פחדים בלילה

[מקסימה4]

פחדים בלילה

בתי בת 6 , עד גיל 5 ישנה איתי ועם בעליי עברנו לדירה גדולה יותר וחשבתי שתיפטר הבעיה ושהיא תישן לבד ,לא מסתדר לי בכלל ,החדר של בני הבוגר נימצא בסמוך לחדרה והיא מצאה לה פיתרון קל ,כשהתעוררה בלילה פשוט "קפצה" למיטה שלו וכל פעם שהתעוררה העירה גם אותו , עד שלפני כשבועיים החלטתי להתקדם בשלב אחד ולהעביר את המיטה שלה לחדר שלו , עם טלויזיה דלוקה (שעד היום התנגדתי לזה ) היא ישנה בסביבות השעה 20:00 וכל לילה מתעוררת בסביבות השעה 2:00 ובוכה, בכדי שהיא לא תעיר את כל המשפחה אני קמה ויושבת איתה בחדר , אני כבר תשושה ,אין לי כוח לדוגמא השעה כעת 3:45 ואני ערה איתה משעה 2:00 עוד שעתיים קמה לעבודה , אני כל כך עייפה ,וחסרת אונים ,אין לי מושג מה לעשות זה נימשך כל כל לילה כמו שעון, אשמח מאוד לקבל ייעוץ.

 

[גרא.]

מקסימה4,חייב לומר,כל ההתנהלות החינוכית שלכם

לגבי הקניית דפוסי התנהגות,וגבולות לגי בתכם בת ה-6 ,היא שגוייה מיסודה,ובכך נוצרה לכם,לך לבעלך בעייה מיותרת. תחילה היא ישנה עד גיל 5 איתכם,במקום מלכתחילה,לישון בחדר משלה.כך שהיא בעצם לא למדה לישון לבד,ועם המעבר לדירה גדולה יותר,מאחר ואינה יודעת לישון במיטתה שלה,ובחדר משלה,היא אירגנה לה שותף,אחיה,הבוגר יותר.מאחר ותהליך,מה שמכונה טקס השכבה לישון,לא היה אצלה,היא פתחה הרגל שהסכמתם לו לישון בחדר בו ישן אחיה,עם טלוויזיה דלוקה,מצב מאד נדיר ולא מקובל.וכשהיא מתעוררת,היא מכריחה אותך למעשה לשבת איתה בחדר להשאר ערה כשאת בפועל משתפת איתה פעולה בכל מה שהיא דורשת ממך.התוצאה,שתיכן לא ישנות,היא בטענות שונות,ואת ששומרת עליה,ונענית לכל דרישה לה.כאשר,למחרת בבוקר,עלייך לעבוד,יתכן גם לנהוג למקום העבודה,כשאת עייפה ורצוצה.מה שלי שאיני מכיר את בתך,מאד מובן,שאלה אינם פחדים בלילה,אלא כפי שנאמר,חוסר דפוסי התנהגות בתוך גבולות ברורים מצידכם כלפי הילדה,כאשר היא עושה לצערי ככל העולה על רוחה.הדבור על פחדים בלילהו,וביטויי הבכי הם לא יותר מאשר אמצעי של הילדה להשיג מה שהיא רוצה.בכדי לחולל שינוי של ממש בהתנהגות הילדה,יש צורך מיידי בשינוי כל מערכת החוקים והגבולות הקיימים,תוך שמירה קפדנית על קיומם.קשה להכנס לפרטים הקטנים,בתגובה כזו.אלא יותר לכללים.ראשית,הילדה חייבת לישון בחדר שלה,ללא טלוויזיה פתוחה,לכל היותר מנורה עם אור קטן.יש לאסור עליה לעבור בלילה לחדר של אחיה,ובכל פעם שהיא עושה את זה,יש להחזירה לחדרה שלה.יש ליצור טקס השכבה לישון בשעות קבועות,שבו כל ההליכים לפני השינה נעשים מחוץ לחדר שלה.לשם היא נכנסת רק לישון איתכם.אפשר לספר ספור קצר,נשיקה,לילה טוב ולצאת מהחדר.כאן הילדה עשוייה להתנגד בבכי מר..לתת להצ לבכות 5 דקות,ואז להכנס לחדר,לא להשאר,לתת לה נשיקה ,לומר לילה טוב.ושוב לצאת.אם היא תצא מהחדר לחדר אחיה,יש להחזירה ,לא בכעס,ולהשכיבה שוב לישון באותה דרך. המאבק הזה של ההשכבה,עשוי להמשך כל הלילה אבל מחקרים שנעשו על שיטת 54 הדקות של פרופ' שדה,מלמדים,שאם ההורים ממשיכים ומתמידים בכך,תוך כמה ימים,מרבית הילדים לומדים לישון בחדר שלהם לבד.אגב,לעיתים כשילד מדבר על פחדים,אפשר להביא לו בעל חי קטן ,בכלוב או אפילו כלב.לבסוף, אפשר ללוות את תהליך הדסוציאליזציה (חנוך מחדש) של הילדה,בגישת הביבליוטראפיה,כלומר לספר לה ספור/ים על ילדים בגילה שהתקשו להרדם,אם מדובר בפחדים,ספר מצויין זה "חיית החושך" של אורי אורלב..שהוא די ארוך ומסופר בהמשכים יש ספורים מתאימים באנטלוגיה של פרופ' אוהד כהן "להפליג עם כוכב".בהקשבה לספור,הילדה מטמיעה ומפנימה את דרך ההתמודדות של גבור/ת הספור.אפשר לדבר על זה למחרת,אפשר לעשות עבודת יצירה,ובכך מאפשרים לה לעבד ולאבד את הפחדים,באם קיימים.