזה כיף! אני אוהבת את הפינה שלך! הדבר הראשון שעלה לי בראש היה חגיגה...כשבעלי ואני רק התחלנו לצאת (ממש בהתחלה, אחרי 3 שבועות) הוא חגג יומולדת. בעלי הוא אדם מאוד חברותי אבל מאוד ביישן, לא אחד שיארגן לעצמו אי פעם בחיים אירוע, אלא מקסימום ייצא לשתות עם 2-3 חברים. וגם סובל מתסמונת ה"דכאון יומולדת". אני כמובן בקושי הכרתי אז את החברים שלו. בכל זאת, לא חולת ימי הולדת כמוני תוותר. הצלחתי להגיע כמעט לכל החברים שלו ולארגן פויקה בים. זו לא הייתה הפתעה אבל אני חושבת שבכל זאת הוא הופתע...מכמות האנשים שהגיעו, מהאנשים שהצלחתי לאסוף ממקומות שונים ומכמות האהבה. ומשהו שעשו לי- אני אשאר בתחום של בעלי ותחילת הקשר שלנו, ואעבור לתחום ה"מחוות". יש די הרבה דברים כאלו שהוא עשה ושימחו אותי נורא. שניים בקיצור: - עברנו לגור ביחד ממש מהר. יום אחד הוא נסע למשפחה שלו בצפון והיה אמור לחזור. איכשהו הוא לא הרגיש טוב והחליט שהוא נשאר. הוא אמר לי את זה והוסיף משפט שממש, אבל ממש העליב אותי. לא הסכמתי לדבר איתו (ככה אני כשאני כועסת, גם היום- צריכה שקט). אז הוא לא הכיר אותי ונבהל. הוא התניע תאוטו ב-12:00 בלילה ויצא מהצפון לדירתי התל אביבית דאז. כשהוא הגיע התרגשתי נורא. מזל שכבר לפני זה ידענו שנתחתן... וסיפור אחרון לסיום (חפרתי)- באותה תקופה שמעתי ברדיו שיר שמאוד אהבתי. הייתי בטוחה שיש לי אותו בדיסק, הוא טען שזה לא יכול להיות כי זה שיר חדש. התעקשתי, אבל כל חיפושיי העלו חרס. יומיים אח"כ מצאתי את הדיסק. מונח לי על המיטה וארוז באריזת מתנה. כפרה עליו! רק מלכתוב את זה נהייתי שמחה....
) והפעם- בעקבות בקשה שנכתבה פה- מה לעשות כדי לעודד חברה- השרשור הפעם יהיה, משהו שעשיתי עבור מישהו אחר ושימחתי אותו (מילה, מתנה, מחווה, חגיגה...) או- משהו שעשו לי ושימח אותי מאד המחשב שממנו אני עובדת, ניתן לי כמתנה לסיום עבודתי. זה היה בהפתעה והחליף מחשב טרנטה. זה היה מרגש מאד ובלתי צפוי בעליל. על דבריםשאני עשיתי לאחרים, אני קצת צריכה לחשוב וזה יהיה בפעם הבאה. ועד אז- לילה רגוע ממני, דוריק