פחד מילדים

[הל]

פחד מילדים

שלום לכולם! יש לי ילד מתוק בן שנתיים.הוא מאוד מפותח וחברותי אבל רק עם מבוגרים.מילדים הוא מפחד פחד מוות,בורח שרואה אותם,נצמד אלי כשאיזה ילד מתקרב... ממש לא יודעת מה לעשות,הוא הולך לגן בספטמבר,איך הוא יסתדר שם? עם אנשים מבוגרים הוא בעצמו יוזם אינטראקציה-מחייך להם,נוגע,מדבר...אבל עם ילדים בגילו... מה עושים?

 

[לאה_מ]

מה לגבי ילדים שהוא נפגש איתם

על בסיס יותר קבוע (כמו, למשל, ילדים של חברים שלכם)? מה לגבי סיטואציות של אחד-על-אחד? איך הוא מתנהג בגן השעשועים? עם ילדים שמשחקים לידו ולא איתו?

 

[טאשקה]

גם בני בן השנתיים נוהג בצורה

דומה למה שאת מתארת. אבל יש להוסיף שעם ילדים שהוא מכיר (בני דודים או ילדים של חברים הוא משחק דווקא יפה). מילדים אחרים הוא גם מתרחק (אפילו אם הם קטנים ממנו בהרבה). אם הוא רואה ילד כלשהו על אחד המתקנים שבגינה, הוא לא מוכן לעלות לשם. לאחרונה לקחתי אותו לחוג, בו משתתפים כ 15 ילדים בני גילו. בינתיים הוא לא משטף פעולה, אלא רק יושב ומסתכל. נראה שזה מעניין אותו כי אינו רוצה ללכת הביתה. אני זורמת איתו - לאט לאט. תנסי זאת גם עם הבן שלך. לדעתי, זה יכול לעזור להם לקראת הכניסה לגן. איך בנך מתנהג עם ילדים שהוא מכיר? חשבתי שהתנהגות זו נובעת מכך שבננו רוב היום נמצאים בחברת מבוגרים ואולי זה גם עיניין של אופי.

 

[הל]

אם ילדים עסוקים

במשהו ולא מתעניינים בו אז הוא מסתכל עלהם אבל לא מתקרב. אבל ילד של חברה שלי שאנחנו נפגשים כמעט כול יום תמיד רץ אליו עם צרכות שמחה ורוצה לתפוס אותו או לחבק אז ילד שלי נצמד אלי וממש רועד מפחד.ילד של חברה שניה מתעלם מבני אז הוא לא כ"ך מפחד ממנו. הוא מעדיף לשחק לבד עם החול או צעצועים אבל אם איזה ילד בא ולוקח לו צעצוע-הוא לא נלחם ומוותר מייד.רק מנדנד לי :" אוטו שלי,אוטו שלי..."

 

[טאשקה]

האם הזמנת את אחד הילדים שהוא

מכיר (ושידידותי אליו) אליכם הביתה? יכול להיות שב"טריטוריה שלו" הוא יהיה יותר פתוח. (זה עובד עם בני!)

 

[הל]

הזמתי חברה עם הילד יותר גדול

של החברה שלי כמה פעמים,ילד שלה בן 4 והוא שיחק עם הצעצועים של בני וילד שלי הרגיש בטוח,אבל זה ילד יחסית גדול.הוא מפחד מכול הילדים מתחת לגיל 3.

 

[שרוֹן]

גם לנו היה דבר דומה עם עידו.

גילינו שזה קשור עם חשש מסויים ממגע לא צפוי (יש ילדים עם רגישות למגע. לא אוהבים סוודרים, דושים, נשיקות או מגע עם ילדים בגילם, שלא פועלים באופן צפוי כמו מבוגר). אז אל דאגה, זו כנראה לא בעיה ביכולת החברתית שלו (עובדה! עם מבוגרים הוא ידידותי). עידו לא היה נצמד אלי, אלא באופן סיסטמטי היה משחק רחוק ובנפרד מילדים אחרים. בדקתי את הנושא עם מרפאה בעיסוק שציינה שיש בעיה, אבל צריך לעקוב אחר ההתפתחות, ורק אם אין שיפור עד גיל 3 לפנות לטיפול. הנהדר הוא שיש שיפור גדול. דאגתי ליצור לו מפגשים אינטימיים (אחד על אחד), עם ילדים סביב גילו, שהם לא מדי אינטנסיביים (מה שהיה סוגר אותו). הייתי עובדת איתו בתחום התחושתי, צבעי אצבעות, הכנת אוכל, ארגז חול (לתת לו להתפלש), בריכת כדורים בג'ימבורי. המון חיבוקים. השתדלתי להמנע מלהתערב בהתמודדויות שלו עם ילדים אחרים כדי לא לחצוץ בינו לבין ילדים אחרים. יש שירשורים בעניין, אם תרצי אני יכולה לפשפש.

 

[הל]

לא נשאר הרבה זמן

עוד כמה חודשים מתחיל הגן. לא יודעת איך הוא יסתדר. אם תמצאי לי שירשורים אשמך מאוד.

 

[sarush]

ילד כלבבי../images/Emo9.gif

נקודת מבט אחרת: אני בתור ילדה תמיד פחדתי פחד מוות מילדים קטנים ממני... כשאמי הלכה אתי לגינה לא הייתי נכנסת אם היו שם ילדים... אז נכון לאמא זה די סיוט, אבל אני לא זוכרת את זה בתור סבל גדול. גדלתי להיות מבוגר שפוי חברותי ונורמלי לגמרי. עדיין מעדיפה חברת מבוגרים... כנראה זה עניין של אופי?... אני חושבת שבגן הוא יתרגל לחברת ילדים, לא תהיה ברירה. אולי יבכה בהתחלה אבל החשיפה היומיומית והחיכוך עם הילדים יוכלו קצת "לחשל" אותו. אל תדאגי!!!

 

[לאה_מ]

מעניין הזכרון הזה שלך.

את זוכרת חוויות מהימים הראשונים בגן?

 

[sarush]

זוכרת את הפרידה הראשונה.

היה די קשה. אבל אני התחלתי גן ישר בטרום חובה, קרוב לגיל 4 (ילידת דצמבר). עד אז הייתי עם אמא בבית צמודה לסינור.. ועם 2 אחיות גדולות ממני בהפרשים של 7 ו-10 שנים. זוכרת אותי מחזיקה ברגל של אמא ואת הגננת מנסה לקחת אותי ממנה...זה למעשה הזיכרון הראשון שלי.

 

[שרוֹן]

יש

לקח זמן, אבל מצאתי. היה מעניין לקרוא שוב ולראות כמה דברים טובים קרו מאז (חצי שנה בערך). בעניין הגן, יכול להיות שהוא לא יהנה ממנו, ואל תצפי לגדולות. עידו עד היום לא אוהב גן, ולא משנה איזה. הוא לא כל כך אוהב לצאת מהבית, הוא נהנה ממשחקים שקטים והרבה ילדים זה רק רעש רקע מפריע מבחינתו. זה הולך ומשתפר, ופה ושם אפשר כבר לשמוע שמות של ילדים מהגן בג'רגון שלו. תהיי רגישה כלפי ההשתלבות שלו, חשוב שיהיה לו קשר טוב עם הגננות, כי הן כנראה יהיו בהתחלה בעל הברית היחיד שלו בגן. אין צורך להבטיח גדולות ונצורות (יהיה כיף בגן!), אבל את בהחלט יכולה למצוא דברים בגן שהוא מאוד אוהב בד"כ (משחקים מסויימים, גננות נחמדות, פרחים, פינת מיטבח וכיוצא בזה). עידו הלך לגן בגלל אוסף החיות המרשים שהיה להם. הילדים שהסתובבו שם היו ה"אין ברירה" שהוא קיבל. מה שכן, זה הולך ומשתפר. יש לו אי אלו מהסימפטומים שמוזכרים בקישור?