פורשת ט'
כתבתי את כל ההודעה ואז המחשב כבה. אנסה לשחזר...
כתבתי מייל למטפל שלי שאני פורשת, שאני אבוא לפגישה אחרונה ודי. אלך לפסיכיאטר שוב אקח כדורים אחרים , כי הציפרלקס שניסיתי כמה ימים עשה לי כאב בטן.
איןלי כוח לדבר עם אף אחד, נמאס לי לדון ולהסביר, כל שבוע אותו דבר.
התקופה האחרונה בלתי נסבלת יותר, חשבתי אתמול שהנה עבר יום אחד ברגיעה יחסית, ושכחתי את העובדה שאני לא יכולה להתמודד לבד אפילו שחבר שלי יושן . ונפלתי שוב, כמובן שחלק מהאוכל לא הצלחתי להקיא, והעליתי במשקל לאחרונה, ואני לא מדיימנת ואין לי כל רצון לשכנע אף אחד שזה באמת נכון. זאת לא הפואנטה, אחרי יום חמישי הנורא, שהקאתי כל כך הרבה פעמים שאני לא זוכרת בכלל, שלא הלכתי לריקודים, שקמתי למחרת עם לסת כל כך כואבת, ומגרנה, ופנים נפוחות שזה פשוט מביך להיראות ככה לפני אנשים, וחצ'קונים.
השיניים כואבות.
ובא לי לפרוש, זהו אין לי כוח יותר. נמאס לי מהחרדות מהמחשבות האובססיביות, ובנוסף לזה כאילו אין לי מספיק על הראש צריכה להתמודד עם עצמי והאוכל. המשפחה המזויינת שלי, ההורים שלא יודעים להיות הורים אבל לשלוח ולהגיד שבת שלום זה הם יכולים, למי אכפת מהאס אמ אס המזויין הזה, למי אכפת?????? תבואו אליי תתעניינו לשלומי, באמת, אל תהיו יקיים פוציים, הרי זה מה שאתם יודעים. זה נורא. אנשים קרים. שאי אפשר להשחיל מילה.
אולי אתקשר לער"ן אם אצטרך. כל היום אני לבד. והיו לי מלא תוכניות להתמודד, ואחרי אתמול בלילה אני לא רואה טעם או מצב רוח להראות את הפנים שלי בחוץ.
,
כתבתי את כל ההודעה ואז המחשב כבה. אנסה לשחזר...
כתבתי מייל למטפל שלי שאני פורשת, שאני אבוא לפגישה אחרונה ודי. אלך לפסיכיאטר שוב אקח כדורים אחרים , כי הציפרלקס שניסיתי כמה ימים עשה לי כאב בטן.
איןלי כוח לדבר עם אף אחד, נמאס לי לדון ולהסביר, כל שבוע אותו דבר.
התקופה האחרונה בלתי נסבלת יותר, חשבתי אתמול שהנה עבר יום אחד ברגיעה יחסית, ושכחתי את העובדה שאני לא יכולה להתמודד לבד אפילו שחבר שלי יושן . ונפלתי שוב, כמובן שחלק מהאוכל לא הצלחתי להקיא, והעליתי במשקל לאחרונה, ואני לא מדיימנת ואין לי כל רצון לשכנע אף אחד שזה באמת נכון. זאת לא הפואנטה, אחרי יום חמישי הנורא, שהקאתי כל כך הרבה פעמים שאני לא זוכרת בכלל, שלא הלכתי לריקודים, שקמתי למחרת עם לסת כל כך כואבת, ומגרנה, ופנים נפוחות שזה פשוט מביך להיראות ככה לפני אנשים, וחצ'קונים.
השיניים כואבות.
ובא לי לפרוש, זהו אין לי כוח יותר. נמאס לי מהחרדות מהמחשבות האובססיביות, ובנוסף לזה כאילו אין לי מספיק על הראש צריכה להתמודד עם עצמי והאוכל. המשפחה המזויינת שלי, ההורים שלא יודעים להיות הורים אבל לשלוח ולהגיד שבת שלום זה הם יכולים, למי אכפת מהאס אמ אס המזויין הזה, למי אכפת?????? תבואו אליי תתעניינו לשלומי, באמת, אל תהיו יקיים פוציים, הרי זה מה שאתם יודעים. זה נורא. אנשים קרים. שאי אפשר להשחיל מילה.
אולי אתקשר לער"ן אם אצטרך. כל היום אני לבד. והיו לי מלא תוכניות להתמודד, ואחרי אתמול בלילה אני לא רואה טעם או מצב רוח להראות את הפנים שלי בחוץ.
,
