פורקת... ../images/Emo4.gif
היום נתקלתי בקשת רחבה מאד של אנשים, שהוותה את תמצית החברה הישראלית... היו כאלו שהתקשרו לשאול "מה זה החיוב של ה-24 ש"ח? הסוכן אמר שזה 15 ש"ח!" (כן, גברתי, זה אכן חיוב של 15 ש"ח, תסתכלי בשורה הנכונה, ולא בעמודה של 'לא לתשלום') והיו "כתוב לי כאן חיוב של 36 אגורות, אני אמנם לא קטנוני, אבל על מה החיוב הזה של 37.53 אגורות?" (אתה אכן לא קטנוני, ובזה הרגע הוכחת זאת, אז במחילה מכבודו, יפתח נא את החשבונית ויבדוק מה רשום ליד '37.53 אגורות') היתה מישהי מאד חמודה, שהיה ממש כיף לדבר איתה ולא איבדה את הסבלנות אלי אפילו כששמתי אותה 50 שנה על "הולד" כדי לברר משהו! והיתה מישהי שצעקה עלי למה הבן הקטן שלה לקח לה את הטלפון וחגג איתו
משמרת מעניינת מאד, סיימתי אותה באיחור מכובד של שעה! נשאר לי רק לחזור ללקוח אחד שהשיחה איתו התנתקה באמצע ולא הצלחתי לתפוס אותו אח"כ... (ובינתיים ביררתי עוד כמה פרטים לגבי השאלה שלו, ועשיתי "שיעורי בית" יסודיים ביותר לפני שאני חוזרת אליו) סוף היום, אני מתקשרת, ומהצד השני שומעת קול של ילד קטן... "איפה אבא?" אני מבררת... "בבית חולים!"
והפירוט לא איחר להגיע... "אבא דיבר עם איזו נציגה, ואחרי חצי דקה הוא התמוטט ולקחו אותו לבית חולים" האמת? באותו רגע נעלמו לי המילים... סיפרתי לילד שהנציגה זו אני, וחזרתי אליו עכשיו כי לא סיימנו את השיחה (כנראה התמוטט תוך כדי השיחה ולכן התנתק ולא הצלחתי לחזור אליו...), ושימסור לאבא רפואה שלמה ממני ושירגיש טוב... לא נעים לסיים ככה משמרת
היום נתקלתי בקשת רחבה מאד של אנשים, שהוותה את תמצית החברה הישראלית... היו כאלו שהתקשרו לשאול "מה זה החיוב של ה-24 ש"ח? הסוכן אמר שזה 15 ש"ח!" (כן, גברתי, זה אכן חיוב של 15 ש"ח, תסתכלי בשורה הנכונה, ולא בעמודה של 'לא לתשלום') והיו "כתוב לי כאן חיוב של 36 אגורות, אני אמנם לא קטנוני, אבל על מה החיוב הזה של 37.53 אגורות?" (אתה אכן לא קטנוני, ובזה הרגע הוכחת זאת, אז במחילה מכבודו, יפתח נא את החשבונית ויבדוק מה רשום ליד '37.53 אגורות') היתה מישהי מאד חמודה, שהיה ממש כיף לדבר איתה ולא איבדה את הסבלנות אלי אפילו כששמתי אותה 50 שנה על "הולד" כדי לברר משהו! והיתה מישהי שצעקה עלי למה הבן הקטן שלה לקח לה את הטלפון וחגג איתו
