פחד קיום/ אי- קיום.
אני יודעת שזה נשמע פחד רחב מדיי, ואני צריכה להצביע על משהו ספציפי..
אבל אין לי דרך אחרת להגדיר את זה.
אנינ מפחדת מהקיום. ומצד שני גם מהחוסר קיום.
אני יכולה להיות סתם באיזשהו מקום, ופתאום להסתכל על השמיים, ולפתח חרדה נוראית מהקיום.
לפעמים אני מפחדת מהגוף של עצמי.. מפחדת שפתאום אני אקבל התקף לב, או שאני אתעוור (חס וחלילה)...
העולם מפחיד אותי.. אני מפחדת שייגמר החמצן ולא יהיה לי מה לנשום.
אני מפחדת שפתאום אני אמות ללא סיבה.
וגם מהטבע לא חסר פחדים.
אני מפחדת שפתאום תהיה רעידת אדמה, או שפתאום העולם ייחרב..
לפני שנה וחצי, זה היה ביום חורפי מאוד, קיבלתי התקף חרדה על גבול הפסיכוטי, שארך כשעתיים.
ירד גשם, היה ברקים ורעמים, ואני הרגשתי שעוד שניה העולם נחרב. התחלתי להרגיש שהאדמה זזה, צרחתי. אף אחד לא האמין לי. טוב, כמובן שצחקו עליי גם, (כי זה מצחיק לראות מישהו שחושב בצורה משוגעת, לא?!)
הייתי פשוט בטוחה שהעולם קורס, נחרב, סוף העולם מגיע.
דמיינתי כל מיני דברים הזויים.. דגל שנמצא באנדרטה שמשתקפת מהחלון נהפך למלאך המוות/שטן. התחלתי לדבר איתו. עם השטן. התחננתי אליו שלא יחריב את העולם, כי אני מפחדת.
שלחתי הודעה לחברה, אמרתי לה שהעולם עומד להיחרב ושאני מפחדת.
הייתי מרותקת לחלון, במשך שעתיים! הייתי קפואה לגמריי. לא הצלחתי להזיז איברים בגוף.
אמא שלי התחילה לדאוג וניסתה לשאול אותי מה קרה, בקושי הצלחתי לפתוח את הפה..
אחרי זה אני לא זוכרת מה, אבל נרדמתי.
כשקמתי בבוקר, ישר בדקתי אם באמת שלחתי הודעה כדי לוודא שזה לא היה חלום..
באותו יום הלכתי לפסיכיאטרית.. היא נתנה לי ריספרדל..
במהלך השנה וחצי האחרוניות החלפתי כדורים, וכיום אני כבר חודש ללא תרופות בכלל!!! (אחרי שאני הפסקתי בבת אחת לקחת את התרופות מיוזמתי כי חשבתי שהם גורמות לי להעלות במשקל).
אני יחסית בסדר עכשיו.. אבל אני מפחדת מההתקף הבא.
אני יודעת שזה נשמע פחד רחב מדיי, ואני צריכה להצביע על משהו ספציפי..
אבל אין לי דרך אחרת להגדיר את זה.
אנינ מפחדת מהקיום. ומצד שני גם מהחוסר קיום.
אני יכולה להיות סתם באיזשהו מקום, ופתאום להסתכל על השמיים, ולפתח חרדה נוראית מהקיום.
לפעמים אני מפחדת מהגוף של עצמי.. מפחדת שפתאום אני אקבל התקף לב, או שאני אתעוור (חס וחלילה)...
העולם מפחיד אותי.. אני מפחדת שייגמר החמצן ולא יהיה לי מה לנשום.
אני מפחדת שפתאום אני אמות ללא סיבה.
וגם מהטבע לא חסר פחדים.
אני מפחדת שפתאום תהיה רעידת אדמה, או שפתאום העולם ייחרב..
לפני שנה וחצי, זה היה ביום חורפי מאוד, קיבלתי התקף חרדה על גבול הפסיכוטי, שארך כשעתיים.
ירד גשם, היה ברקים ורעמים, ואני הרגשתי שעוד שניה העולם נחרב. התחלתי להרגיש שהאדמה זזה, צרחתי. אף אחד לא האמין לי. טוב, כמובן שצחקו עליי גם, (כי זה מצחיק לראות מישהו שחושב בצורה משוגעת, לא?!)
הייתי פשוט בטוחה שהעולם קורס, נחרב, סוף העולם מגיע.
דמיינתי כל מיני דברים הזויים.. דגל שנמצא באנדרטה שמשתקפת מהחלון נהפך למלאך המוות/שטן. התחלתי לדבר איתו. עם השטן. התחננתי אליו שלא יחריב את העולם, כי אני מפחדת.
שלחתי הודעה לחברה, אמרתי לה שהעולם עומד להיחרב ושאני מפחדת.
הייתי מרותקת לחלון, במשך שעתיים! הייתי קפואה לגמריי. לא הצלחתי להזיז איברים בגוף.
אמא שלי התחילה לדאוג וניסתה לשאול אותי מה קרה, בקושי הצלחתי לפתוח את הפה..
אחרי זה אני לא זוכרת מה, אבל נרדמתי.
כשקמתי בבוקר, ישר בדקתי אם באמת שלחתי הודעה כדי לוודא שזה לא היה חלום..
באותו יום הלכתי לפסיכיאטרית.. היא נתנה לי ריספרדל..
במהלך השנה וחצי האחרוניות החלפתי כדורים, וכיום אני כבר חודש ללא תרופות בכלל!!! (אחרי שאני הפסקתי בבת אחת לקחת את התרופות מיוזמתי כי חשבתי שהם גורמות לי להעלות במשקל).
אני יחסית בסדר עכשיו.. אבל אני מפחדת מההתקף הבא.