TheGreatNut
New member
ואם הרופא לא מאשר את ההפסקה של התרופות...
ואתה עדיין סבור שזה ממש לא נכון לה אז אפשר לבקש ממנה להתייעץ עם רופא אחר.
ואתה עדיין סבור שזה ממש לא נכון לה אז אפשר לבקש ממנה להתייעץ עם רופא אחר.
פיברומיאלגיה
- פותח הנושא עוז46
- פורסם בתאריך
פיברומיאלגיה
שאלה מקצועית מטופלת חדשה הגיעה עם כאב ראש מפוצץ. מוגדרת כחולה בפיברומיאלגיה. כבר בתשאול נראו לי מספר דברים תמוהים. לאחר כשתי תאונות. שבר ברגל שהסתבך. פגיעה בכתף, צליפת שוט, דפורמציה בעגן (3 ס"מ) שמושך עד לכתף בגלל היציבה (שבר בכף רגל). חילוף חומרים איטי שגורם לבצקות. נכון, כל חגורת הכתפיים זקוקה נואשות לטיפול. הגב צועק הצילו, הצוואר דורש טיפול מיומן, צריך שיקום לרגל ,ליציבה ובעיקר לנפש. בתחקור סיפרה שכל 18 הנקודות כאבו ולכן הוגדרה כפיברומיאלגיה. הבעיה שלי היא התרופות נוגדי דכאון שמיד מתוספים להגדרה. מאשה לוחמת ופעילה הופכת לשבר כלי. שאלתי כיצד מוגדרת הפיברומיאלגיה, למרות שכל נקודות הכאב נמצאו עם סיבה ומסובב לה. שאלתי השנייה היא אם ישנם המלצות לסוג חולים אלו.
שאלה מקצועית מטופלת חדשה הגיעה עם כאב ראש מפוצץ. מוגדרת כחולה בפיברומיאלגיה. כבר בתשאול נראו לי מספר דברים תמוהים. לאחר כשתי תאונות. שבר ברגל שהסתבך. פגיעה בכתף, צליפת שוט, דפורמציה בעגן (3 ס"מ) שמושך עד לכתף בגלל היציבה (שבר בכף רגל). חילוף חומרים איטי שגורם לבצקות. נכון, כל חגורת הכתפיים זקוקה נואשות לטיפול. הגב צועק הצילו, הצוואר דורש טיפול מיומן, צריך שיקום לרגל ,ליציבה ובעיקר לנפש. בתחקור סיפרה שכל 18 הנקודות כאבו ולכן הוגדרה כפיברומיאלגיה. הבעיה שלי היא התרופות נוגדי דכאון שמיד מתוספים להגדרה. מאשה לוחמת ופעילה הופכת לשבר כלי. שאלתי כיצד מוגדרת הפיברומיאלגיה, למרות שכל נקודות הכאב נמצאו עם סיבה ומסובב לה. שאלתי השנייה היא אם ישנם המלצות לסוג חולים אלו.
פיברומיאלגיה
לא בטוחה, שהבנתי את שאלתך הראשונה נכון. אם כן, אז פיברומיאלגיה נחשבה בזמנו למחלה ראומטולוגית. היום כבר לא, אבל חולים בה עדיין מטופלים אצל ראומטולוג. אם מטופלת לא סובלת מדיכאון, ברור, שחבל שתיקח תרופות נטי-דיכאוניות. הבעיה היא, שדיכאון זוהי מחלה ערמומית, לפעמים היא מקבלת צורה סמויה. למעשה, רק פסיכיאטר יכול לאבחן דיכאון. במילים אחרות, יתכן, שאדם סובל מדיכאון, אבל אף אחד, כולל אותו אדם עצמו, לא חושד בזה, ורק פסיכיאטר יכול להבחין שמדובר בדיכאון. דיכאון כזה, אף שהוא לא ניכר, עדיין זקוק לטיפול פסיכיאטרי. כלומר, את יכולה להמליץ לה לגשת לפסיכיאטר, על מנת לברר, אם יש לה דיכאון, או שהיא סתם מרעילה את עצמה. אבל אל תמהרי עם המסכנות. סטטיסטית, בין חולי פיברמיאלגיה יש אחוז גבוה במיוחד של דכאוניים וזה לא פלא, כאשר מדובר בכאבים מסוג זה, שהם סובלים. לגבי הטיפול. חשובה, כמובן, התזונה. עיסוי זה מעולה בפיברומיאלגיה, אבל תעזרי לה מאד, אם תשלחי אותה גם לדיקור. עם הומאופתיה אין לי ניסיון טוב עם פיברומיאלגיה: אחוז נמוך מאד של הצלחה, איזה 20%. אולי אצל מישהו אחר כאן זה שונה, לא יודעת. . מדובר במחלה עם מספר גורמים, כאשר גורם נפשי-רגשי תופס מקום מכובד במיוחד, לכן כל טיפול מגע וכל טיפול לאיזון רגשי-נפשי יכול לעזור: יוגה, מדיטציה וכו' וכו' - אבל כטיפולי תמיכה בלבד, כמובן. איך השינה שלה? אם יש לה בעיות שינה, דוקא בזה אפשר לעזור לה טוב מאד.
לא בטוחה, שהבנתי את שאלתך הראשונה נכון. אם כן, אז פיברומיאלגיה נחשבה בזמנו למחלה ראומטולוגית. היום כבר לא, אבל חולים בה עדיין מטופלים אצל ראומטולוג. אם מטופלת לא סובלת מדיכאון, ברור, שחבל שתיקח תרופות נטי-דיכאוניות. הבעיה היא, שדיכאון זוהי מחלה ערמומית, לפעמים היא מקבלת צורה סמויה. למעשה, רק פסיכיאטר יכול לאבחן דיכאון. במילים אחרות, יתכן, שאדם סובל מדיכאון, אבל אף אחד, כולל אותו אדם עצמו, לא חושד בזה, ורק פסיכיאטר יכול להבחין שמדובר בדיכאון. דיכאון כזה, אף שהוא לא ניכר, עדיין זקוק לטיפול פסיכיאטרי. כלומר, את יכולה להמליץ לה לגשת לפסיכיאטר, על מנת לברר, אם יש לה דיכאון, או שהיא סתם מרעילה את עצמה. אבל אל תמהרי עם המסכנות. סטטיסטית, בין חולי פיברמיאלגיה יש אחוז גבוה במיוחד של דכאוניים וזה לא פלא, כאשר מדובר בכאבים מסוג זה, שהם סובלים. לגבי הטיפול. חשובה, כמובן, התזונה. עיסוי זה מעולה בפיברומיאלגיה, אבל תעזרי לה מאד, אם תשלחי אותה גם לדיקור. עם הומאופתיה אין לי ניסיון טוב עם פיברומיאלגיה: אחוז נמוך מאד של הצלחה, איזה 20%. אולי אצל מישהו אחר כאן זה שונה, לא יודעת. . מדובר במחלה עם מספר גורמים, כאשר גורם נפשי-רגשי תופס מקום מכובד במיוחד, לכן כל טיפול מגע וכל טיפול לאיזון רגשי-נפשי יכול לעזור: יוגה, מדיטציה וכו' וכו' - אבל כטיפולי תמיכה בלבד, כמובן. איך השינה שלה? אם יש לה בעיות שינה, דוקא בזה אפשר לעזור לה טוב מאד.
בפיברו
כמו זו שראית מעורבים כמה דברים, אצל כל חולה באופן שונה, והטיפול שהם זקוקים הוא גם לבעיות הפיזיות וגם תמיכה נפשית. כל אחד מתפקד/סובל קצת אחרת ויש המון דברים שלא תמיד ניתן להבין. בטח אל עד כמה הסבל מגיע ומשפיע על כל ההתנהלות. לגבי התרופות לדיכאון,לרוב מקבלים עלסמך התלונות. לא אוטומאטית נותנים אותן לכ"א. הן גם לא משפיעות על כולם אותו דבר. בחולות עם פיברומיאלגיה, ראיתי הרבה שיפור עם הקרניוסקרל, כך שלי נראה שכל מה שיכול לעזור לאיזון המערכת העיצבית, יכול לעזור. אין ספק שהידע שלך בשיקום בעיות האורטופדיות יכול גם לעזור במידה והיא יכולה לשאת את המגע.
כמו זו שראית מעורבים כמה דברים, אצל כל חולה באופן שונה, והטיפול שהם זקוקים הוא גם לבעיות הפיזיות וגם תמיכה נפשית. כל אחד מתפקד/סובל קצת אחרת ויש המון דברים שלא תמיד ניתן להבין. בטח אל עד כמה הסבל מגיע ומשפיע על כל ההתנהלות. לגבי התרופות לדיכאון,לרוב מקבלים עלסמך התלונות. לא אוטומאטית נותנים אותן לכ"א. הן גם לא משפיעות על כולם אותו דבר. בחולות עם פיברומיאלגיה, ראיתי הרבה שיפור עם הקרניוסקרל, כך שלי נראה שכל מה שיכול לעזור לאיזון המערכת העיצבית, יכול לעזור. אין ספק שהידע שלך בשיקום בעיות האורטופדיות יכול גם לעזור במידה והיא יכולה לשאת את המגע.
פירוש רש"י למי שלא הבין את השאלה
מכיוון שדיברנו בעל פה על המקרה אז אני רוצה להבהיר את השאלה: עוזי מטפל בעיסוי רפואי, המטופלת הגיעה אליו עם אבחון לפיברומיאלגיה מראומטולוג (על סמך התגובה של נקודות בלבד ללא ממצא נוסף). לפי האבחון שלו שמתייחס לנושאי יציבה ושרירים בלבד, נמצא שלכל הנקודות בהן יש לה כאבים יש הסבר ברור שנובע מבעיות בשריר ובשלד (תאונה שעברה ועוד). והוא בעצם מתייעץ אתנו מה לעשות לאור העובדה שיתכן והאבחון לפיברומיאלגיה בכלל שגוי, והתרופות שהיא מקבלת אינן מועילות לה.
מכיוון שדיברנו בעל פה על המקרה אז אני רוצה להבהיר את השאלה: עוזי מטפל בעיסוי רפואי, המטופלת הגיעה אליו עם אבחון לפיברומיאלגיה מראומטולוג (על סמך התגובה של נקודות בלבד ללא ממצא נוסף). לפי האבחון שלו שמתייחס לנושאי יציבה ושרירים בלבד, נמצא שלכל הנקודות בהן יש לה כאבים יש הסבר ברור שנובע מבעיות בשריר ובשלד (תאונה שעברה ועוד). והוא בעצם מתייעץ אתנו מה לעשות לאור העובדה שיתכן והאבחון לפיברומיאלגיה בכלל שגוי, והתרופות שהיא מקבלת אינן מועילות לה.
לעיתים חוסר הסבר לכאב
|מושלך ישר להסבר של פיברומיאלגיה.... השאלה האם אתה מוכן לקחת אחריות ולהמליץ לה להפסיק את הטיפול התרופתי?... לי באופן אישי יש בעיה להמליץ על דרך זאת... יתכן שבהמשך הטיפול בה לאחר שיווצר בינכם קשר ושיח טיפולי.. היא תרגיש מספיק בטוחה לוותר על זה... בהצלחה
אסתר
|מושלך ישר להסבר של פיברומיאלגיה.... השאלה האם אתה מוכן לקחת אחריות ולהמליץ לה להפסיק את הטיפול התרופתי?... לי באופן אישי יש בעיה להמליץ על דרך זאת... יתכן שבהמשך הטיפול בה לאחר שיווצר בינכם קשר ושיח טיפולי.. היא תרגיש מספיק בטוחה לוותר על זה... בהצלחה
יתכן מאוד שהאבחון שגוי.
חשוב לשאול אותה איך היא מרגישה עם התרופות. אם היא מרגישה שהתרופות עוזרות לה - סבבה. אם היא מרגישה שהתרופות לא טובות עבורה - להפנות אותה להתייעץ עם הרופא. אתה לא צד בעניין. לגבי מה לעשות - נראה שיש הרבה מה לעשות .. . קודם כל לעבוד בצורה עדינה , הטעות הנפוצה עם חולים מהסוג הזה היא שהם חלשים מאוד , ומעמיסים עליהם טיפול יותר ממה שהם יכולים לשאת , ואז הכאבים מחמירים. אז דבר ראשון לעבוד בעדינות , לא לנסות לפתור את הכל וגם לא חצי בפעם אחת , אלא להתמקד כל פעם במשהו מוגדר (אני אישית במקרים כאלו בדרך כלל מתחיל מגב תחתון - אגן ). לבדוק האם חימום קל יכול להיטיב.
חשוב לשאול אותה איך היא מרגישה עם התרופות. אם היא מרגישה שהתרופות עוזרות לה - סבבה. אם היא מרגישה שהתרופות לא טובות עבורה - להפנות אותה להתייעץ עם הרופא. אתה לא צד בעניין. לגבי מה לעשות - נראה שיש הרבה מה לעשות .. . קודם כל לעבוד בצורה עדינה , הטעות הנפוצה עם חולים מהסוג הזה היא שהם חלשים מאוד , ומעמיסים עליהם טיפול יותר ממה שהם יכולים לשאת , ואז הכאבים מחמירים. אז דבר ראשון לעבוד בעדינות , לא לנסות לפתור את הכל וגם לא חצי בפעם אחת , אלא להתמקד כל פעם במשהו מוגדר (אני אישית במקרים כאלו בדרך כלל מתחיל מגב תחתון - אגן ). לבדוק האם חימום קל יכול להיטיב.
TheGreatNut
New member
נשמע מעולה ../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif
לגבי מה לעשות
אין ספק שהעבודה רבה. אני נוהג קודם כל לטפל באזור הנשימה.כל חגורת הכתפיים. כמה סיבות. התוצאות מרשימות, בטווח תנועה, בהרגשת ההקלה בנשימה, כאילו " אבן נגולה מעל לבך", משפיע מידית על חילוף החומרים, ו"עבודת הבית" שאני שולח עם המטופל עד שניפגש שוב קלה במיוחד (3-4 דקות ביום) שמשנים את הערכה העצמית לגבי עצמו. לגבי התרופות- אני כן צד בעניין. משגיח שנוטלת לפי הרופא, שהיא בקשר עם הרופא, ולא רק כשמשהו לא בסדר, בדיקות שגרתיות וכו'. ואם החשוב שיש צורך לשנות משהו בתרופה, הפנה אותה ישירות לרופא להתייעצות ואישור, ורק אם הרופא והשגחתו. וראית איזה בוקר נפלא?
אין ספק שהעבודה רבה. אני נוהג קודם כל לטפל באזור הנשימה.כל חגורת הכתפיים. כמה סיבות. התוצאות מרשימות, בטווח תנועה, בהרגשת ההקלה בנשימה, כאילו " אבן נגולה מעל לבך", משפיע מידית על חילוף החומרים, ו"עבודת הבית" שאני שולח עם המטופל עד שניפגש שוב קלה במיוחד (3-4 דקות ביום) שמשנים את הערכה העצמית לגבי עצמו. לגבי התרופות- אני כן צד בעניין. משגיח שנוטלת לפי הרופא, שהיא בקשר עם הרופא, ולא רק כשמשהו לא בסדר, בדיקות שגרתיות וכו'. ואם החשוב שיש צורך לשנות משהו בתרופה, הפנה אותה ישירות לרופא להתייעצות ואישור, ורק אם הרופא והשגחתו. וראית איזה בוקר נפלא?
TheGreatNut
New member
לדעתי, אם אתה סבור שהתרופות נגד דיכאון שהיא..
לוקחת לא עוזרות, אז תבקש ממנה לשאול את הרופא שלה אם זה בסדר שהיא תנסה תקופה בלי, ועם התמיכה הטיפולית שלך תבדוק אם המצב משתפר במידה והרופא מאשר את ההפסקה של התרופות כמובן.
לוקחת לא עוזרות, אז תבקש ממנה לשאול את הרופא שלה אם זה בסדר שהיא תנסה תקופה בלי, ועם התמיכה הטיפולית שלך תבדוק אם המצב משתפר במידה והרופא מאשר את ההפסקה של התרופות כמובן.
TheGreatNut
New member
נוסף על כך זה נשמע כמו מצב שמאוד חשוב בו...
ללמדת אותה לעבוד עם הכאב ועם הגוף, במידה ויש לך את הידע ללמד את הנושאים הללו. במצבים אקוטים כאלו מה שבאמת מכריע הוא העבודה של המטופל על עצמו.
ללמדת אותה לעבוד עם הכאב ועם הגוף, במידה ויש לך את הידע ללמד את הנושאים הללו. במצבים אקוטים כאלו מה שבאמת מכריע הוא העבודה של המטופל על עצמו.
פיברומיאלגיה
קודם כל, קישור להסבר מהי פיברו', מאחד האתרים הטובים בנושא: http://www.fibromyalgia.co.il/booklet.html האבחון הוא אכן ע"ס 11 לפחות מתוך 18 נק' רגישות, אבל אמורים להתווסף לזה סימפטומים נוספים. למיטב זכרוני, יש גם דרישה שלא ניתן יהיה להסביר את הסמפטומים באופן אחר. מהסיפור של המטופלת שלך, ניתן להבין שישנו הסבר חלופי. אינני יודעת מה לאמר על זה. מצד שני, ישנו קשר מוכח מחקרית בין צליפת שוט לבין התפרצות של פיברו', מה שמחזק דווקא את נכונות הכיוון המדובר. מכיוון שהתלונה המקובלת הינה על כאבים מפושטים, אכן הראשונים להגדיר את הפיברו' כמחלה, ולקבוע קריטריונים לאבחנה, היו הראומטולוגים, וליתר דיוק הקולג' האמריקני לראומטולוגיה. עם זאת, בשנים האחרונות נהיה יותר ויותר ברור, שלמעשה זוהי מחלה עצבית (נוירולוגית). לגבי מרכיב הכאב, מדברים היום על שני מנגנונים עיקריים המעורבים ביצירתו: 1. כשמתקיימת תופעה הגורמת לכאב בגוף, ישנו גם מנגנון שתפקידו "לדכא" את הכאב הזה, לשלוט בו (מע' פיצוי של הגוף. "מסר" הכאב הועבר, ויהיה קשה להתמודד איתו לאורך זמן). אצל חולי הפיברו' מנגנון זה אינו מתפקד. 2. אצל חולי פיברו', העצבים הגורמים לתחושת הכאב, מסיבות לא ברורות, לעתים פשוט משפעלים את עצמם, ללא טריגר חיצוני. והתוצאה - אאוץ'
לגבי התרופות, אחד הגילויים הראשונים היה קשר בין פיברו' לרמות סרוטונין בגוף, וממצא שלחלק מהחולים, תרופות מסוג SSRI במינון נמוך (נמוך בהרבה מזה המשמש לטיפול בדכאון) מסייעות בהקלה על הכאבים. משככי כאבים רגילים לעומת זאת אינם כ"כ יעילים, בעיקר לאורך זמן. גם לSSRI נוצרת עמידות, והמינונים עולים עם הזמן. אני מניחה שהטיפול של המטופלת שלך ניתן לפי הפרוטוקול הזה. אבל אליה וקוץ בה - א. בקריאה מעמיקה של המחקרים מדובר על אחוזי יעילות בודדים מעל הפלצבו. ב. חולי פיברו', מתברר, גם רגישים מאוד לתופעות לוואי של תרופות, ורבים מהם חוו תקופת הסתגלות ארוכה, או קושי גדול לזהות את המינון הגבוה ביותר שעדיין יהיה אפקטיבי, אך יגרום למינימום תופעות לוואי (אני זוכרת חולות שדווחו על לקיחת רבעי כדורים (!). מצד שלישי - זה הטיפול היחיד שיש לרפואה הקונבנציונאלית להציע למחלה, וכשכואב, לוקחים את מה שיש. לעומת זאת, למיטב ידיעתי ונסיוני, דווקא לעתים קרובות לרפואה המשלימה יש יכולת לסייע מאוד - בשיכוך הכאבים ובהתמודדות עם המחלה. פיברו' היא מחלת כאב כרונית, ואצל חולים רבים היא מופיעה בדרגת חומרה המונעת מהם כל תפקוד. עם הרפואה המשלימה יכול להיות מושג שיפור ניכר בתחום זה. עד כאן חפירה להפעם, מתנצלת על האורך
שולחת ללא הגהה, מקווה שאין שגיאות כתיב וניסוח חריפות.
קודם כל, קישור להסבר מהי פיברו', מאחד האתרים הטובים בנושא: http://www.fibromyalgia.co.il/booklet.html האבחון הוא אכן ע"ס 11 לפחות מתוך 18 נק' רגישות, אבל אמורים להתווסף לזה סימפטומים נוספים. למיטב זכרוני, יש גם דרישה שלא ניתן יהיה להסביר את הסמפטומים באופן אחר. מהסיפור של המטופלת שלך, ניתן להבין שישנו הסבר חלופי. אינני יודעת מה לאמר על זה. מצד שני, ישנו קשר מוכח מחקרית בין צליפת שוט לבין התפרצות של פיברו', מה שמחזק דווקא את נכונות הכיוון המדובר. מכיוון שהתלונה המקובלת הינה על כאבים מפושטים, אכן הראשונים להגדיר את הפיברו' כמחלה, ולקבוע קריטריונים לאבחנה, היו הראומטולוגים, וליתר דיוק הקולג' האמריקני לראומטולוגיה. עם זאת, בשנים האחרונות נהיה יותר ויותר ברור, שלמעשה זוהי מחלה עצבית (נוירולוגית). לגבי מרכיב הכאב, מדברים היום על שני מנגנונים עיקריים המעורבים ביצירתו: 1. כשמתקיימת תופעה הגורמת לכאב בגוף, ישנו גם מנגנון שתפקידו "לדכא" את הכאב הזה, לשלוט בו (מע' פיצוי של הגוף. "מסר" הכאב הועבר, ויהיה קשה להתמודד איתו לאורך זמן). אצל חולי הפיברו' מנגנון זה אינו מתפקד. 2. אצל חולי פיברו', העצבים הגורמים לתחושת הכאב, מסיבות לא ברורות, לעתים פשוט משפעלים את עצמם, ללא טריגר חיצוני. והתוצאה - אאוץ'
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.