פחדים/אובססיות
בני בן שנתיים ושלושה חודשים (אובחן כפדד נוס), לאחרונה נראה שמפלס החרדות עלה מאוד. הדבר מתבטא בהחזקת חפצים (בד"כ טושים) אובססיבית , חזרתיות על מילים (צבעים, מספרים, דיקולמים) בנוסף בלילות האחרונים הוא מתעורר באמצע הלילה, שלא כמו בעבר שהיה אולי מחפש את המוצץ או לוקח כמה לגימות מהבקבוק הוא קם בבכי, אומנם מחזיק את הבקבוק אבל אינו שותה ממנו, הוא בוכה ובעיקר נראה מפוחד. לוקח זמן רב להרגיע אותו (אם בכלל) ואם נרגע כבר מתעורר לגמרי ומתחיל באקולליה לא נגמרת. ברור לי שבכל הדברים שהוא עושה (החזקת החפצים, והחזרתיות המילולית) הוא מנסה להרגיע את עצמו אבל נראה שמפלס החרדות רק מתגבר. בבית אין משהו מיוחד בתקופה האחרונה שיכולה להיות הטריגר להתגברות, למעט הכניסה לגן החדש (אבל בכ"ז עבר כמעט חודש). הלילות לא לילות וכתוצאה גם בימים הוא לא עצמו. כרגע הוא מטופל ע"י קלינאית תקשורת, התחלנו ריפוי בעיסוק ואני חושבת שממש נדרש טיפול ריגשי כלשהו. חשבתי על כיוון של טיפול במוזיקה או ספורט טיפולי (זה גם נחשב ריגשי?), אשמח אם למישהו יש עצות, או המלצות על מטפלים אנחנו מאזור הרצליה
בני בן שנתיים ושלושה חודשים (אובחן כפדד נוס), לאחרונה נראה שמפלס החרדות עלה מאוד. הדבר מתבטא בהחזקת חפצים (בד"כ טושים) אובססיבית , חזרתיות על מילים (צבעים, מספרים, דיקולמים) בנוסף בלילות האחרונים הוא מתעורר באמצע הלילה, שלא כמו בעבר שהיה אולי מחפש את המוצץ או לוקח כמה לגימות מהבקבוק הוא קם בבכי, אומנם מחזיק את הבקבוק אבל אינו שותה ממנו, הוא בוכה ובעיקר נראה מפוחד. לוקח זמן רב להרגיע אותו (אם בכלל) ואם נרגע כבר מתעורר לגמרי ומתחיל באקולליה לא נגמרת. ברור לי שבכל הדברים שהוא עושה (החזקת החפצים, והחזרתיות המילולית) הוא מנסה להרגיע את עצמו אבל נראה שמפלס החרדות רק מתגבר. בבית אין משהו מיוחד בתקופה האחרונה שיכולה להיות הטריגר להתגברות, למעט הכניסה לגן החדש (אבל בכ"ז עבר כמעט חודש). הלילות לא לילות וכתוצאה גם בימים הוא לא עצמו. כרגע הוא מטופל ע"י קלינאית תקשורת, התחלנו ריפוי בעיסוק ואני חושבת שממש נדרש טיפול ריגשי כלשהו. חשבתי על כיוון של טיפול במוזיקה או ספורט טיפולי (זה גם נחשב ריגשי?), אשמח אם למישהו יש עצות, או המלצות על מטפלים אנחנו מאזור הרצליה
