פחד

[כ א ב]

פחד

אני מפחדת. מפחדת לאהוב שוב, להרגיש שוב. אני כל הזמן מחפשת להתגבר על אובדנך, ופוצחת בהליך שכנוע עצמי, ואומרת לעצמי אני המשכתי הלאה, אני התגברתי. ובתוך כל זה אני מאבדת את הדבר היחיד שלא הסתדר לי- וזה הרגש, וכל פעם שאני מתקדמת צעד לקראת האהבה, אני חוזרת אחורה שני צעדים. והדבר המכאיב הוא שהפתרון למצבי ממש בהישג יד- הוא נמצא שם, הבן אדם שאני אוהבת (אבל אל תחשוב שהפסקתי לאהוב אותך). הבן אדם שאני אוהבת, אבל אני מרחיקה אותו כל הזמן. אם אני אאבד אותו, כמו שאיבדתי אותך? אבל גם אם אני אמשיך ככה, להרחיק אותו מלבי, ביום מן הימים, אני אאבד אותו, ואהיה לבד. ולא יהיה לי את מי להאשים מלבד את עצמי. "עוד לילה ער פוער צלקת, בכי מכאיב של מחשבות, בוא אליי עם בוא השקט, ימים כאלה ימים חסרי תשובות" פשוט ימים חסרי תשובות

 

[גריני]

פחד (2)

"כל אחד מהיצורים נצמד בכוח, בדרכו שלו, אל הזלזלים והאבנים שבקרקעית הנהר, שכן ההיצמדות לזרם היתה הדבר שכל אחד מהם למד מלידתו. אך לבסוף אמר אחד היצורים: "נמאס לי להיצמד. ואני שאיני רואה זאת בעיניי, מניח אני שהזרם יודע לאן מועדות פניו. ארפה, אם-כן, מאחיזתי ואניח לו לשאתני עמו. אם אמשיך להיצמד כאן, אמות משיעמום!" ... אולם בחלוף הזמן, משסירב לשוב ולהיצמד, הרימו הזרם וחילצו מעל הקרקעית, והוא לא היה עוד פצוע ומוכה". מתוך: תעתועים/ ריצ´רד באך אשה יקרה, את פוחדת פעמיים! פעם אחת פוחדת - לשחרר, להשתחרר מתוך מחשבה שאולי שוב תכאבי... ופעם שניה - פוחדת שאם לא תשחחרי- אז בוודאי תכאבי... כי תאבדי אותו - את זה שנמצא בחייך כרגע! איזה עינוי, איזה גיהנום עלי אדמות! ואולי, אם תרפי ותאהבי - אולי הפעם לא תכאבי? אולי זה יהיה טוב, בלי "סוף רע"? את יודעת, יש דברים כאלה... (ראי כאן חיוך ציני) אחד הדברים שהכי דופק לנו את החיים זה מחשבות ה: "ומה אם"?!? נכון, זה קיים.... אבל יש גם: "ומה אם לא"?!?! באהבה, גריני

 

[אחת מהצד]

כמו האינסטינקט

להרחיק את היד מאש כדי לא להיכוות. והרי מי שניכווה ברותחין.. הפחד. לאבד שוב. לחוות אובדן. הרי מכל בחור שתיפרדי תחזרי ל"נטישה" ההיא שחווית. אז יותר עדיף להימנע... לא לאהוב כדי ששום דבר לא יוכל לפגוע בך שוב. ההמממ.. כן? תשבי רגע מול עצמך.. תרגעי שניה. תשאלי אותך אם את מוכנה לחיות בלי אהבה. ואני מניחה שתעני לך שלא. רק שאולי עוד לא הגיע הזמן.. אז תשאלי אותך למה את חושבת שעוד לא הגיע הזמן אם את מרגישה שאת אוהבת אותו. אולי תסכימי לשמוע לאחת קצת יותר זקנה שהיתה בסרט הזה.. ולגריני החכמה שאמרה לך כבר.. תשחררי חמודה.. את הטנגו הזה רוקדים ממילא כל החיים. וכולם מפחדים. אז תחשבי איפה את רוצה להיות בעוד כמה זמן.. איתו או בלעדיו אחרי שניסית וחווית או בלעדיו בלי שאפילו ניסית. וביננו.. מה יש לך להפסיד?

 

[קולינרית]

הסתברויות

ההודעה הזו באה לי בדיוק ב"זמן"... הבוקר שאלתי את עצמי: מה ההסתברות שזה יקרה לך שוב? איבדתי בן זוג אחד הרי זה לא יכול לקרות שוב נכון? ואז נזכרתי בקורס שלמדתי לא מזמן באוניברסיטה ולפיו ההסתברות שזה יקרה שוב היא זהה בדיוק להסתברות שבפעם הראשונה... נכון זה מפחיד לחשוב כך אבל ידוע שלאדם יש שאיפה אל הוודאות, ובאיזשהו מקום כל עוד לא נקשרים זה בטוח שאותה הודעה על בן זוג יקר שאיננו , היא- לא תבוא עוד..

 

[אחת מהצד]

סטטיסטיקה

אם הגעת להסתברויות אז בואי נחשוב רגע סטטיסטיקה. ואז תגלי שהסיכוי להתגרש..או לההרג בתאונת דרכים..או לחטוף התקף לב רחמנא לצלן הרבה יותר גדול. אז תפסיקי לסוע? תמנעי מכל גורמי הסיכון למחלות לב? ואם נמשיך בסטטיסטיקה.. כמה אנשים קבלו בשורה כזו פעמיים? חושבת שפחות מאלה שזכו בלוטו.. אופס.. התבלבלתי..

תגידי.. זה משכנע אותך הנימוקים הראציונאליים האלה?

נכון. אין בחיים תעודת ביטוח לכלום. אין שום דבר שהוא וודאי. זה מה שצריך לגרום לנו להבין שצריך לחיות את החיים האלה כאן ועכשיו. יציבות וודאות זה על הכיפק.. מאוד מרגיע. אבל תחשבי כמה זה ממית לחיות בלי אהבה. חה! איך אני משחקת אותה חכמה עכשיו.. הרי לקח לי כמה שנים להבין את זה.