פחדים

salo

New member
פחדים

יש לי בן בן שלוש , בחודשים האחרונים הוא מגלה פחד מדברים ממש פעוטים כמו מבובות שאפילו לא נראות מפחידות , או אם משהו נוגע וזה לא מוצא חן בעניו הוא צועק , בנוסף לכך מאז שחזרנו מחופשה בה הוא בילה שעתיים ביום במועדון לילדים הוא כל הזמן חרד שאני אשאיר אותו בגן ואשכח אותו, והוא לא מעוניין ללכת לגן בכלל (לפני שבועיים הוא היה בעונש על שקרע ספר ומאז הוא בטראומה), בנוסף לכל זה התחילו גם פחדים וסיוטים בלילה ולפעמים הוא קם באמצע הלילה ממש מבועט אשמח לשמוע כל תגובה אמא מודאגת
 

salo

New member
סליחה שלא הצגתי את עצמי

אני מאוד מוטרדת מהפחדים של הבן שלי אבל שלום לכולם , שמחה להיות אתכם , אני אמא לילד מקסים בן שלוש ולבת מקסימה לא פחות בת שנה
 
שלום סאלו.

דיברת על הרבה דברים בבת אחת.. על רכושנות, פחד, סיוטי לילה (זה משהו אחר), אחות קטנה בשלב ה"הולך". לגבי הסיוטים- לא מנסיון אישי- אבל מומלץ להגיע מהר ככל האפשר לילד, לא לנסות להעיר אותו אלא פשוט לחבק ולהיות שם למקרה שיתעורר. על הפחד מדברים "לא מפחידים": זה דווקא כן מנסיון, לפעמים עידו מפחד מדברים שלא אמורים להיות מפחידים, דמויות מסוימות, צעצוע מסויים, וזה בסדר גמור, פשוט גונזים ומחכים לשלב מאוחר יותר. אם זה נראה לך קונסיסטנטי תנסי לברר איתו יותר לעומק (אבל לא לגבי הפחד הספציפי, אלא דברים שעוברים עליו ביומיום ומכניסים אותו לחרדה). רכושנות, זו נקודה רגישה אצלינו. תבררי לגבי מה הוא רכושני ואפשר יהיה לתת תשובה יותר רלוונטית...
 

לאה_מ

New member
ברוכה הבאה אלינו ../images/Emo142.gif

יש לי שאלה - כל הפחדים האלה והסיוטים התחילו ממש לאחרונה? מאז הסיפור עם העונש? איזה עונש בכלל נותנים בגן שלו? אני הייתי שמה לב מאד לילד שממש לא רוצה ללכת לגן ובמקביל מתחילים אצלו כל מיני פחדים וסיוטים. אולי זה לא קשור, אבל אולי כן... ואם זה לא קשור - אני מצרפת לך קישור לאוסף של דיונים שהיו כאן בחודשים האחרונים בנושא פחדים וביעותי לילה, שבטח יתנו לך כיוון. ואת מוזמנת, כמובן, להוסיף ולפרט כדי שנוכל להתייחס בצורה יותר ספציפית.
 
הי salo

נדמה לי שאני יודעת מי את
האם את ש' אמא של ש' ושל ד'??? לא רוצה לתת שמות מלאים אם לא פרסמת... לגבי הפחדים והחלומות - אני רואה הרבה מסביבי ילדים שמגיעים לגיל הזה של בנך, גיל שמתחילים להבין ניואנסים חדשים ודברים שלא הבינו קודם, וכך גם מתחילים הפחדים והסיוטים. אין לי עצות, נראה לי שזה שלב שעובר ושטיפוסי לגיל הזה. ולגבי הגן - אולי כדאי לדבר עם הגננת ועם הילד ביחד, בשש עיניים, ולהסדיר את העניין הזה של העונש והטראומה. איזה מן עונש הוא קיבל? לא נהוג לתת עונשים בגן אצלנו, ובמקרה של ספר קרוע אני מאמינה שהיו כועסים אך ה"עונש" היה שהילד יעזור לתקן ולהדביק מה שקרע ולא TIME OUT או משהו כזה. יכול להיות שהענישה בגן היתה קצת מוגזמת ולכן התגובה החזקה שלו?
 

salo

New member
../images/Emo24.gifוואו תודה לכולכן על התשובות

כן אני אכן אמא של ש וד בקשר לעונש אז בגן שלו העונש המקובל הוא להגיד לילד לשבת שניה ולהרגע ממש לא עושים עניין מעונש כך שאני לא מבינה למה הוא בטראומה מכך, מעבר לכך הגננות שלו מדהימות ממש וכל היום מחבקות ומנשקות את הילדים ואני מקבלת דיווח כל הזמן על איך עבר היום אם היו דברים חריגים או שהיה סתם יום כיפי לילד, שאלתי אותם על העונש והספר והן ממש לא זוכרות שהם כעסו עליו או שבכלל שמו אותו בעונש .......... כך שאני לא ממש מצליחה להבין למה הוא לא רוצה ללכת לגן , הדבר היחיד שנראה לי הוא שיש לו שוב חרדת נטישה , הינו בחופשה שבוע ובמהך החופשה הוא בילה שעתיים ביום בקלאב לילדים מה שממש לא מצא חן בעניו. הפחדים שלו ואני לא ממש יודעת אם זה באמת פחדים הם מדברים שלא בהכרח מפחידים כמו מבובות או אם ילד משמיע קול של אריה בעניין הסיוטים אז אני "הולכת" יחד איתו ואומרת לו שיגיד לזאב או לאיש האדום שאמא לא מרשה להפחיד את שקד ומחבקת אותו , מה שבדרך כלל מאוד עוזר לו ושוב תודה לכולכן
 

לאה_מ

New member
תשאלי אותו גם -

את צריכה להתייחס בכבוד לפחדים שלו, גם אם זה נראה לך דברים ממש לא מפחידים. אולי תשאלי אותו מה הוא חושב יכול לעזור לו להתגבר על הפחדים. מכירה את הספר "איתמר צייד החלומות"?
 

salo

New member
יש לנו את איתמר הולך על הקירות , זה

מאותה הסידרה ?
 

לאה_מ

New member
כן. מאת דויד גרוסמן. זה סיפור על

איתמר שחולם בלילה על השד הכחול העצוב, ועל השיטה שאבא של איתמר ואיתמר מצאו כדי לגרש את השד הזה, ואיך איתמר בסוף לא גרש את השד אלא מצא את הדרך שלו להתמודד עם הפחד.
 

עירית ל

New member
אפשר להבין את הטראומה מעונש

ויהיה העונש מזערי ככל שיהיה בעינינו. בגן של הבן שלי יש מפעילת חוג תנועה אצלו בגן, שהיא בחורה ממש מקסימה ואהובה על הילדים. לפני כחודשיים היא צעקה על ילד אחד שהפריע לה מאוד שישב ומאז הבן שלי ממש כועס עליה. הוא טוען שהוא לא אוהב אותה מסתייג מהחוג ואפילו הגדיל לעשות השבוע כשלא רצה ללכת לגן ביום של החוג. זה לא היה עונש (אין אצלו בגן), זה לא היה מכוון אליו והוא בפירוש בטראומה. דרך אגב, בסופו של דבר הוא דווקא מצטרף לחוג כל שבוע אחרי מספר דקות של ברוגז ואף נהנה לדעתי.
 

salo

New member
אז איך עוברים את הטראומה הזאת ?

היום שאלתי אותו על הילדים בגן עם מי הוא אוהב לשחק ועם מי לא , הוא אמר שהוא אוהב לשחק עם כולם חוץ מהילד שמפחיד אותו, מה שלדעתי אומר שהוא מאוד מבין מה ומי בדיוק מפחיד אותו והוא לא סתם פוחד מכל דבר כמו שאמרה הגננת אני צודקת ?
 

irisgh

New member
כן ../images/Emo13.gif

ובכלל לא נראה לי התאור "סתם פוחד מכל דבר". יותר מדוייק שלנו, כמבוגרים, קשה בדיוק לתאר, וגם לעקוב. הפחדים שלהם לפעמים משתנים. כמה שמבינים אותם יותר, לפעמים זה נהיה יותר קוהרנטי. הנה, יניב סוף סוף נתן תאור קוהרנטי: 'אמא, כשאני לבד בחדר אני רואה מפלצת'.
אבל לפני כמה חודשים זה נשמע כמו 'מה זה?!' (בבעתה), או 'יש שם רעש'.
 
למעלה