abrakadabra18
New member
פורק
אהלן כולם.. כבר תקופה שאני קורא פה ושם התכתבויות.. יש לי סוג של שאלות שתענו על סמך ניסיון שלכם.. אולי זה יותר בכוונה של לפרוק את מה שיושב עליי.. אני אחד שאוהב לשמור את התחושות שלו לעצמו ולשדר לשאר העולם שהכל מושלם.. לפני קצת יותר משנה התחלתי לצאת עם מישהי ונכנסתי לקשר רציני פעם ראשונה בחיים שלי (בן 23).. לא שלא היה לפני זה.. אבל בגלל היותי בררן כבד זה המצב.. בכל אופן אותה בחורה נכנסה לי מהר מאוד עמוק ללב.. וזה היה אחרי תקופת הכרות יחסית ארוכה גם לפני כן.. כבר לפני שהכרתי אותה לעומק שמעתי עליה שהיא פלרטטנית "כבדה".. גם אחרי שהתחלנו את הקשר שלנו שמעתי סיפורים כאלה ואחרים.. עליתי עליה בכמה מקרים.. ובהתחלה שמרתי לעצמי עד שיום אחד הכל "התפוצץ" שפכתי לה הכל - על זה שהיא פלירטטה עם מספר אנשים בהודעות.. על כל מה ששמעתי מלפני.. השיא היה בחור מבוגר ונשוי שניסה לנשק אותה לטענתה.. היא קפאה,, השפתיים נגעו ואז היא הלכה... גם איתו היא פלירטטה הרבה מאוד בהודעות וכנראה נתנה לו את הרושם הזה.. שום דבר מזה היא לא סיפרה לי.. הכל אני כביכול אמרתי לה ומשם זה הגיע אליי בפירוט.. בסוף הרבה מאוד שקרים על שקרים היו חבויים שם.. כמובן שזה עורר ריב רציני... אבל הלב היה חזק ממני.. במיוחד עד שמצאתי מישהי מיוחדת כמוה.. זה בעיקרון המבוא... מאז עבר הרבה מאוד... ואני הייתי כל הזמן עם "היד על ההדק".. מחפש ובודק לראות שלא קורה שום דבר שלא אמור לקרות... פה השאלה הראשונה שלי, שהתשובה שלי כל החיים לשאלה הזו הייתה "לא", אבל אני מאוד רציתי להאמין פה אחרת.. האם שקרים וסוג של בגידה כמו זו - יחזרו על עצמם? כלומר פעם בוגד תמיד בוגד? או שיש אפשרות גדולה שהיא למדה מהמקרה? (זה מרגיש הרבה יותר טוב מאז..) בכל מקרה אצלי זה תמיד תמיד נשאר כאופציה שיקרה משהו.. תמיד אני "מפחד" לגלות משהו חדש שאני יודע שמבחינתי יסיים זאת סופית... תמיד אני חושד.. תמיד אני קנאי.. (ואני לא תופס מעצמי ככזה..) דבר שני - אני לא יודע אם זה הלחץ של התקופה ששנינו נמצאים בה, או זה שזה כבר לא "חדש" בשבילי (כל דבר בקשר הזה, פרט לסקס וכאלה, היה חדש ופעם ראשונה שלי... פעם ראשונה שאני מביא בחורה הביתה.. פעם ראשונה של לחגוג יום הולדת עם בת זוג.. וכל דבר שקשור לזוגיות בקיצור..) אבל כאילו קצת נמאס לי ומעצבנים אותי יותר מדי דברים אצלה לאחרונה.. אני ממש אוהב אותה.. קשה לי כשאני רחוק ממנה... אבל הרבה פעמים כשאני איתה אני מרגיש שאני חייב קצת הפסקה.. (אנחנו כל הזמן ביחד כמעט...) קשה לי לדמיין את עצמי בלעדיה.. קשה לי לדמיין אותה עם מישהו אחר או אותי עם מישהי אחרת... אבל גם הסקס לא טוב ולא מספק וגם העצבים שקופצים לי יותר מפעם גם כל הקטע מלמעלה שמסרב להרפות ממני מאז... אבל הלב... הלב שלי כבר בידיים שלה כאילו.... תודה על הסבלנות של מי שקרא הכל... תודה מראש על התגובות שלכם...
אהלן כולם.. כבר תקופה שאני קורא פה ושם התכתבויות.. יש לי סוג של שאלות שתענו על סמך ניסיון שלכם.. אולי זה יותר בכוונה של לפרוק את מה שיושב עליי.. אני אחד שאוהב לשמור את התחושות שלו לעצמו ולשדר לשאר העולם שהכל מושלם.. לפני קצת יותר משנה התחלתי לצאת עם מישהי ונכנסתי לקשר רציני פעם ראשונה בחיים שלי (בן 23).. לא שלא היה לפני זה.. אבל בגלל היותי בררן כבד זה המצב.. בכל אופן אותה בחורה נכנסה לי מהר מאוד עמוק ללב.. וזה היה אחרי תקופת הכרות יחסית ארוכה גם לפני כן.. כבר לפני שהכרתי אותה לעומק שמעתי עליה שהיא פלרטטנית "כבדה".. גם אחרי שהתחלנו את הקשר שלנו שמעתי סיפורים כאלה ואחרים.. עליתי עליה בכמה מקרים.. ובהתחלה שמרתי לעצמי עד שיום אחד הכל "התפוצץ" שפכתי לה הכל - על זה שהיא פלירטטה עם מספר אנשים בהודעות.. על כל מה ששמעתי מלפני.. השיא היה בחור מבוגר ונשוי שניסה לנשק אותה לטענתה.. היא קפאה,, השפתיים נגעו ואז היא הלכה... גם איתו היא פלירטטה הרבה מאוד בהודעות וכנראה נתנה לו את הרושם הזה.. שום דבר מזה היא לא סיפרה לי.. הכל אני כביכול אמרתי לה ומשם זה הגיע אליי בפירוט.. בסוף הרבה מאוד שקרים על שקרים היו חבויים שם.. כמובן שזה עורר ריב רציני... אבל הלב היה חזק ממני.. במיוחד עד שמצאתי מישהי מיוחדת כמוה.. זה בעיקרון המבוא... מאז עבר הרבה מאוד... ואני הייתי כל הזמן עם "היד על ההדק".. מחפש ובודק לראות שלא קורה שום דבר שלא אמור לקרות... פה השאלה הראשונה שלי, שהתשובה שלי כל החיים לשאלה הזו הייתה "לא", אבל אני מאוד רציתי להאמין פה אחרת.. האם שקרים וסוג של בגידה כמו זו - יחזרו על עצמם? כלומר פעם בוגד תמיד בוגד? או שיש אפשרות גדולה שהיא למדה מהמקרה? (זה מרגיש הרבה יותר טוב מאז..) בכל מקרה אצלי זה תמיד תמיד נשאר כאופציה שיקרה משהו.. תמיד אני "מפחד" לגלות משהו חדש שאני יודע שמבחינתי יסיים זאת סופית... תמיד אני חושד.. תמיד אני קנאי.. (ואני לא תופס מעצמי ככזה..) דבר שני - אני לא יודע אם זה הלחץ של התקופה ששנינו נמצאים בה, או זה שזה כבר לא "חדש" בשבילי (כל דבר בקשר הזה, פרט לסקס וכאלה, היה חדש ופעם ראשונה שלי... פעם ראשונה שאני מביא בחורה הביתה.. פעם ראשונה של לחגוג יום הולדת עם בת זוג.. וכל דבר שקשור לזוגיות בקיצור..) אבל כאילו קצת נמאס לי ומעצבנים אותי יותר מדי דברים אצלה לאחרונה.. אני ממש אוהב אותה.. קשה לי כשאני רחוק ממנה... אבל הרבה פעמים כשאני איתה אני מרגיש שאני חייב קצת הפסקה.. (אנחנו כל הזמן ביחד כמעט...) קשה לי לדמיין את עצמי בלעדיה.. קשה לי לדמיין אותה עם מישהו אחר או אותי עם מישהי אחרת... אבל גם הסקס לא טוב ולא מספק וגם העצבים שקופצים לי יותר מפעם גם כל הקטע מלמעלה שמסרב להרפות ממני מאז... אבל הלב... הלב שלי כבר בידיים שלה כאילו.... תודה על הסבלנות של מי שקרא הכל... תודה מראש על התגובות שלכם...