Yellow Fever
New member
פחד משינוי מקום עבודה
אני בת 25 ולומדת עכשיו באו"פ לימודי תקשורת [אין קשר לעבודה]. קרוב ל 4.5 שנים אני עובדת בחברה נחשבת שמכבדת את עצמה: התחלתי כמוכרת רגילה למשך שנה, אחרי זה התחלתי לנהל מחלקה בסניף שבו אני עובדת ולפני 7 חודשים קודמתי, במקביל לניהול מחלקה גם לסגנית של מנהל הסניף.. אני מחשיבה את עצמי כבעלת מוסר עבודה מאוד גבוה, אני מוערכת על ידי האנשים שמעליי לא מעט כבוד והערכה מהעובדים שמתחתיי ולפני כמה חודשים גם קיבלתי עובדת מצטיינת אבל בשבועות האחרונים הרגשתי שדיי מציתי את עצמי : לא טוב לי בעבודה, קשה לי לעבוד מול המנהל שלי [שדווקא הוא זה שאחראי לשני הקידומים שלי], פחות יש לי מוטיבציה מבעבר ואני מרגישה שחלק מהעבודה שלי היא לריק.. פעם לא דמיינתי שאני יעזוב עבודה וחשבתי שצריך לברך על מה שיש אבל עכשיו אני כבר רוצה לעזוב את העבודה אבל אני מפחדת : להגיע למקום יותר גרוע, לא למצוא משהו שאני יוכל ליישם בו את כל מה שלמדתי ב 4 וחצי שנים האחרונות והכי חשוב והדבר שהכי מפחיד זה להתחיל הכל מחדש !! אני רק חושבת על היום הראשון בעבודה ועד היום ואני מפחדת שאני לא יצליח להגיע לאותו רמה.... לפעמים זה נראה הכי קל לקבל את מה שיש ולהגיד תודה שהחזקתי מעמד כל כך הרבה זמן אבל מצד שני - נמאס לי להסתכל בשעון ולראות מתי אני יכולה לצאת. איך מתקדמים הלאה ומה עושים ????? מיואשת :/ אשמח לעצות
אני בת 25 ולומדת עכשיו באו"פ לימודי תקשורת [אין קשר לעבודה]. קרוב ל 4.5 שנים אני עובדת בחברה נחשבת שמכבדת את עצמה: התחלתי כמוכרת רגילה למשך שנה, אחרי זה התחלתי לנהל מחלקה בסניף שבו אני עובדת ולפני 7 חודשים קודמתי, במקביל לניהול מחלקה גם לסגנית של מנהל הסניף.. אני מחשיבה את עצמי כבעלת מוסר עבודה מאוד גבוה, אני מוערכת על ידי האנשים שמעליי לא מעט כבוד והערכה מהעובדים שמתחתיי ולפני כמה חודשים גם קיבלתי עובדת מצטיינת אבל בשבועות האחרונים הרגשתי שדיי מציתי את עצמי : לא טוב לי בעבודה, קשה לי לעבוד מול המנהל שלי [שדווקא הוא זה שאחראי לשני הקידומים שלי], פחות יש לי מוטיבציה מבעבר ואני מרגישה שחלק מהעבודה שלי היא לריק.. פעם לא דמיינתי שאני יעזוב עבודה וחשבתי שצריך לברך על מה שיש אבל עכשיו אני כבר רוצה לעזוב את העבודה אבל אני מפחדת : להגיע למקום יותר גרוע, לא למצוא משהו שאני יוכל ליישם בו את כל מה שלמדתי ב 4 וחצי שנים האחרונות והכי חשוב והדבר שהכי מפחיד זה להתחיל הכל מחדש !! אני רק חושבת על היום הראשון בעבודה ועד היום ואני מפחדת שאני לא יצליח להגיע לאותו רמה.... לפעמים זה נראה הכי קל לקבל את מה שיש ולהגיד תודה שהחזקתי מעמד כל כך הרבה זמן אבל מצד שני - נמאס לי להסתכל בשעון ולראות מתי אני יכולה לצאת. איך מתקדמים הלאה ומה עושים ????? מיואשת :/ אשמח לעצות