פטור ממילואים
היי,
לפני 4 וחצי שנים השתחררתי מהצבא. שרתתי כקרבי.
כבר 4 וחצי שנים שכל פעם שאני מקבל מילואים אני מנסה להשתחרר מהם ולרוב מצליח בגלל לימודי התואר הראשון.
אני מקבל 3 פעמים בשנה מילואים, וכל פעם מחדש אני חווה את ההרגשה הנוראית הזאת בלב, ועוצר את עצמי לא לבכות.
לפני שבועיים נודע לי כי אמור להישלח עליי צו מילואים לאימון חטיבתי. מאז אני לא מצליח ללמוד (יש לי מבחנים בקרוב, האימון אחרי המבחנים כך שזה בסדר), לא מצליח לישון, לא מפסיק לריב עם חברה שלי, ולא מפסיק לחשוב איך אצליח גם הפעם לבטל אותם.
כל פעם שאני מקבל מילואים נהייה לי רע. יש לי סיוטים בלילה, אני לא מפסיק להזיע (אפילו עכשיו שחברה שלי לידי קופאת מקור). אני מרגיש שאני ממש במצוקה, ואני שוקל ללכת לראות פסיכולוג. אני לא יודע אם הוא יוכל לעזור לי, ובמיוחד לאור העובדה ששרתי 3 שנים ולא היה לי שום בעיה.
אני לא יודע למה זה קורה לי.
לפני שנתיים היה לי מילואים, ועקב לימודים אישרו להגיע רק לסופש לשמור. הצלחתי להחזיק מעמד רק 3 שעות וברחתי הבייתה. לא הייתי מסוגל להיות שם. למזלי בסוף ויתרו לי בזכות קשרים שהיה לי.
ולפני שנה, שאמרתי לעצמי שאני חייב להתמודד עם בעיה הזאת, הלכתי לאימון של 5 ימים, וכבר בלילה הראשון המצאתי סיפור על מות של מישהו מהשפחה שלי, שמלווה בדמעות ושחוררתי הבייתה. הדמעות לא היו חלק מהמשחק,הרגשתי ממש נואש והדמעות פשוט ברחו. הרגשתי שאני לא יכול להישאר שם אפילו לא עוד דקה.
מה אני עושה? עם מי עלי לדבר? אשמח מאוד אם מישהו מקצועי יאמר לי מה עלי לעשות. כדאי לי לראות פסיכולוג?
חשוב לי לציין שאני לא מחפש להתחמק מהצבא, ואני חושב שאותה בעיה, היא הסיבה שגורמת לי כל הזמן להמציא תירוצים לחברה שלי למה גם פעם אנחנו לא יכולים לטוס או לנסוע לנופש. (קשה לי לצאת מהבית).
תודה מראש
היי,
לפני 4 וחצי שנים השתחררתי מהצבא. שרתתי כקרבי.
כבר 4 וחצי שנים שכל פעם שאני מקבל מילואים אני מנסה להשתחרר מהם ולרוב מצליח בגלל לימודי התואר הראשון.
אני מקבל 3 פעמים בשנה מילואים, וכל פעם מחדש אני חווה את ההרגשה הנוראית הזאת בלב, ועוצר את עצמי לא לבכות.
לפני שבועיים נודע לי כי אמור להישלח עליי צו מילואים לאימון חטיבתי. מאז אני לא מצליח ללמוד (יש לי מבחנים בקרוב, האימון אחרי המבחנים כך שזה בסדר), לא מצליח לישון, לא מפסיק לריב עם חברה שלי, ולא מפסיק לחשוב איך אצליח גם הפעם לבטל אותם.
כל פעם שאני מקבל מילואים נהייה לי רע. יש לי סיוטים בלילה, אני לא מפסיק להזיע (אפילו עכשיו שחברה שלי לידי קופאת מקור). אני מרגיש שאני ממש במצוקה, ואני שוקל ללכת לראות פסיכולוג. אני לא יודע אם הוא יוכל לעזור לי, ובמיוחד לאור העובדה ששרתי 3 שנים ולא היה לי שום בעיה.
אני לא יודע למה זה קורה לי.
לפני שנתיים היה לי מילואים, ועקב לימודים אישרו להגיע רק לסופש לשמור. הצלחתי להחזיק מעמד רק 3 שעות וברחתי הבייתה. לא הייתי מסוגל להיות שם. למזלי בסוף ויתרו לי בזכות קשרים שהיה לי.
ולפני שנה, שאמרתי לעצמי שאני חייב להתמודד עם בעיה הזאת, הלכתי לאימון של 5 ימים, וכבר בלילה הראשון המצאתי סיפור על מות של מישהו מהשפחה שלי, שמלווה בדמעות ושחוררתי הבייתה. הדמעות לא היו חלק מהמשחק,הרגשתי ממש נואש והדמעות פשוט ברחו. הרגשתי שאני לא יכול להישאר שם אפילו לא עוד דקה.
מה אני עושה? עם מי עלי לדבר? אשמח מאוד אם מישהו מקצועי יאמר לי מה עלי לעשות. כדאי לי לראות פסיכולוג?
חשוב לי לציין שאני לא מחפש להתחמק מהצבא, ואני חושב שאותה בעיה, היא הסיבה שגורמת לי כל הזמן להמציא תירוצים לחברה שלי למה גם פעם אנחנו לא יכולים לטוס או לנסוע לנופש. (קשה לי לצאת מהבית).
תודה מראש
