פורקת..

[Dalin]

פורקת..

קודם כל לא לראשי!

היי, פעם ראשונה שלי פה.. לרוב אני קוראת סמויה אך החלטתי פעם אחת בחיי לשתף ולקבל תובנות מאנשים זרים..

אני בדעה שלי נורא מתנגדת לכל ממסד הרבנות, יש לי סלידה מטורפת מהם למרות שאני נורא אוהבת את הדת
אמרתי לבן זוג מלכתחילה שרגלי לא תדרך שם בשום אופן והוא זורם איתי, אומר שלא אכפת לו מצידו נתחתן על הירח אם בא לי..
אבל אני בפחדים מהתגובה של אמא שלו... אני יודעת שהיא ממש תקבל את זה לא טוב ותעשה לנו את המוות בנושא..
בן זוגי כל הזמן אומר לי שאני אפסיק לחשבן להורים שלו, אבל אני חיה אצלהם בבית מן הראוי שאתחשב בדעתם.. והוא אומר שאין להם מילה בשום נושא בחיינו ..
אני כבר רואה מלחמת עולם שתבוא בעקבות הנושא שאני מתנגדת ורוצה חתונה אזרחית וחופה חילונית.. וכל כך אין לי כח לזה, ואני מתעסקת בנושא המון בזמן האחרון
אני כל כך בנאדם של פרטיות ולא אוהבת שמתערבים לי ונכנסים לי לדברים . ואני רואה את זה בא עוד לפני שזה בא בכלל..

יש למישהו עצות\תובנות\ סיפור דומה או סתם מילת עידוד?


תודה מראשש

 

[קליספרה]

כן , בן זוגך אומר לך הכל

תפסיקי לחשבן לאחרים אלה החיים שלך!

אמא שלו תצטרך לחיות אם זה - קודם כל כי אלה לא החיים שלה.
אם לא נוח לך, צאי מהבית של אמא שלו לחיים עצמאיים.

אני בעיקרון לא מבינה את הקונספט הזה של להשאר לגור אצל ההורים ברגע שמתחילים ממש לחיות יחד - נכון זה חסכון, אבל איך אפשר לנהל זוגיות נורמאלית ולבנות בסיס באמת בריא ויציב ככה

 

[restart2]

יתכן ואת לא שלמה עם ההחלטה?

היי

ראשית - מזל טוב ..
ושנית- לא תצליחי לרצות את החמות או אחרים כל הזמן ..
ויהיו פעמים שההחלטות שלך או של שניכם לא ימצאו חן..
התמודדות עם התנגדות או חוסר שביעות רצון לא אמור להוות כפקטור לשינוי ההחלטה..
אלא אם כן אתם לא שלמים עמה.

חלק מעניין הנישואים הוא - הפרדות ועצמאות זוגית.
חשבי מה מפריע לך יותר-
דעתה בנושא,
התגובה שלה,
או אולי היסוסים שלך לגביי הדרך להינשא.

אם את שלמה ובן זוגך שלם בדרך - ההורים יקבלו את דרככם
באופן שלהם והשאירי להם את ההתמודדות.
אין קשר בין המגורים שלכם איתם לקבלת החלטות זוגית.

בדקי עם עצמך יותר לעומק.. התשובה נמצאת..
בהצלחה ומזל טוב

אירית

 

[הדסהש1]

יש לי בת שלא התחתנהב בגלל אותן הסיבות

להורי בן זוגה זה מאוד הפריע ..הם עמדו על כך שיתחתנו
אבל הזוג עמד על דעתו..למרות שבן זוגה רצה לרצות
את הוריו...נולדו להם 2 בנות חמודות...הן רשומות על שמו..
והכל מתנהל כשורה...ההורים בסוף יקבלו את דעתכם..
תעשו מסיבה ללא רב...

 

[melosina3004]

בן זוגך צודק.

הסירי דאגה מליבך:
א. המלחמה עוד לא נולדה. יכול להיות שהתגובה לא תהיה קיצונית כמו שאת חוששת.
ב. גם אם כן- יש לך תמיכה מלאה מבן הזוג שלך וזה הכי חשוב. במקרה הצורך, הוא יתמודד עם אמו.

פרטיות ולגור אצל ההורים לא ממש הולך ביחד. אני במקומך הייתי יוצאת מביתם לעצמאות ופרטיות מלאה, וכך לא תרגישי "חייבת" להם בנושאים שאתם לא מסכימים.

עצה לגבי הרבנות-
אנחנו התחתנו דרך "צוהר" והתהליך היה ידידותי ונעים להפליא. הדרכת כלה עברנו יחד אצל צעירה מודרנית, הרב הזמין אותנו להיכרות בביתו והיה מקסים, סבלן ופתוח.
אפשר להגיד שכף רגלי לא דרכה ברבנות - את כל התהליך כולל פתיחת תיק ותעודת רווקות עשינו דרכם ואני מאוד ממליצה על כך.
אולי שווה לשקול, בעיקר כי אין לך בעיה עקרונית עם הדת.

 

[mykal]

ומוסיפה

בד"כ מי שלא רוצה להתחתן דרך הרבנות
זה מי שמאוד חושש מגירושים דרכם,
לכן כדאי להוסיף שני דברים שמנטרלים את הקושי הזה,
האחד לכתוב הסכם ממון, ולארגן את הדברים וההסכמים טרום נישואים,
ואז הכל פשוט יותר.
השני--גם בנישואים אזרחיים--צריך תוקף של גט אם רוצים להתגרש.

עכשיו תבדקי עם עצמך--מה אמת מפריע לך--
ההתערבות שלה? אז מי אמר שלא תתערב בדברים אחרים?
המעמד של החופה?
האוירה? ותעני בעשיה לפי הדברים, כך תוכלי להקהות את הקשיים.

 

[Another Girl]

התחתנת דרך צהר?

אז כף רגלך בהחלט דרכה ברבנות - גם אם לא פיזית (רק באופן שבאמת משנה). וזה בדיוק מה שהיא אמרה שהיא לא מעוניינת בו.

 

[melosina3004]

הצעתי פתרון שאולי לא הכירה,

היא מציינת שאין לה בעיה עקרונית עם הדת.
המטרה של "צוהר" היא לקרב בין חילונים לבית הדת, ללא כפיה. מי שלא מוכנה לעבור חופה כי יש לה בעיה עקרונית עם הדת - אכן זה לא יהווה פתרון עבורה.
אך מי שמעידה על עצמה שהיא אוהבת את הדת, יכולה למצוא ב"צוהר" פתרון שיאפשר לה לעבור חופה כדת משה וישראל, בלי לעבור דרך הבירוקרטיה המעיקה של הממסד הרבני ה"קלאסי".

 

[dify]

זה לא מדויק

1. אם מתחתנים דרך צהר עדיין צריך להתגרש דרך הרבנות.

2. אחי התחתן דרך צהר, עדיין היינו צריכים ללכת לרבנות העירונית שלנו (אני הייתי זו שעשתה את זה ולכן אני יודעת

) להביא את המסמכים שהם דרשו אז כן, דרכה רגלי ברבנות (וגיליתי שזה לא נראה כמו מרתף של האינקוויזיציה

והם אפילו היו ממש נחמדים, ובכל זאת לא אעבור שם לעולם עבור עצמי

ולו בגלל שבדרך החוצה הם כנראה יהיו הרבה פחות נחמדים אלי...)

 

[melosina3004]

זה מדויק במקרה שלי

לא נדרשתי להביא שום מסמך ושום אישור משום רבנות - שנינו ילידי הארץ, וההורים נישאו בארץ ושמרו את תעודות הנישואין, מעבר לכך לא היינו צריכים להציג כלום. במקרים אחרים הפרוצדורה כנראה שונה.
לגבי סעיף 1 שלך, ככל הידוע לי גירושין בארץ בכל מקרה נעשים דרך הרבנות, גם אם נישאת בהליך אזרחי בחו"ל.
שמחה שגילית שהשד לא נורא כל כך. תמיד כדאי להכיר את "האויב" ולגלות שאולי הוא לא כזה

 

[dify]

כלומר את כן תעברי דרך הרבנות במקרה של

גירושין...

גם אצלי ילידי הארץ בני ילידי הארץ בלי שמץ של ספק יהדות. ובכל זאת היינו צריכים להציג.

נכון שבחתונה אזרחית בחו"ל מתגרשים דרך הרבנות, הרבה אנשים לא מבינים את זה וטוב שאת כותבת את זה פה. אכן חתונה אזרחית בחו"ל לא חוסכת את זה שאם רוצים להתגרש חייבים לעבור דרך הרבנות, כמו חתונה דרך צהר. ולכן דווקא בצד הפחות נחמד של הרבנות כולם עוברים דרכה, גם את (חלילה, אבל זו הדרך היחידה החוצה עבורך בישראל נכון ל2014).


לכן צהר לא באמת חוסך רבנות, שזה מה שכתבתי מלכתחילה...


הדרך היחידה שיהיה סיכוי באמת לא לפגוש רבנות היא בהסכם חיים משותפים אצל עו"ד וחיים כידועים בציבור. מבחינת זכויות- מאד דומה לאלו של נשואים, רק ללא רישום במשרד הפנים. מבחינת פרידה- אין רבנות לא בהלוך ולא בחזור, אלא במיקרים מיוחדים של סיבוכים מיוחדים, אבל לא כפרוצדורה קבועה כמו אצל נשואים רישמית.

 

[melosina3004]

אני מדברת על "ההלוך"

מה יהיה ב"חזור", אם יהיה, אלוהים גדול.
השואלת (שכבר מזמן פרחה לה מהשיחה....) הציגה שאלה לגבי חתונה, לא העלתה שום תהיה לגבי מה יהיה אם חלילה תתגרש ואיך זה יעבוד.
"צוהר" יכול לחסוך הרבה בירוקרטיה בדרך לחתונה, ולפחות מניסיוני מדובר בתהליך מהיר ומסביר פנים ביותר שלא הצריך מגע עם אף רבנות, ומאפשר לדלג מעל המסחרה הדוחה של תשלום לרב עורך הטקס.
כשמשלמים על פתיחת תיק ברבנות התשלום למעשה כולל גם רב לטקס, ואין חובה לשלם לו בנפרד (אלא אם מזמינים מישהו במיוחד) - הרבנות מחוייבת לספק לזוג רב מטעמה. למרות זאת, לא שמעתי על אף זוג שזכה ליהנות מהפריבילגיה הזאת דרך רבנות רגילה (לא אומרת שלא קיים, אך מבין עשרות חברים שהתחתנו ברחבי הארץ - לא נתקלתי).
התשלום היחידי שהוספנו הוא 180 ש"ח עבור הטיפול + הוצאות נסיעה לרב, שסירב בתוקף לקבל תשלום לאחר החופה (הצענו תרומה לישיבה, ענה שנתרום למי שאנחנו רוצים).
בעיניי הארגון עושה עבודה נהדרת בקירוב לבבות בין חילונים לדתיים, ומאפשר גישה פתוחה, נוחה ומודרנית לתהליכים שהובלתם כבר אינם נחלתה הבלעדית של הרבנות. אנחנו נישאנו דרכם לפני כשנתיים וחצי, ואני ממליצה לכל מי שחשובה לו זיקה דתית-מסורתית בחופה, אך הרבנות מרתיעה אותו, לבחון אפשרות להיעזר בשירותיהם.

 

[dify]

אז כאמור

דווקא הרבנות אצלנו היו סופר נחמדים אלי בהלוך, (ובמאמר מוסגר אני אספר שאח שלי דווקא נורא מצטער שהוא בחר בצהר ולא ברבנות בהלוך כי ההתנסות שלו עם צהר היתה לא מוצלחת בכלל).

כאמור, להפתעתי, הרבנות לא נראתה כמו אינקוויזיציה והעובדים שם היו מקסימים לחילונית עם הגופיה שעלתה להביא מסמכים (באמת שלא ידעתי שאני אגיע באותו יום לרבנות אחרת הייתי מתלבשת יותר צנוע )


הבעיה האמיתית שלי עם הרבנות היא לא ההלוך, בתור אחת שאין לה בעיית הוכחת יהדות אין שום סיבה שהרבנות תעשה לי בעיות, ההלוך זה החלק הקל.

אבל בישראל כ50% מהזוגות החילונים מתגרשים, ולכן צריך להיות מעשי ולהבין שיש סיכוי אמיתית לעבור שם בחזור, ואז מתחילה הבעיה אמיתית כי את תלויה בהם, ובתור אישה את לא בעמדת יתרון או שיויוון שם. ואני לא אחכה שיהיה מאוחר מידי, בשעת משבר, כדי להבין שאני בעמדת נחיתות.

בתור אחת שלא התחתנה דרך הרבנות (וגם לעולם לא תתחתן בדרך שתחייב אותה לעבור ברבנות בחזור) ובתור אחת שחיה בזוגיות נהדרת ולא מאמינה לרגע אחד שנפרד, עדיין, הסדרנו ביננו דברים למקרה ש.. נפרד. אם לא נפרד, אז סבבה, לא קרה כלום. אבל אם כן נפרד, לא הרבנות תכריע ביננו ולא ריבים ובלאגנים, הכל כבר מוסדר אצלנו וברור ונעשה בהסכמה מלאה כשהכל היה טוב ביננו ומתוך רצון טוב. זו לדעתי הדרך. אני לא לוקחת 50% סיכון שהרבנות תחליט עבורי איך יראה העתיד שלי. אני לוקחת 100% אחריות על העתיד שלי כבר היום.

 

[dify]

וברוח השורה האחרונה שלך- המלצה שלי

אחרי שהייתי כבר בכמה וכמה חתונות שלא עם רב, אני יכולה להגיד שמי שיש לו זיקה ליהדות לא צריך לוותר עליה. טקס חילוני אפשר לעשות לפי מה שחשוב לכם, ראיתי טקסים שהיו חילונים לגמרי, וראיתי טקסים שהיו דתיים לגמרי באופיים אבל לא נוהלו ע"י רב של המדינה ולכן לא נרשמו במשרד הפנים (ולכן לא מתגרשים דרך הרבנות). הטקסים בעלי האופי הדתי, על פי בחירתם של המתחתנים, נראו לא פעם כמו טקס רגיל (אם כי לרוב האישה גם בחרה להגיד בהם כמה מילים, מה שלא מאפשרים בטקס דתי), ומי שלא ממש היה קרוב לזוג לא ידע שהמחתן הוא לא רב מטעם הרבנות/צהר, כלומר עבור האורחים זו היתה חתונה רגילה.

כך שמי שחשוב לו הזיקה היהודית לא חייב לוותר עליה בטקס עצמו, מה שהוא בעצם מוותר עליו זה על הרישום במשרד הפנים ועל הידיעה שרישום במשרד הפנים יחייב אותו בעתיד לעבור דרך הרבנות הרגילה. זה דבר שלא מחוייב אצל ידועים בציבור גם אם היה להם טקס עם יסודות דתיים לבחירתם.

 

[melosina3004]

אכן יש דרכים נוספות

וכל אחד יבחר לפי ראות עיניו.
לגבי גירושין דרך הרבנות - אני אציין שמדובר במציאות של היום בלבד.
אולי בעתיד יינתנו הטבות ו/או הקלות במס הכנסה לזוגות נשואים בלבד? אולי תבוצע הפרדת דת-מדינה ותהליך הגירושין יופקע מבלעדיות הרבנות? לא אני ולא את יודעות.
נישאתי לבן זוג שאני סומכת עליו, שגם במקרה פרידה נדע להתנהג כמו בוגרים. לי אישית אין חשש מהיום בו חלילה אגיע לרבנות להתגרש. אני מבינה את מי שכן, לא פוסלת מי שמנסה להימנע מראש מהתרחיש הזה, אך בניהול הסיכונים של חיי בחרתי במודע לא להתייחס לכך כאל סיכון, ולמקד את האנרגיה שלי במקומות אחרים.

 

[עלה לא נידף]

את מבקשת עזרה בבעיה שעדיין לא קיימת,

רק בראש שלך?

העזרה שלי: תקשיבי לבן זוגך.

הסכמתם על משהו, זהו.
אם ישאלו אתכם, תענו. ממה את מפחדת? שיגידו לכם לצאת מהבית?
שיכריחו אתכם להתחתן ברבנות?

כל עוד אתם גרים שם אתם רחוקים מחתונה מאוד.

 

[esti kali]

אם בעלך איתך, מה בדיוק הבעיה?

 

[גארוטה]

קצת תמוהה

שמי שמגדירה את עצמה כבנאדם של פרטיות, חיה בבית של אנשים אחרים ואולי גם קצת על חשבונם.

מן הסתם ההמלצה היא להוכיח את רצונך לפרטיות ולעזוב את החממה שהם מספקים לכם ובכך לא להרגיש
חובה להתחשב בדעתם וללכת אחרי הרצונות שלך/שלכם ללא התערבות.

 

[עלה לא נידף]