פיגוע בירושלים

amitp

New member
וזה כבר הופך לריטואל ../images/Emo10.gif ../images/Emo16.gif

 

amitp

New member
אם יש כאן מישהו

מצוותי החירום באיזור ירושליים, או בכלל, שירצה לשתף אותנו בתחושות, במחשבות, במראות - אנחנו כאן.
 

מער

New member
אני מאמין שאני היחיד אז....

אני עשיתי משמרת ערב בתחנה, התחיל ערב מאד שקט, מה שלא קורה הרבה בתחנה בי-ם והוציאו אותנו למישהוא עם כאבי שיניים ובוטלנו ואז בקשר המוקדן עולה ואומר "כל ניידות י-ם כאן י-ם אר"ן פיצוץ ברחוב הנביאים בי-ם מי שפנוי שיודיע. אנחנו היינו לא רחוקים מהמקום ישר הודענו 46 בדרך תוך דקה של נסיעה מטורפת היינו במקום פיקוד 10. כל המראות של הטלויזיה של הורים שרצים עם הילדים שלהן שהם פצועים ניראו במקום ובכמויות גדולות. אני שירדתי מהאמבולנס משהו נתן לי בידיים ילד לא נושם וללא דופק וכל האיברים הפנימיים שלו פשוט לא היו שם. נתתי לאיש הצלה את הילד והמשכתי להתקדם לאוטובוס כדיי לעזור לנהג להעביר דיווח טוב להערכה של נפגעים אבל לא היה ניתן להעביר הערכה כזאת גדולה " יש פה מעל 100 נפגעים ובערך 20 הרוגים" ואז חזרנו לאמבולנס ובאותו זמן ממשיכים לטפל לכל מה שעולה בידיים, פינינו ראשונים מהמקום 2 פצועים קשה, 2 בינוני ונראה לי עוד 3-4 קל מורידים בשערי צדק, סוגרים דלתות וחוזרים למקום בנתיים מנסים לנקות קצת את הבאלגן. חוזרים לשם וכבר כולם פונו, זהו, עכשיו זה העבודה של זק"א שהייתה מאד ארוכה אתמול... חוזרים לתחנה ומנקים, מדברים עם מי שרוצה, מטלפנים לקרובים, שואלים שוב את הצוות עם הכל בסדר ופיתאום האנשים שאתה הכי לא אוהב בתחנה שואלים אם הכל בסדר ואומרים שמתי שאתה רוצה אתה יכול לבוא לדבר. ואז יש את העבודה המאד קשה לניקוי האמבולנס ואני לא הייתי מאמין מה הוצאנו מי שם, זכוכיות, רסיסים של ברזל שהיו על פצועים, חתיכות בשר ועור. עכשיו נשאר רק משהו אחד, הריח שלא יוצא מהבגדים, מכל חור אתה מריח אותו, שאני כותב עכשיו אני מריח את הריח הזה, אמרו לי שזה יעבור תוך כמה ימים, וזה פשוט ריח דוחה. עשיתי מה שיכולתי, אני מאמין שהצלתי חיים נקווה שלא נצטרך לטפל בעוד פיגועים סליחה על שגיעות כתיב וניסוח מער
 
לא רוצה להשמע קטנוני במצב כזה, אבל

זה העלה לי שאלה שמעניינת אותי: לפי חוקי מד"א אסור לך (בתור קטין) לרדת מהאמבולנס בפיגוע... האם במקרה הזה ובכלל אוכפים את העניין הזה?
 

מער

New member
זאת שאלה קטנונית....

לדעתי זאת שאלה שלא צריכה להישאל בשירשור כזה. אבל אני יענה בצורה כזאת שיש חוקים ויש גם פיגועים שאתה מגיעה ראשון לזירה ואפילו הבן של מנכ"ל מד"א היה יורד לעזור כי היו זרוקים שם תינוקות וילדים חופשי מער
 

amitp

New member
../images/Emo39.gif נשארתי בלי

מילים, עד כמה שאני מכיר את המראות.. הייתי רוצה לשלוח לך חיבוק קצת יותר מוירטואלי, ובאמת כל הכבוד (ואני חושב שאני מדבר בשם כולנו כאן). אני בטוח ששינית והצלת חיים. אני גם חושב שאנחנו אחת המדינות המטורללות היחידות בעולם שבהן נערים בני 16 צריכים להחשף למראות של עשרות הרוגים, וכל זה בשביל מה?? עוד פיסת אדמה? קשה לעכל את המראות האלה. אני זוכר בדיקת אמבולנס אחת, בתחילת משמרת. זוכרים את הדברים האלה, שלרוב לא בודקים כי "מי כבר נוגע בהם" (שקי חללים וכו')? ופתאום אני שם לב שחסר שק חללים באמבולנס. חושבים קצת, ואז נזכרים, שזה מהפיגוע ביום שלפני...
ופתאום כל אותם מספרים שמדווחים בטלוויזיה ("17 הרוגים, אבל עדיין לא ודאי, אנחנו לא רוצים להתחייב") הופכים לכל כך מציאותיים - לא מספרים, אלא אנשים ממש... אתה לא נשאר אותו הדבר אחרי. מי יתן ובאמת לא נצטרך לטפל בעוד פיגועים
 
יש לי שאלה

לי יצא לצאת לכמה פיגועים לצערי הרב וראיתי את הבלאגן שקורה באר"ן. השאלה שלי היא איך אתה זוכר אם איזה אמבולנס אגעת ואם הוא לא פינה כבר פוצועים?
 

מער

New member
יש לי תשובה...

קודם תמיד זוכרים פשוט עם איזה אמבולנס אתה, אתה יודע גם איפה הוא עומד, אתה תמיד צריך לזכור שאתה צוות ואין דבר כזה לעזור את הצוות שלך זה אומר שאתה מטפל ומפנה עם הנהג ואולי עוד אחד שיש איתך ולא הבנתי את השאלה השניה... מער
 
לגבי מער, והשאלות שעלו כאן

טוב, קודם כל, מער הינו מדריך במד"א, אמנם הוא נחשב כנוער אבל מוסמך אר"ן, מוסמך תער"ן ובטח שמוסמך לרדת בפיגועים, העניין של המניעה מנוער לרדת לטפל היא בגלל קטע נפשי יותר. אני מתנדב במד"א קרוב ל-11 שנים, ומכיר את ההרגשות של פיגוע ראשון, חלקי גוף אשר מחוברים לכל חלק בבגדים שאתה לובש, והריחחחחחחחחחחח אוי הריח הזה, שלא עובד ולא יוצא ממך גם לאחר כמה וכמה ימים וגם בלילות כשאתה מנסה, ואני מדגיש - מנסה!!! להירדם ולא מצליח. והמראות,,,, הפיגוע האחרון שנכחתי בו כאיש צוות, היה בקו 14 מול מרכז כלל בירושלים, יש תמונה אחת שלא יוצאת לי מהראש עד היום, ועבר חודש פלוס אני כבר לא זוכר כמה, פשוט אני זוכר שהוצאתי מישהי מהאוטובוס, כאשר אני תופס את הרגליים שלה, ועוד חובש אוחז בכתפיה ופשוט בשלב מסוים הרגל שלה התנתקה לי מהגוף שלה ונשארתי עם יד אחת שאוחזת בגוף ויד שניה עם חתיכת רגל מהברך ומטה. ועכשיו לגבי השאלות, במידה והגעתה עם אמבולנס מסויים והאמבולנס פינה פצועים אין חשיבות לעובדה של עים איזה אמבולנס הגעתה למקום, בסוף אירוע תמיד עוברים וסורקים לראות שלא שכחו חובשים/מע"רים וציודים וכו' ובכל מקרה לאחר פיגוע תמיד נשאר אמבולנס אחד לפחות באיזור האירוע לכל נפגעי החרדה שמגיעים אחר כך. בנוסף, נוער לא יוצא לאר"נים אך יש תמיד חריגות בעניין הזה בגלל שיקולי קירבה למקום וכו', משתדלים שלא אבל קורה שכן, מה-גם שמוודאים תמיד שהכל בסדר עם אותו נער או אותה הנערה שהיו עדים לזוועות. אני מקווה שלא נצטרך יותר לטפל בנפגעים מפיגועים או בנפגעים בכלל אלא שרק ניילד.
 
הקפדה על תקנות ונהלים!!1

אם מדא קבע שאסור לכם לרדת כנראה שיש לזה סיבה! זה לא אומר שאין לכם מה לעשות במקום אבל הכל נעשה בתוך האמבולנס ולא בחוץ. ככה זה. אז נכון ש 46 הוא אחלה בן אדם ומה זה בסדר עם הנוער. אבל מכאן ועד לעבודה בניגוד לתקנות ואולי אפילו לסבך את 46 על שלא הקפיד להעמיד אתכם במקום... כמי שהיה בפיגוע הקודם בקו 14 מאוד הקפדתי שהנוער לא יכסו לזירה ואין שום סיבה שבעולם שנוער יסתבובו בין ערמות הגופות!
 

PFM

New member
אין כזה דבר אם איזה אמבולנס הגעת...

בס"ד בפיגוע אתה מגיע עם אמבולנס X, מתחיל לטפל בפצוע ועולה לאמבולנס שיפנה את הפצוע בו אתה מטפל בזה הרגע. אבל שוב פעם, משום שאר"ן= בלאגן, אז ייתכן שתעלה גם עם אמבולנס שהגעת איתו, או שבכלל תעלה עם אחד האמבולנסים האחרונים וכל הזמן תישאר בזירת הארוע ותטפל בפצועים... חוק ראשון של אר"ן(חוק די בעייתי, אבל עדין לא מצאו אלטרנטיבה)- באר"ן אין חוקים.
 

E M S

New member
התינוק בן ה11 חודש קרוב משפחה שלי

רק אתמול נודע לי כי התינוק בן ה11 חודש הוא בנו של בן דודה של אמא שלי... אביו מחוסר הכרה ואישתו פצועה קשה בהכרה יש לו עוד שני בנות פצועות קשה אחת מהם מחוסרת הכרה... יהי זכרו ברוך
 

Yev

New member
בלאגן עם חוקים...

לשאלה של אבנר: נכון שפיגוע ואר"ן זה הרבה בלאגן.. אפילו בהדרכות ממש יכולים לרשום על הלוח אר"ן=בלאגן אבל העניין הוא שבתוך הבאלגן יש נהלים, וסכמות עבודה.. אני לא אומר שברגע של פיגוע אתה בדיוק פועל לפיהם,אבל עדיין יש לך כמה עקרונות בראש, לגבי סגנון עבודה, לגבי מה לעשות, ולגבי התמונה הכוללת. ולו כמתנדב היה חשוב להשאר עם הצוות שלו,(קצת בעייתי שמע"ר יסתובב לבד, למרות ששוב לא פסול), אז הוא זוכר את המספר שלו, את הצוות שלו, והעדיף גם לחזור איתו. אבל באותה מידה הוא היה גם יכול לעלות על אמבולנס אחר. עם היה משתנה התמונה.
 
למעלה