פחדים
פחדים
אלללווהההיייםםם!!!! אלוהים, בבקשה, בבקשה, אני כל כך רוצה שפעם אחת אני ארגיש בנוח, פעם אאחחחתת!!! שלא אהיה מלאת , שלא כל הזמן אחשוב - אולי הוא יעזוב אותי בגלל ז ה . אלוהים, אני מפחדת שאני חולת נפש, למרות שאני יודעת שאני כן, ולמעשה מפחדת שהוא ישים לב, למרות שאני יודעת שהוא יודע, ואז יברח, ירים רגליים וילך, כי מי רוצה להיות עם מישהי שכל הזמן חוששת? מי? מי? ממיייי????????????? אף אחד!!! לא צריך להכניס ראש בריא למיטה חולה... אולי עשיתי טעות בזה שסיפרתי לו כל כך מוקדם. אולי נתתי לו הרגשה של כוח, שזה מה שהיה עם ההוא. אסור. אסור. אאססווררר. אסור שיהיה מעליי. רוצה הרגשה של לתת ולקבל באופן שווה, אז למה אני מרגישה שאני נותנת לו כוח...ואולי בעצם, זה אותו דבר, אולי אני כן נותנת ומקבלת במידה שווה, אולי הוא רוצה אותי, באמת אותי, וזוהי רק הרגשה שלי, שאני יותר קטנה ויותר קטנה ויותר קטנה ו... נמוגה. רוצה שגרה של אהבה סוף סוף, משהו טוב, חיוך על הפנים. נמאס לי לסבול, למה לא מגיע חיבוק, נשיקה, מישהו שרוצה אותי, באמת אותי, למה כל הזמן סבל ודמעות וכעס ואכזבה ואבדון. למה? למה? לללמממההה? למה לא מגיע אלי? למה לא מגיע לי??? לצעוק, לקפוץ, לזעוק, לקום, ללכת, למרוט שערות, לא יכולה יותר. אני מששתתגגעעתת, אללוההיים. אני משתגעת בגלל שאין לי, ובגלל שאין לי אני משתגעת עוד יותר. וכשיש לי, אני דוחה, בוחרת לראות את הרע, מפוררת את הטוב, טומנת את האושר. אני רוצה לצאת מעצמי, אבל אין לי לאן, אני רוצה להכיר את עצמי, אבל מפחדת, ואני רוצה לתת לך להיכנס אלי ולהכיר את עצמי, אבל לא יודעת איך. כל כך הרבה גועש בי, ואני כל כך שקטה. למות.
פחדים
אלללווהההיייםםם!!!! אלוהים, בבקשה, בבקשה, אני כל כך רוצה שפעם אחת אני ארגיש בנוח, פעם אאחחחתת!!! שלא אהיה מלאת , שלא כל הזמן אחשוב - אולי הוא יעזוב אותי בגלל ז ה . אלוהים, אני מפחדת שאני חולת נפש, למרות שאני יודעת שאני כן, ולמעשה מפחדת שהוא ישים לב, למרות שאני יודעת שהוא יודע, ואז יברח, ירים רגליים וילך, כי מי רוצה להיות עם מישהי שכל הזמן חוששת? מי? מי? ממיייי????????????? אף אחד!!! לא צריך להכניס ראש בריא למיטה חולה... אולי עשיתי טעות בזה שסיפרתי לו כל כך מוקדם. אולי נתתי לו הרגשה של כוח, שזה מה שהיה עם ההוא. אסור. אסור. אאססווררר. אסור שיהיה מעליי. רוצה הרגשה של לתת ולקבל באופן שווה, אז למה אני מרגישה שאני נותנת לו כוח...ואולי בעצם, זה אותו דבר, אולי אני כן נותנת ומקבלת במידה שווה, אולי הוא רוצה אותי, באמת אותי, וזוהי רק הרגשה שלי, שאני יותר קטנה ויותר קטנה ויותר קטנה ו... נמוגה. רוצה שגרה של אהבה סוף סוף, משהו טוב, חיוך על הפנים. נמאס לי לסבול, למה לא מגיע חיבוק, נשיקה, מישהו שרוצה אותי, באמת אותי, למה כל הזמן סבל ודמעות וכעס ואכזבה ואבדון. למה? למה? לללמממההה? למה לא מגיע אלי? למה לא מגיע לי??? לצעוק, לקפוץ, לזעוק, לקום, ללכת, למרוט שערות, לא יכולה יותר. אני מששתתגגעעתת, אללוההיים. אני משתגעת בגלל שאין לי, ובגלל שאין לי אני משתגעת עוד יותר. וכשיש לי, אני דוחה, בוחרת לראות את הרע, מפוררת את הטוב, טומנת את האושר. אני רוצה לצאת מעצמי, אבל אין לי לאן, אני רוצה להכיר את עצמי, אבל מפחדת, ואני רוצה לתת לך להיכנס אלי ולהכיר את עצמי, אבל לא יודעת איך. כל כך הרבה גועש בי, ואני כל כך שקטה. למות.