פחד מזרים

[וונדי1]

פחד מזרים

רומי מאד מפחדת מאנשים זרים. בכל מפגש שלה עם מישהו שהוא לא אני, אבא שלה או אחותי שמטפלת בה, היא בוכה מאד. מספיק שהיא תראה את סבתא שלה בסביבה והיא פורצת בבכי למרות שהסבתא לא לוקחת אותה על הידיים רק עוברת ליד העגלה. טיילתי איתה בקניון ומוכרת בחנות ניגשה לעגלה ועשתה לה קצת קוצי מוצי מיד התחיל בכי. היא לא נותנת לאף אחד להתקרב לטריטוריה שלה. יש לי עוד המון דוגמאות וזה קורה תמיד ועם כולם, האדם הזר היחיד שהיא מתקרבת אליו זה אבא של בעלי משום מה... אני חייבת לציין שהיא תינוקת מאד לא בכיינית ומאד חביבה וחייכנית שהיא בבית וכשאני בסביבה… אני כותבת אנשים זרים למרות שלא מדובר בזרים עבורי אלא אנשים שהיא לא רואה לעיתים קרובות. רציתי לדעת איך אני יכולה לעזור לה? האם זה לא מוקדם מידי לפחד כל כך מזרים? (רומי בת 4 וחצי חודשיים והתחילה להתנהג כך מגיל חודשיים). כל טיפ או עצה יתקבלו בברכה רבה...

 

[חגית של אורן]

לא להלחיץ ולא להלחץ

אמנם נשמע לי קצת מוקדם לפחד מזרים, אבל מה שחשוב זה איך מתמודדים עם זה. בעיקר לקרובים - סבא וסבתא. לקחת אותה על הידיים (את) ולאט לאט לדבר איתה בנועם ולהסביר לה מי זה מולה, לא להכריח ולתת אותה. לעמוד ממול ולרכך את המפגש. בהצלחה

 

[שרון של לוטן]

גם לוטן בדיוק כך מגיל שלושה חודשים

אז היא התחילה להתייחס בחשדנות לכולם, ולפני שבועיים (ארבעה חודשים) היא ממש פרצה בבכי היסטרי כשמישהו שהיא לא בדיוק זכרה התקרב אליה. גם סבא וסבתא שהיא לא ראתה ארבעה ימים. מה שעשיתי הוא הגברתי את תדירות הפגישות שלה עם המשפחה הקרובה והחזקתי אותה אצלי כדי שלא תבהל מהם ותרגיש מוגנת. הם דיברו איתה הרבה וניסו לשחק איתה ולהצחיק אותה וכבר מאתמול יש שיפור גדול מאוד. היא אפילו הסכימה להשאר על הידיים של אחי וחברתו ולהשאר איתם לבד בחדר במשך רבע שעה. הם שיחקו איתה והצחיקו איתה והיא פיזרה חיוכים לכל עבר. היא גם נתנה לסבתא להרים אותה. הרופאה שלה אומרת שזה טבעי בגיל הזה ואין מה להלחץ. רק לחשוף אותה בהדרגה לחברת אנשים אחרים ולא לגרום לה למצבים מלחיצים, כמו פתאום להשאיר אותה על הידיים של מישהו שהיא לא מזהה. גם לוטן מאוד חייכנית ורגועה כשהיא איתי בבית וכמעט לא בוכה. דרך אגב, שמתי לב שכשאנשים יותר מנוסים עם תינוקות מתקרבים אליה, היא לא מגיבה בבכי ואפילו מאוד חברותית. היא כנראה חשה מחלק מהאנשים חוסר בטחון או פחד מהתגובה שלה.

 

[אמא של אביתר]

אוי כמה מוכר ../images/Emo4.gif

אביתר חווה בחודש האחרון את הפחד מזרים בשיא העוצמה. רק שיעיז מישהו שהוא לא אני או אבא שלו או אמא שלי (שאותה הוא רואה כמעט כל יום) למסות ולהחזיק אותו הוא ישר פוצח בבכי קורע לב של עלבון. אביתר גם בקושי מחייך לאנשים שהוא לא מכיר(אלינו הוא לא מפסיק לחייך) ולפעמים מספיק מבט מקרוב של מישהו זר בשביל לגרום לו לבכות. אני עשיתי קצת חושבים עם עצמי על למה זה ולפחות אצלנו יש לי מידת אשמה. אין לנו משפחה כ"כ גדולה וגם שהיו אצלנו משפחה/חברים לא נתתי להם להחזיק את אביתר ובכלל (ציטוט של כמיסה ואני מעתיקה) אני שומרת עליו כמו על אתרוג.בעקבות העובדה שאני חוזרת עוד מעט לעבודה ואביתר יהייה עם מטפלת אני עושה עכשיו "תיקונים". אני נותנת ליותר אנשים להחזיק אותו (אני לידו ומלטפת אותו) ומנסה להיות פחות מגוננת. בינתיים יש הצלחה מסויימת-הוא אמנם בוכה אבל לוקח לבכי קצתיותר זמן לבוא

. הקיצר אחריי המגילה שכתבתי תראי את גם את ממעטת לתת אותה לאנשים ואולי פה הבעייה. וגם אם לא-מתישהו זה יעבור. ביי

 

[קיקימורה]

שלום לך, מה שלומך? אז גם אצלנו

זה ככה, כך שרומי בחברה טובה

מיכאל גם הוא מגיל שלושה חודשים בערך מסתייג מזרים (בני משפחה ואחרים). אני סומכת על האינטואיציה שלי ופשוט לא מוסרת אותו, ומקרבת אותו לאנשים לאט לאט כשהוא על הידיים שלי, וככה מבכי התגובה הופכת לחיוך. כשהוא מוכן לעבור לידיים של מישהוא אחר הוא ממש מראה זאת - הוא רוכן לעבר אותו האדם ואף פותח את ידיו. אני מאוד מבינה אותו ולגיטימי בעיני שהוא קצת חושש/חושד וכו'. לא רואה בזה בעיה. בסה"כ גם אני לא אוהבת לעבור מיד ליד

 

[קיקימורה]

אה, וחייבת להוסיף שהרבה

פעמים כשהוא במינשא עלי או על הידיים ואנחנו ברחוב, לצורך העניין בחנות הוא לפעמים דווקא "מתחיל" עם אנשים - מחייך להם, משמיע קולות שיחה ויוזם אינטרקציה. כש"מתנפלים" עליו (מה שלרוב עושה המשפחה, כי הם לא מתאפקים) לוקח לו יותר זמן להסתגל.

 

[טוטי30]

מאיזה גיל כן אמור להתפתח פחד מזרים?

יכול להיות עודף נחמדות של התינוק לזרים??? אין לי מושג לגבי הפחד... מקווה שזה רק שלב וזה יעבור.

חיזוק

 

[קיקימורה]

בדר"כ פחד מזרים מתפתח

בסביבות גיל 8-9 חודשים וגם חרדת נטישה. לגבי עודף נחמדות - סתם קוריוז - יש מחלה כזו, אמיתית. לא יודעת את שמה אבל היא לא פשוטה לילדים ולהוריהם.

 

[שוגי13]

לי יש תמיד את החשש הזה

שאיה תפתח פחד מזרים בגלל שהיא כל היום רק עם אבא ואמא ואת שאר המשפחה מישראל היא רואה רק לעיתים רחוקות מאוד. החשש הוא יותר אי נעימות... אבל בפועל אין לה כמעט בכלל פחד שכזה, אולי רק בכמה דקות ראשונות ואח"כ היא שמחה להכיר אנשים חדשים. הכי לא נעים לי מחמי (סבא של איה), שהוא איש מבוגר, גדול ושמן, ומדבר רק בקול רם ואיה מתה מפחד ממנו. לא נעים...

 

[וונדי1]

תודה על התשובות, אני שמחה לשמוע

שרומי מתנהגת כמו ילדים כל כך מקסימים. אני אנסה את עצתה של שרון של לוטן לקרב אותה לאט ובזהירות לאנשים אחרים. ולאמא של אביתר תסירי את רגשות האשמה מלבך, אני התנהגתי עם רומי בדיוק הפוך ממך ונתתי לכולם להחזיק אותה. אמא של בעלי ואמא שלי החזיקו אותה והאכילו אותה מרגע שנולדה והיא עדיין בוכה מהם. נראה לי שהרבה קשור באישיות של התינוק. קיקמורה – מה העניינים? מתי רואים אותך ואת מיכאל שוב?