פחד מהחיים

[א 3 ב ע ו נ י ת]

פחד מהחיים

שלום
אני בת 32 כמעט
אימא ל 2 ונשואה לבעל טוב ומקסים .

אני הרבה מאוד פעמים ניתקפת חרדה של מה אני אעשה אם יקרה לבעלי משהוא . במקרה וימות או יפצע קשה .
אני מאוד חוששת שאם חלילה יקרה לו משהוא אני לא אצליח להשתקם לא אצליח להסתדר ולהחזיק מעמד בלעדיו.
הבנות יהיו מאוד בדיכאון אני אהיה בדיכאון.
הכל יתפרק .
אני חושבת שאני יותר קשורה אליו וזקוקה לו מאשר אוהבת אותו .
אני חושבת שאני יותר תלויה בו כמו נאחזת בו .
ולמרות כל זאת לפעמים אני מתייחסת אליו ממש לא יפה .

אני מאוד פוחדת שאילו יהיו בסוף נבואות שמגשימות את עצמן . ובאמת משהוא רע מאוד יקרה .

גם לבנות אני דואגת - ושומרת לפעמים קצת יותר מידי.
אבל עליהם יותר קל לשמור ולגונן .
הן לא מסתובבות לבד תמיד מבוגר לידן. 0למרות שאנו גרים באיזור מוכה טילים והסכמה היא ממשית )

אף פעם לא מת לי מישהוא קרוב חוץ מסבתא שנפטרה לפני 8 שנים מיד לאחר החתונה שלי .
ולא הינו יותר מידי קרובות .
אני דווקא רציתי להיות יותר קרובה אליה אבל היא "הבריזה לי " לפני שהספקתי להתקרב אליה .

כך שבעצם הפחד מקונן בי כל הזמן שיום אחד הרגע הזה יגיע . ואני לא אצליח להתרומם ממנו .
כלסיפור על מישהוא שמת .
כל תוכנית טלויזיה עם מוות אני - בהתכנסות עם עצמי ודיכאון.

יכול להיות והתחושות הן טבעיות אבל...
איך נירגעים מהפחד .של המוות ?
אני גם מפחד בעצמי מהמוות שלי - יהיה כוואב לא יהיה כואב מה ישאר ממני ? נכה לא נכה ...
יש לי תחושה והרגשה שאהיה על כיסא גלגלים כך אוכל לשים נעלי עקב גבוהים גבהים וזה לא יעשה אותי גבוה ה מידי כי אני גבוהה גם ככה ...

מחפדת שהכל יתגשם.
ואולי אני משוגעת ?

-אני-

 

[גרא.]

א 3 צ ב ע ו נ י ת,פחדים,דאגות,חשש לאנשים

היקרים לנו,בני המשפחה,במיוחד ילדים ובעל,הן שכיחים מאד,במיוחד לנוכח תאונות דרכים
נוראיות,אלימות לסוגיה,וקשיים כלכליים בלתי צפויים.יש לכך שני הבטים,כפי שפרטת.ההבט
הפסיכולוגי,וההבט הכלכלי.לגבי הההבט הכלכלי,לכאורה קל יותר להתמודד איתו דרך רכישת
תוכניות בטוח למיניהן שיאפשרו קיום מעבר להישרדות גרידא,במקרה של תאונה קטלנית.
ההבט הפסיכולוגי,מורכב יותר.ויש כמה אפשרויות להתמודדות.שיתוף ברגשות עם אדם קרוב .
מאחר והתחושות האלה שכיחות מאד,התחלקות ושתוף רגשי עם אחרים מאד מקל.עם
עוצמת החרדה היומיומית,משתקת,ומקשה לתפקד,יש מקום לחשוב על טיפול.לעיתים טיפול
קבוצתי,למשל כזה שיש במתנס"ים שונים להורי חיילים,לעיתים בקבוצה טיפולית אחרת.
שוב זו שאלה של מידתיות,שכן לעיתים יש מקום לטיפול תרופתי ו/או פסיכולוגי,וזה אחרי
פגישה על פסיכיאטר.בפגישה כזו,יש מקום להעלות את פחדים משמעותיים מאד עבורך
אם ממות או מנכות..אכן יש צורך לדבר,לשתף,לקבל אמפטיה,תמיכה וטיפול במקרה הצורך.
החרדות האלה אם אינן מטופלות עלולות לעיתים להביא לסחרור רגשי ואי יכולת לתפקד.
כך שיש צורך לגעת בהן,לטפל ולהשמר מפניהן.רק עוד מילה אחרונה.לא,לא אינך משוגעת,
כפי שצויין החרדות האלו מאד שכיחות.ומה שקורה במציאות לעיתים מאד מלבה אותן כמו
התאונה האיומה אמש בירידה לטבריה.

 

[ברם אולם]

אצבעונית - שם מדליק

,כעת לעניינך - טבעי

ונורמאלי לחשוב ולהגות בנושאי מוות וחיים שנקטלים,מה גם שמדינתינו הפכה ל- "סדום ועמורה" בשנים האחרונות.אך מה שאת מעלה כאן הוא פחדים הרבה יותר עמוקים ובלתי פוסקים,כך שלמעשה את מתנהלת סביב דאגות וחרדות תמידיות,שגורמות לך בוודאי הרבה אי שקט,וגם הוצאת אנרגיות נפשיות גדולות כדי להתמודד עם המצב ,שאצלך - שיגרתי.

לדעתי ,טוב תעשי למען עצמך ולשם שיפור איכות חייך - ביתר שלווה,בפחות לחץ,ביותר רוגע,ביתר אפשרות להנות מהדברים הטובים שסובבים אותך ללא חששות... - לפנות לקבלת

סיוע נפשי טיפולי ומקצועי.קיימת שיטת טיפול (מבין שיטות רבות אחרות) יעילה וממוקדת בטיפול בפחדים,בלחצים,בטראומות (קשות עד קלות) שבנוסף לכל ,היא גם קצרת טווח,ובכך

נחסכת הוצאה כספית ניכרת בשל כך (למרות שכל מפגש לא זול יחסית לאחרות).את יכולה להתחיל זאת במפגש ייעוץ ראשון כדי למקד את מצבך ולקבוע מסלול לטיפול וגם תקבלי הסבר

על השיטה ומשמעויותיה.לגבי תחושותייך לגבי בעלך,יתכן מאוד שיש קשר ישיר בין עוצמות ושכיחות פחדייך,לעובדה העכשווית שציינת,שאת פחות אוהבת ויותר אינטרסנטית לקירבתו,דבר שיוכל להשתנות לטובה כאשר רמת פחדייך תפחת,ואז תוכלי להתפנות נפשית לראות בו את ייחודו כבן זוגך האהוב,ופחות כמקור הגנה...

- בהצלחה.