פטל

טוסבר

New member
פטל

כבר כמה קילומטרים של הליכה אל תוך עצמי, על שפת הנחל בין קנים מים עצים ושדות. רחוק מהחיים, הקליפות נשרו ושכבות זיעה ולכלוך וטבע נרקמו שחררו. שכבות מיץ קליפות הדרים, מים חול וקפה שחור מכסות את כפות ידי. שריטות שיחים וקוצים סימנו את גופי, ובוץ את נעלי.
והנה מולי שיח פטל. עמוס בכמויות פרי בשל ומוכן שלא ראיתי כמותן מעולם. הקוצים ששורטים אותי לא מפריעים לי למלא את היד בפרי האדום שחור, להשתכר מהטעם המתוק. וכשהמיץ האדום מטפטף בין אצבעותי עוברת בי תשוקה.


תשוקה עזה לקשור אותך ערומה לעץ האקליפטוס הזה שכאן.
ידיים מעל לראש, קשורות לגזע מעליך, רגליים קשורות מהקרסוליים לגזע מפוסקות מעט.
והגוף הערום הלבן שלך מונח כך מולי, כל כך נקי, כל כך עדין, כל כך מנוגד לטבע מסביב.
אני סוגר אגרוף, מועך את כל שפע הפרי.
ומסמן עליך, מורח עליך, פסים אדומים כהים, על שדייך, על בטנך, על הירכיים, על הפנים.


עד שתהיי ערבוביה של לבן ואדום מול הטבע ערומה

מתבוססת בתאווה.
 

A לוןA

New member
אין כמו פרי בשל ועסיסי

וגם התיאור של הפטל נהדר
 
תיאור

שמחייה את הרגע .
ומרגיש כאילו אני מתבוננת בכם דרך מצלמה -
בעודי מצלמת הכל.

מקסים.
 
למעלה