פחד

[נימפית1]

פחד

עד כמה הפחד משחק אצליכם תפקיד, בסשן או בכלל?
כמה הוא מדרבן? מה מקפיא אתכם?

 

[Whip]

פחד רע ופחד טוב

פחד מהשולט הוא לא דבר טוב ואסור שיהיה, כי אז זאת אלימות נטו.
אישית אני לא דוגל מעונשים ולא רוצה שיפחדו מהם, כי לדעתי זאת מוטיבציה שלילית שיכולה לעבוד רק עד גבול מסוים, ,וגם אז - במחיר של הקשר בין השולט לנשלטת.
לעומת זאת פחד מדברים שהנשלטת פוחדת לעשות לבדה אך מצליחה בזכות תמיכה וגיבוי של האדון, זה דבר מצוין ומעצים שמשאיר חוויה אינטנסיבית ומאד מחברת.
לא בכל פחד צריך לגעת, ובמה שכן נוגעים - צריך לעשות זאת בזהירות וברגישות ותוך תמיכה, ואז הקיפאון עובר והתמיכה מדרבנת.

 

[אנה מיי]

אני בכלל לא מתחברת למילה הזו "פחד" בסשן.

בעיני אם יש פחד, אז משהו לא טוב קורה.
או שהקשר שולט נשלט לא מספיק מבוסס, או לא מספיק אמין או שמישהו חוצה גבולות.
אני מתחברת להתרגשות, חשש אולי במקרה הכי קיצוני כחלק מההתרגשות מהלא נודע, אבל פחד לדעתי משתק לחלוטין ונוגד בעיני את כל מה שטוב לי ונעים לי בBDSM

 

[ordol]

ב-ד-י-ו-ק!

 

[aPeach]

קלעת בול אנה מיי!

 

[UltraL]

מה המילה שמתארת הרגשה ברכבת הרים?

כי זה הנושא של ה"פחד"
את עולה לרכבת הרים בהבנה שהוא בטוח לחלוטין אבל אז את בשלב העליה ויודעת שתבוא ירידה מטורפת עם כח G עצום וזה לא ממש נעים. לגוף
ומביא אדרנלין חזק.
זה בדיוק כמו להיות קשורה עם אזיקים לשרשרת שתלויה מהתקרה, עם כיסוי עיניים ואת יודעת שתבוא הצלפה אבל מתי או כמה חזק.
או אולי הוא יתתפתף שעוות נרות? או ישים מצבטי פיתמות?

 

[אנה מיי]

זה התרגשות ואולי קצת חשש. ותאמין לי... חולה על רכבות הרים.

אחת שיודעת.... חחחחח

 

[חניתה דרלינג]

ויש עוד משהו-

ברכבת הרים, אם זה יותר מדי בשבילך - שום מילת בטחון לא תעצור אותה

 

[אנה מיי]

איזה פוחדת? מסכימה לגמריי

עולה בחו"ל על כל רכבת שיש כמה שיותר מפחידה כביכול יותר טוב. חולה על זה.
אבל על אופנוע נגיד, לא תתפסי אותי בחיים

 

[חניתה דרלינג]

Adrenaline rush.

שנובע ממתח בשילוב ציפיה.
אני, למשל, ב א מ ת מפחדת מרכבת הרים - פחד משתק. ולכן לעולם לא אעלה עליה.
מי שעולה עליה - נהנה מהחוויה ומעוניין בה. אדם כזה אוהב את הריגוש, הציפיה, המתח, והאדרנלין שזה מזרים לו בדם. אבל הוא לא פוחד. לא באמת.

 

[חניתה דרלינג]

בדיוק

אולי אפשר לדבר על התרגשות ומתח. כאלה מהסוג הטוב, כמו ששחקן מרגיש לפני עלייה לבמה, למשל.
יש אלמנטים רבים של לא-נודע ובלתי צפוי, של סקרנות והתכווננות למתיחת גבולות מנטליים ופיזיים.
כל זה, וגם ציפיה ואדרנלין.
אבל לא פחד. אני יודעת שמה שלא יהיה - אין לי ממה לחשוש או לפחד.
אם קיים פחד אמיתי של נשלטת מהשולט שלה לחלוטין - היא לא צריכה למסור לו את השליטה.
נשלטת צרכה לדעת שהיא יכולה לסמוך על השולט שלה אפילו עם החיים שלה.

 

[בובה על חוט4]

 

[אייבורי]

בלי פחד

&nbsp
זה קצת אנמי וחסר טעם.
&nbsp
ואני אומר, כדאי שיפחדו.

 

[Whip]

ועל זה אמר מי שאמר: "הם מ-פ-ח-דים!"

 

[matteryou2]

אולי ברמה מסוימת

ישנם פחדים לגיטימיים, שזה טבעי, אבל יש פחדים שפוגעים ומקפיאים- שם צריך לעצור ולראות מה קורה.

 

[A לוןA]

אני אנסה לסכם בתמציתיות

כמו שיש השפלה טובה ורעה, כאב טוב ורע- גם "פחד" היא מילה עם קונוטציות שליליות של פגיעה, אלימות וכו'.
אבל כמו בדוגמא למעלה- מי שראה ילדים יורדים מרכבת הרים וצווחים "אימלה!!! איזה מפחיד היה!!" תוך כדי תרועות צחוק- יודע שאפשר לחוות פחד גם בצורות אחרות. גם מי שקופץ בנג'י או צונח חווה פחד- אבל זה סוג שונה של פחד, לא דומה לפחד שאתה חווה כשאתה הולך בסימטה אפלה ומולך מגיעה חבורת שיכורים

אם על הפחד הראשון מדובר- הוא מוסיף עיקצוצים של אדרנלין, וזה אפילו לא ממש קשה להשיג אותו לפעמים (אצל נשלטות מסויימות מספיק ותנהל סשן בו הן עם עיניים קשורות ולא יודעות מה הולך לקרות עכשיו כדי להשיג אותו).
גם אותו כדאי למנן, ולהגיע איתו או ממנו למקומות בטוחים, בו הנשלט מרגיש על קרקע בטוחה לחלוטין- ולא כל הזמן לגרות את סף האדרנלין הזה, מכיוון שזה יכל לפגוע בתחושת הביטחון שלו (שוב, תלוי בדינמיקה ובנשלט)

אם מדובר על הפחד מהסוג השני- לו אין מקום, במערכות יחסים בכלל ובמערכת בדסמית בפרט.

 

[אנה מיי]

אני חייבת להגיד שהרבה פעמים עשינו סשנים עם קשירות והגבלות

חושיות ומעולם לא חשתי פחד. כשאתה עם פרטנר שרואה אותך ומכיר אותך טוב ואת הגבולות שלך כשלו, הפחד נעלםת נשאר רק החשש מהלא נודע או ההתרגשות, אבל בפירוד לא פחד בעיני. מעולם לא פחדתי בסשן וביום שזה יקרה , לדעתי הסשן ייגמר באותו הרגע.
ואני בכלל לא מפחדת מרכבות הרים... חחחח על מה אתה מדבר? חחחח

 

[A לוןA]

רכבת ההרים היתה סתם דוגמא

וגם קשירת העיניים.
יש אנשים שאיבוד שליטה מפחיד אותם. וקשירת עיניים מפחידה אותם בדיוק מהמקום הזה- של איבוד השליטה.
ולדעתי הויכוח הוא, בחלקו לפחות, לא מהותי אלא סמנטי- מה שאת קוראת לו חשש והתרגשות אחר יפרש כפחד.
&nbsp
יש הבדל אם חווים פחד כמו שנימפית מתארת אותו- פחד אמיתי ומשתק- ואם זה מה שמטיס אותה- יאללה, בכיף.

 

[נימפית1]

אצלי פחד

הוא מרכיב מאד חשוב, לא רק בסשן, אלא גם לפניו.
כשהוא עובר על העור שלי עם הסכין, כשהוא חונק אותי, כשהעיניים מכוסות והקיין מטייל על כל הגוף - הפחד צף ועולה
וזו הרגשה מופלאה, אדרנלין טהור.
יחסים שאין בהם איזשהיא מידה של פחד פשוט משעממים אותי.
ולא, אני לא מתכוונת להתרגשות, כבודה במקומה מונח.
פחד. ממש.

 

[matteryou2]