פותחת יומן../images/Emo63.gif
כמה חודשים עברו מאז שהכרתי את מירבי
ובחודש האחרון...האמת סתם חודש שכזה עם כל מיני איסוף בירוקרטיות דחקתי את כל המחשבות והרגשות ופשוט זרמתי עם החיים הרגילים האפרוח שלי הקטן המתוק יצא לחופש מהמשפחתון שלו ובילינו נפלא מלבד יום אחד קשה שעשו לו ניתוח קטן (שבר) שממנו הוא יצא שמח ובריא בלי עין הרע ואני יצאתי חולה לגמרי.. שבועיים מקסימים מלאי חיבוקים 24 שעות והבוקר הוא כבר בכה בגן שלו "הביתה" עמדתי מאחורי הדלת ובכיתי איתו...) לפני יומים התקשרתי למירב - היה בי משהו שרק רצה לשמוע את הקול המרגיע הזה כי מרוב שזרמתי עם החיים כמעט שכחתי שיש עוד תינוק שמחכה לי איפושהו למעלה וכבר אין לו סבלנות... ברור שהיא הכניסה אותי לקומה הרגועה הרגילה.. איזה כייף ואפילו יתכן שיש לי פונדקאית בפוטנציה.. לא בטוח עוד אבל אולי... הלוואי... המקום הזה של אמהות כבר פתח את הברז של הדמעות, של הכמיהה... שוב הכל נהיה יותר מציאותי, זה מתקרב ... לא שכחו אותי לא למעלה ולא פה למטה.. שוב בדקתי שהכל במקום כל הבגדים שקטנים על האפרוח שלי מסודרים כבר, אפשר להתחיל לשפץ את הבית החדש לעוד חדר כאילו זה יקרה עוד 5 דקות.. לא חשוב.. צריך מקום להכל גם לחלומות - שיהיה בבית.. ואם אני חושבת וחולמת נכון אז האישה הזו שתהיה הפונדקאית שלי חיה וקיימת ופה ...לא יודעת כלום לא חשוב הלב שלי מרגיש שלווה כל החששות נעלמו כמעט לגמרי זה הפתיע אותי השלווה הזו הייתי בטוחה שאהיה מרוטה משהו, קצת מתוחה ולא.. ממש כלום זה הקול שלך מירב שמרגיע.. אז עוד שבוע לבירוקרטיה מעצבנת (כבר עדיף להזריק מנוגון פכככ) ושוב עולים על הדרך. האפרוח שלי הקטן פגש השבוע חברה עם תינוקת קטנה שבאה לבקר, רק בן שנה ו 8 חודשים שאלתי אותו אתה רוצה את התינוקת שתישאר בבית שלנו? "כיין" (במבטא פולני ברור חחח) וחיבק אותה ונישק אותה נשמה יתרה הילד הזה ישמור עליו אלוהים נשמה יתרה.. - יהיה לך שמעתי את עצמי אומרת בשלווה בשקט בבטחון - יהיה לך עוד אח או אחות אמא מבטיחה ואמא תקיים מתקדמים...
כמה חודשים עברו מאז שהכרתי את מירבי
