פחד מאהבה

[טורטיתת]

פחד מאהבה

הפחד מהבדידות היה ברור לי, חפרתי רבות בנושא. הפחד מהלב שאולי הוא לא יכול שוב להרגיש היה ברור גם. הפחד מפגיעה מדחייה, תחושה קשה בפני עצמה, לא פעם פחדתי להתחיל קשר מחשש לדחייה שמא לא ירגשו.. ירגישו אותי...הרי רובנו רוצות קשר שיש בו אהבה וקרבה, אך הפחד במקרים רבים מנהל אותנו. פחד להיפגע מאהבה הוא פחד עוצמתי בפני עצמו, יודעת שכדי לזכות באהבה צריך לקחת סיכון, כי אחרת השאר בודדה במערכה. ייתכן שבמערכות יחסים שבהם כל כך אהבתי הורדתי את ההגנות, וערומה הסתובבתי חשופה לכל. אבל בסופו של דבר חטפתי סטירת לחיי מצלצלת. כל מערכת יחסים השאירה חותם בליבי בנפשי - לימדה אותי גם טוב וגם רע. היום אני קושרת ענן בחוט, פחות חשופה יותר רגישה. מודעת לעצמי ולצד השני, מרגישה את הצד השני והיא אותי. ואתן עיברו בראשכם על מערכות היחסים שהיו לכם, אם צריך אל תהססו לקחת אותיות לחבר למילים וכיתבו על הפחד מאהבה שלכן. האם יש פחד מאהבה בכלל ? ! אור ואהבה וחג-שמח

 

[מחפשת את האומץ]

צהריים טובים טורטית!

לצערי כן אני חוששת להיפגע אך חפצה באהבה. גם האינטימיות/החום מפתה אך מלחיץ... מה עושים?

 

[טורטיתת]

אומץ

הלואי שהיו לי תשובות, או שבעצם עדיף כך "פחד טוב" בלי תשובות. מה שברור לי שאינטימיות פירושה ביטחון. ביטחון שלך עם עצמך וביטחון עם / מול אהבה שממול.

 

[מחפשת את האומץ]

וזה בטוח קורה מתיישהו נכון?

 

[אתמול בכיתי]

האמת?

שבעבר היו בי פחדים כאלו ואחרים.... אבל לפחות ממערכות היחסים שהייתי בהן יכולה להגיד שאין ספק שתמיד יש פחדים, השאלה איזה סוג של פחד.... אני מאוד מאמינה בלקחת סיכונים, גדולים ככל שיהיו, ככל הסיכוי כך גם הזיכוי להגיע לשמיים (ולהתרסק כמובן..) חושבת שזה מאוד תלוי בתקופה שנמצאים בה החיים. באופן אישי מאמינה שאחד הדברים הכי חשובים במערכת יחסים - תקשורת!!!!! שם הכל מתחיל ולעיתים כשחסר, שם גם הכל נגמר.... פחדים הם לא תמיד שליליים, יש להם תפקיד חשוב - לעורר. ולפעמים הם גם סוג של כוח מניע...דוחף קדימה. אבל כשפחד משתק, וכל כך מתעסקים בפחד ולא מדברים אותו ונשארים איתו לבד ולא חולקים אותו עם בת הזוג, לדעתי אז הוא הופך להיות מנטרל. אז הפחד הופך להיות מכשול שקשה לפעמים לעבור. מה שכל כך יפה במערכת יחסים זוגית בין שתי נשים, זה היתרון שאפשר לדבר, לרדת לעומק...זה קשר שבמהותו הוא שונה ועמוק יותר, או עמוק בגוון אחר.....אז למה לוותר על היופי הזה מתוך פחדים? למה להשאר איתם לבד? על קשר צריך וטוב לעבוד, על בסיס יומיומי....לפעמים זה אפילו כיף. בתנאי כמובן, שזה הדדי. ששני הצדדים עובדים, שנני הצדדים מתקשרים ומדברים. ששני הצדדים עושים עבודה.....ששני הצדדים לא רק רוצים...אלא עושים תכלס עבודה יומיומית, ומשקיעים בתקשורת, שלדעתי היא המפתח לשחרור פחדים. כי כשיש אמון שמאפשר, כשיש תחושה של ביחד באמת, בנוסף לאהבה...אז שני הצדדים נחשפים לזה ופותחים את הלב לפחדים.... מכירה את ספר הילדים "דרקון- אין דבר כזה?" לדעתי הוא בדיוק תואם את המצב הזה....של פחד. (מצרפת אותו כקובץ, בלי התמונות המושקעות, רק כדי להעביר את המסר...ספר אהוב) הפחד מהפחד גדול הרבה יותר מהפחד עצמו.....זו דעתי. לכולם יש פחדים, אבל אם מדברים עליהם ומתקשרים...זה רק מקטין אותם והופך אותם לאפשריים ולא למנטרלים.... קחי סיכון (מחושב אבל סיכון) כל עוד יש תקשורת אפשר לצלוח כל פחד....כשאין תקשורת..הפחד הוא רק אחת מבין הבעיות שלא נפתרות...... ואז מה בעצם מהות הקשר? ובאותה נשימה שיהיה חג אורים שמח לכולן... : )

 

[ליאם63]

אתמול בכיתי

לא יכולתי להתאפק וקראתי עד הסוף את הסיפור על הדרקון .... (כן אני, את יודעת השקעתי

) אהבתי את הסיפור . ולגבי הפחדים, לא חסר. תמיד יש, החוכמה היא באמת לשים אותם בצד ולדבר עליהם. גם אני אחרי 3 שנים שהייתי סגור ונעול על בריח , הצלחתי לשחרר מעט ואישה מקסימה שהיתה סובלנית הצליחה למצוא את המפתח ולהגיע אלי פנימה. היום אני בזוגיות ומאושר.

 

[אתמול בכיתי]

שמחה לשמוע....

קודם כל לגבי הזוגיות, הלוואי שהתחושה הזו תימשך לך..... אין דבר מרגש מזה... (את הסיפור הזה פגשתי לפני שנים ואימצתי אותו באהבה ) לגבי פחדים? תמיד משתדלת לשים אותם בצד....אבל אתה יודע, לטנגו צריך שניים..... תמיד יש ממה ללמוד ובמה להשתפר.... אשמח לשחרר את כל רוב הפחדים.... ולהשאיר רק קצת..... בכל זאת, אי אפשר להעריך את האור אם לא פוגשים בחושך מדי פעם.... חג שמח יקירי : )

 

[הקסם שבפשטות]

לפעמים אני חושבת..

שאנחנו רוצות להיות מאושרות ואהובות... אבל מפחדות להגשים את הרצון הזה... באופן מודע או לא... הפחד מהכאב ומהאכזבה חזק הרבה יותר, מהרצון לטוב ולאושר... אהבה מכילה את הכל... לפעמים נוח במקום הכואב והפגוע... הוא בטוח יותר כי הוא ודאי... חוסר הידיעה משתק את הרגליים... לאט לאט השיתוק פולש ללב... ורק אם נחבק את האפשרות לכאוב, נמצא את שחשקה נפשנו... זו דעתי בכל מקרה... והנה שיר שפירסמתי פה פעם... מבטא את הפחד הזה... אצלי בכל אופן.... פחד וזה מתחיל לקבל צורה לנוע עמוק בפנים הכל מתחיל לחיות לרקום עור וגידים. חסר פנים חסר זהות מתוק, טעים עוד טעות... וזה הולם, מרעיד הופך אט אט לתמונה חיה עמוק בפנים זה לוחץ אולי מפלצת, אולי ילדה יפה חסרת פנים חסרת זהות ביד סכין מורעלת על שפתיה מתנגן פיוט. והכל מטושטש ולא ברור הכל רועד, דוקר עמוק בפנים את מרגישה שיש לברוח להגיע לארץ מבטחים, אבל אולי זו ילדה יפה ואולי מתעוררת מפלצת הכל מתחיל לרקום עור וגידים את חייבת להמשיך, לעצור או ללכת. כי זה חסר פנים חסר זהות מתוק וטעים כמו פעם כמו אותה טעות... שקטפה לכבודי כוכבים והקימה ארמון לזכרי ליקקה את טיפות דמי הזולגות ריסקה את ליבי. וזה שוב מתחיל לקבל צורה להתעורר עמוק בפנים הכל מתחיל לנוע לרקום עור וגידים אבל זה חסר פנים חסר זהות ילדה יפה או מפלצת ואולי זו סתם טעות עוד רגש עוד תחושה אהבה חסרת פנים חסרת זהות יודעת, שכחתי טעות. ובמבט לאחור- אצלי היא התגלתה כילדה יפה

 

[2beme]

טורטית ../images/Emo24.gif אולי כדאי לדייק

הפחד הוא לא מהאהבה, הפחד הוא מהאכזבה, הדחייה, הפגיעה (הוסיפי כראות עינייך וליבך) ... אנחנו לא באמת פוחדות לאהוב אנחנו פוחדות מ"מה יהיה אם וכאשר..."

 

[טורטיתת]

חיפהההההה רוצה לדייק

לאחר דיון מעמיק בנושא הגעתי להסכמה. הפחד הוא לא מאהבה כשאוהבים אוהבים. הפחד הוא מההתאהבות מלהתאהב.

חזרה מהמרכז.

 

[2beme]

../images/Emo13.gif יש להפריד בין פחד לאהבה

אהבה היא אהבה - פחד הוא פחד כל אחד בפני עצמו באהבה אין באמת פחד ובפחד אין אהבה ... הפחד הוא מכל מה שמתלווה ו"מתלבש" על האהבה - אולי יותר נכון על "מושא האהבה" / ההתאהבות אבל לא ממנה (אין מה לעשות טורטית

אחרי שחפרנו וחפרנו, יש להדק את היסודות, לחזק אותן טוב טוב

)