פותחת שירשור סופש 
- פותח הנושא khamala
- פורסם בתאריך
מצלול לחלול
אני נמצאת בנפאל שוב...זה תמיד נראה לי הגיוני כי חזרתי באמת לשם. אני נמצאת עם אחותי בגסט האוס, אבל לא סגור שזה נפאל אולי הודו בכל אופן גסטהאוס קצת מעפן כמו במזרח, שאין בו את הנוחיות של הבית. אני אומרת לה שאני מתה כבר לחזור הביתה לשירותים נורמלים ולחדר באמת נקי ( אם כי בנפאל החדרים היו מאוד יפים והגיינים). ואז אני חושבת לעצמי או אומרת לה שנראה לי שחלמתי שחזרנו הביתה כבר, וכשאמרתי את זה חשבתי שבעצם אנחנו יכולות לחשוב שנפאל , היכן שאנו נמצאות עכשיו זה חלום, ואנחנו באמת נמצאות בבית - להפוך את הדברים. ואז פתאום הבנתי שאנחנו באמת בחלום, והבנתי שאני בחלום צלול אוטומטית החלטתי לרחף, חשבתי לעצמי מגניב, כי זה גם יום עכשיו ולא לילה התחלתי לעוף אמרתי לאחותי, שאנחנו בחלום אז אנחנו יכולות לעשות מה שאנחנו רוצות. עפתי לכיוון הרחוב, אבל אז היה לי משהו " מאוד חשוב " לומר לה, שזה קשור לחלום הקודם ( בחלום הקודם אמא שלי הכינה עוגה ממש טעימה ובמקרר היו הרבה עוגות אך זאת הייתה הכי טעימה, ובבית שלנו נמצאים גם ההורים שלי ועוד אנשים אחרים בניהם אני די בטוחה שהייתה המשפחה שלה השכרנו את הדירה כשטיילנו בנפאל. כשפתחתי את המקרר גיליתי שאכלו מהעוגה די הרבה ובשביל שתשאר לנו הייתי צריכה להחביא אותה וניסיתי למצוא פתרונות איך...) בכל מקרה, סיפרתי לה על עניין העוגה הטיפשית הזאת. שוב התדרדרות מצלול לחלול.
אני נמצאת בנפאל שוב...זה תמיד נראה לי הגיוני כי חזרתי באמת לשם. אני נמצאת עם אחותי בגסט האוס, אבל לא סגור שזה נפאל אולי הודו בכל אופן גסטהאוס קצת מעפן כמו במזרח, שאין בו את הנוחיות של הבית. אני אומרת לה שאני מתה כבר לחזור הביתה לשירותים נורמלים ולחדר באמת נקי ( אם כי בנפאל החדרים היו מאוד יפים והגיינים). ואז אני חושבת לעצמי או אומרת לה שנראה לי שחלמתי שחזרנו הביתה כבר, וכשאמרתי את זה חשבתי שבעצם אנחנו יכולות לחשוב שנפאל , היכן שאנו נמצאות עכשיו זה חלום, ואנחנו באמת נמצאות בבית - להפוך את הדברים. ואז פתאום הבנתי שאנחנו באמת בחלום, והבנתי שאני בחלום צלול
אוטומטית החלטתי לרחף, חשבתי לעצמי מגניב, כי זה גם יום עכשיו ולא לילה התחלתי לעוף אמרתי לאחותי, שאנחנו בחלום אז אנחנו יכולות לעשות מה שאנחנו רוצות. עפתי לכיוון הרחוב, אבל אז היה לי משהו " מאוד חשוב " לומר לה, שזה קשור לחלום הקודם ( בחלום הקודם אמא שלי הכינה עוגה ממש טעימה ובמקרר היו הרבה עוגות אך זאת הייתה הכי טעימה, ובבית שלנו נמצאים גם ההורים שלי ועוד אנשים אחרים בניהם אני די בטוחה שהייתה המשפחה שלה השכרנו את הדירה כשטיילנו בנפאל. כשפתחתי את המקרר גיליתי שאכלו מהעוגה די הרבה ובשביל שתשאר לנו הייתי צריכה להחביא אותה וניסיתי למצוא פתרונות איך...) בכל מקרה, סיפרתי לה על עניין העוגה הטיפשית הזאת. שוב התדרדרות מצלול לחלול. הסחות הדעת האלה, אין להן סוף
אני מסיט את תשומת ליבך קודם כל לעניין התעופה.
לעוף זה לא רק כיף, זה צורך שהאדם שואף לו מראשית הימים. האדם מסתכל על השמיים ועל הציפורים שעפות להם בכזו קלות, ושואל את עצמו למה הוא לא יכול לעשות זאת גם.
וברגע שהאדם מגיע למקום שבו הוא יכול להגשים את כל משאלותיו, באופן טבעי התעופה היא אחד הדברים שעולים ישר ויש לחוות אותם.
אבל זה מסתכם בזה. העיסוק הזה בסיפוק כל הצרכים התחושתיים האלה מונע ממך לגשת אל הדברים החשובים באמת ואל האפשרויות להתקדם לרמות חדשות של חלימה.
את צריכה לעשות הבחנה ברורה בין תעופה ושאר הסחות הדעת, לבין הדברים החשובים שאת רוצה לעשות. את צריכה להגיע לחצלול בקיאה במטרותייך ולא לתת לשום דבר להסיט אותך מהן.
אני מציע להחליט עכשיו במציאות, והסיכויים לזכור את זה בחלום הרבה יותר גבוהים.
אני מסיט את תשומת ליבך קודם כל לעניין התעופה.
לעוף זה לא רק כיף, זה צורך שהאדם שואף לו מראשית הימים. האדם מסתכל על השמיים ועל הציפורים שעפות להם בכזו קלות, ושואל את עצמו למה הוא לא יכול לעשות זאת גם.
וברגע שהאדם מגיע למקום שבו הוא יכול להגשים את כל משאלותיו, באופן טבעי התעופה היא אחד הדברים שעולים ישר ויש לחוות אותם.
אבל זה מסתכם בזה. העיסוק הזה בסיפוק כל הצרכים התחושתיים האלה מונע ממך לגשת אל הדברים החשובים באמת ואל האפשרויות להתקדם לרמות חדשות של חלימה.
את צריכה לעשות הבחנה ברורה בין תעופה ושאר הסחות הדעת, לבין הדברים החשובים שאת רוצה לעשות. את צריכה להגיע לחצלול בקיאה במטרותייך ולא לתת לשום דבר להסיט אותך מהן.
אני מציע להחליט עכשיו במציאות, והסיכויים לזכור את זה בחלום הרבה יותר גבוהים.
קודם כל להגדיר באופן ברור שאלו מטרותייך
שנית, כמה פעמים ביום תקחי כמה דקות, תשבי עם עצמך ותעשי דימיון מודרך.
דמייני שאת מגיעה לחלום צלול (באיזו דרך שתבחרי) ושאת מתלבטת מה לעשות. ואז את נזכרת שהמטרה החזקה שלך היא זו שציינת, ואת הולכת לעשות אותה, והמשיכי לדמיין כיצד שאת עושה את זה.
זה אמור לעזור
שנית, כמה פעמים ביום תקחי כמה דקות, תשבי עם עצמך ותעשי דימיון מודרך.
דמייני שאת מגיעה לחלום צלול (באיזו דרך שתבחרי) ושאת מתלבטת מה לעשות. ואז את נזכרת שהמטרה החזקה שלך היא זו שציינת, ואת הולכת לעשות אותה, והמשיכי לדמיין כיצד שאת עושה את זה.
זה אמור לעזור
לי אתמול היה חלום מאוד מעניין
בסה''כ זה היה חלום שהביא איתו רגשות חזקים מאוד, ושדיבר באופן ברור וישיר על חלימה צלולה. היו בו רגעי מודעות, אבל לא ממש צלילות:
אני מוצא את עצמי בשאח פתוח, אדמה ועשב מסביבי. במחשבותי אני יודע שאני בחלום צלול, ושעכשיו בדיוק נרדמתי והגעתי אליו מחלום מאוד ארוך שקדם לו.
בעודי עומד שם, מתקרב אליי מישהו בחצי חיוך, ואומר לי ברוך הבא לחצלול.
הוא מתחיל להסביר לי באריכות כל מיני דברים שאני כבר לא זוכר, ולבסוף פניו מתקדרים. הוא מסביר לי: "קיימת כאן דמות מאוד אפלה" ואני מבין זאת - האווירה מעוננת ועצובה, ויש איזה גורם שאף אחד לא יכול להתעמת איתו שגורם לכל זה.
האדם מצביע על הדשא ואומר: "הדשא הארוך הוא הסימן לכך, הוא מעיד על כך" ואני מסתכל ורואה שהדשא באמת מבולגן וגבוה מאוד, כאילו לא קצצו אותו במשך חודשים רבים.
אני מבין שאני היחיד שיכול לעצור את אותו גורם. פתאום לידי יש איש ואישה שאמורים לעזור לי, והם גם יודעים שזה חצלול.
האדם מצביע על בניין אפור ורחוק ואומר ששם נמצא אותו גורם.
אני אומר לדמויות שלידי שבגלל שזה חצלול, אנחנו יכולים לעוף לשם.
ואז אני מחזיר בידייים של שניהם, כך ששלושתינו מחזיקים ידיים כשאני באמצע - ומתחילים לעוף ביחד.
אני מחליט לנופף בידיים כדי לעוף - אבל בגלל שאנחנו כולנו מחזיקים ידיים אני בעצם שולט על הידיים החיצוניות שלהם ומדמיין שהן כנפיים גדולות - ומתחיל לנפנף בהם ולעוף. (קשה להסביר את ההרגשה המאוד ייחודית וחדשה הזו, כאילו אני שולט על הגוף הזה שמורכב משלושה אנשים וזה מאוד טבעי לי. הדבר הכי כיף בחלום הזה.)
זה השלב הכי צלול שלי. אנחנו מתחילים לעוף ואני שם לב איך אנחנו מתקדמים לאט לאט גם למעלה וגם קדימה לעבר הבניין.
לאחר כמה דקות כאלה, אנחנו מתקרבים לאחד הגגות השטוחים בבניין ואני רוצה לנחות שם. אז אני מתחיל לנפנף חזק מאוד בכנפיים ופתאום התנועה הופכת מלמעלה לקדימה לכמעט רק למעלה.
כשאנחנו כמה מטרים מעל הגג הזה אני מפסיק, ושלושתינו נפרדים ונופלים על הגג.
אני נופל כמו שצריך, אבל הם מחמיצים ומחזיקים את הגג בידיים - אז אני הולך לעזור להם.
מסתבר שהם שינו צורה אחד לעטלף ואחד לחתול (שניהם שחורים כזפת), ואני לוקח את ידיהם ועוזר להם לעלות - ואנחנ ומתכוננים להיכנס למפעל הזה דרך החלון.
בשלב הזה הסצינה משתנה - ואני מתעורר בתוך רכב גדול. אני נמצא שם עם עוד 7 אנשים, כולנו לוחמי קומנדו עם נשקים ואנחנו ממתינים בשקט באוטו למשהו (בחוץ חושך), ישנים בינתיים.
גם האחרים מתעוררים, ואני מספר להם שבדיוק התעוררתי מחצלול ושהייתי בו על שפת הים.
הם אומרים בהתלהבות שגם הם חלמו על הים, ואני מבין שזה כנראה כי הרכב שאנחנו נמצאים בו נמצא על החוף ושומעים את הגלים מתנפצים עליו כל הלילה.
פתאום אני מסתכל החוצה, ורחוק מאוד בתוך הים לכיוון דרום אני רואה משהו בוהק מאוד.
בהתחלה אני חושב שזה ברק - אבל אז אני רואה בעיני תרחיש:
מתברר שישראל נמצאת במלחמה מאוד חשובה וגורלית, כשכוחותינו די שווה בשווה עם כוחותיהם. הפיצוץ שראיתי הוא פיצוץ של תחנת צוללות שלנו בחופי דרום לבנון ואני ממש רואה מקרוב איך זה קורה.
אני שואל את החבר'ה באוטו מה זה אומר, והם אומרים בדאגה שעכשיו האיזור שבו אירע הפיצוץ לא מוגן לחלוטין. אנחנו יוצאים מהאוטו ומתכוננים להילחם, ואז נגמר החלום.
זהו, לא כל כך צלול אבל מאוד מעניין.
בסה''כ זה היה חלום שהביא איתו רגשות חזקים מאוד, ושדיבר באופן ברור וישיר על חלימה צלולה. היו בו רגעי מודעות, אבל לא ממש צלילות:
אני מוצא את עצמי בשאח פתוח, אדמה ועשב מסביבי. במחשבותי אני יודע שאני בחלום צלול, ושעכשיו בדיוק נרדמתי והגעתי אליו מחלום מאוד ארוך שקדם לו.
בעודי עומד שם, מתקרב אליי מישהו בחצי חיוך, ואומר לי ברוך הבא לחצלול.
הוא מתחיל להסביר לי באריכות כל מיני דברים שאני כבר לא זוכר, ולבסוף פניו מתקדרים. הוא מסביר לי: "קיימת כאן דמות מאוד אפלה" ואני מבין זאת - האווירה מעוננת ועצובה, ויש איזה גורם שאף אחד לא יכול להתעמת איתו שגורם לכל זה.
האדם מצביע על הדשא ואומר: "הדשא הארוך הוא הסימן לכך, הוא מעיד על כך" ואני מסתכל ורואה שהדשא באמת מבולגן וגבוה מאוד, כאילו לא קצצו אותו במשך חודשים רבים.
אני מבין שאני היחיד שיכול לעצור את אותו גורם. פתאום לידי יש איש ואישה שאמורים לעזור לי, והם גם יודעים שזה חצלול.
האדם מצביע על בניין אפור ורחוק ואומר ששם נמצא אותו גורם.
אני אומר לדמויות שלידי שבגלל שזה חצלול, אנחנו יכולים לעוף לשם.
ואז אני מחזיר בידייים של שניהם, כך ששלושתינו מחזיקים ידיים כשאני באמצע - ומתחילים לעוף ביחד.
אני מחליט לנופף בידיים כדי לעוף - אבל בגלל שאנחנו כולנו מחזיקים ידיים אני בעצם שולט על הידיים החיצוניות שלהם ומדמיין שהן כנפיים גדולות - ומתחיל לנפנף בהם ולעוף. (קשה להסביר את ההרגשה המאוד ייחודית וחדשה הזו, כאילו אני שולט על הגוף הזה שמורכב משלושה אנשים וזה מאוד טבעי לי. הדבר הכי כיף בחלום הזה.)
זה השלב הכי צלול שלי. אנחנו מתחילים לעוף ואני שם לב איך אנחנו מתקדמים לאט לאט גם למעלה וגם קדימה לעבר הבניין.
לאחר כמה דקות כאלה, אנחנו מתקרבים לאחד הגגות השטוחים בבניין ואני רוצה לנחות שם. אז אני מתחיל לנפנף חזק מאוד בכנפיים ופתאום התנועה הופכת מלמעלה לקדימה לכמעט רק למעלה.
כשאנחנו כמה מטרים מעל הגג הזה אני מפסיק, ושלושתינו נפרדים ונופלים על הגג.
אני נופל כמו שצריך, אבל הם מחמיצים ומחזיקים את הגג בידיים - אז אני הולך לעזור להם.
מסתבר שהם שינו צורה אחד לעטלף ואחד לחתול (שניהם שחורים כזפת), ואני לוקח את ידיהם ועוזר להם לעלות - ואנחנ ומתכוננים להיכנס למפעל הזה דרך החלון.
בשלב הזה הסצינה משתנה - ואני מתעורר בתוך רכב גדול. אני נמצא שם עם עוד 7 אנשים, כולנו לוחמי קומנדו עם נשקים ואנחנו ממתינים בשקט באוטו למשהו (בחוץ חושך), ישנים בינתיים.
גם האחרים מתעוררים, ואני מספר להם שבדיוק התעוררתי מחצלול ושהייתי בו על שפת הים.
הם אומרים בהתלהבות שגם הם חלמו על הים, ואני מבין שזה כנראה כי הרכב שאנחנו נמצאים בו נמצא על החוף ושומעים את הגלים מתנפצים עליו כל הלילה.
פתאום אני מסתכל החוצה, ורחוק מאוד בתוך הים לכיוון דרום אני רואה משהו בוהק מאוד.
בהתחלה אני חושב שזה ברק - אבל אז אני רואה בעיני תרחיש:
מתברר שישראל נמצאת במלחמה מאוד חשובה וגורלית, כשכוחותינו די שווה בשווה עם כוחותיהם. הפיצוץ שראיתי הוא פיצוץ של תחנת צוללות שלנו בחופי דרום לבנון ואני ממש רואה מקרוב איך זה קורה.
אני שואל את החבר'ה באוטו מה זה אומר, והם אומרים בדאגה שעכשיו האיזור שבו אירע הפיצוץ לא מוגן לחלוטין. אנחנו יוצאים מהאוטו ומתכוננים להילחם, ואז נגמר החלום.
זהו, לא כל כך צלול אבל מאוד מעניין.
Tal Marciano
New member
אני חושב שגם לי היה חצלו"ל
זה די פעם שניה שמשהו כזה קורה לי השבוע.. אני מתעורר כמה פעמים בבוקר וחוזר לישון פתאום אני מוצא את עצמי במצב שאני חצי חולם אבל אני יודע שאני יכול פשוט לפתוח את העיניים כאילו אני כמעט בחלום אבל עוד לא לגמרי אני אומר לעצמי זה בטח חלום אני יעשה בדיקת מציאות(בפעם השניה וזה כמעט אותו דבר) ספרתי שש ואז שבע אצבעות .. טוב אני חולם הסתכלתי על מישהו חייכתי קצת ואז הכל ניהיה שחור ככמו שעוצמים עיניים אני מרגיש שעכשיו מה שאני יעשה יקבע אם אני ימשיך לחלום או להתעורר אני צועק תתבהר תיהיה צלול יותר!! הכל מתחיל טיפה לחזור ואז אני פותח את העינים זה די התקדמות כי לפני חודש החלק שהכי מזכיר חצלול היה שאני מדבר עם אנשים בחלום על חצלולים על יומנים ועל בדיקות מציאות לפני שבוע התחלתי למצוא דברים לא הגיוניים בחלום ולהגיד לעצמי שזה לא ממש הגיוני אבל זרמתי עם זה... ועכשיו זה! מקווה שפעם הבאה יהיה לי חלום נורמאלי שיימשך הרבה זמן והצלילות לא תרד
זה די פעם שניה שמשהו כזה קורה לי השבוע.. אני מתעורר כמה פעמים בבוקר וחוזר לישון פתאום אני מוצא את עצמי במצב שאני חצי חולם אבל אני יודע שאני יכול פשוט לפתוח את העיניים כאילו אני כמעט בחלום אבל עוד לא לגמרי אני אומר לעצמי זה בטח חלום אני יעשה בדיקת מציאות(בפעם השניה וזה כמעט אותו דבר) ספרתי שש ואז שבע אצבעות .. טוב אני חולם הסתכלתי על מישהו חייכתי קצת ואז הכל ניהיה שחור ככמו שעוצמים עיניים אני מרגיש שעכשיו מה שאני יעשה יקבע אם אני ימשיך לחלום או להתעורר אני צועק תתבהר תיהיה צלול יותר!! הכל מתחיל טיפה לחזור ואז אני פותח את העינים זה די התקדמות כי לפני חודש החלק שהכי מזכיר חצלול היה שאני מדבר עם אנשים בחלום על חצלולים על יומנים ועל בדיקות מציאות לפני שבוע התחלתי למצוא דברים לא הגיוניים בחלום ולהגיד לעצמי שזה לא ממש הגיוני אבל זרמתי עם זה... ועכשיו זה! מקווה שפעם הבאה יהיה לי חלום נורמאלי שיימשך הרבה זמן והצלילות לא תרד
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.