פורקת את שעל ליבי....
יש לי מועקה גדולה בלב...כזו של געגועים אליו.....הכרנו במדיה, שנינו גרושים הורים לילדים, גרים רחוק, הקליק לא היה מיידי אבל כשהקשר התחיל הכל הלך טוב.
מאחר והכרנו במדיה שוחחנו קצת בצ'ט וגם בפון החלטנו להפגש לסטוץ בלבד וזה היה מקובל על שנינו, נפגשנו שכבנו היה מדהים, רצינו עוד, המשכנו בקשר במדיה מעט בפון וכמיהה אין סופית לפגישה נוספת, לאט לאט הרגשתי שבעצם אני מתאהבת בו...לא התכוונתי לכך (ממרום גילי 40+, אני יכולה להעיד שהייתי מאוהבת כ-3 פעמים בחיים) את אותו דבר (ולא אני לא מדמיינת) אני מרגישה ממנו, כשאנחנו שוכבים זה עם המון רוך אהבה תשוקה ונכון שאלה רגשות שמרכיבות סקס טוב אבל כל פעם שנפרדים כמה דקות אחרי שאני יורדת מהרכב שלו אני מתגעגעת אליו והוא אליי
השבוע התווכחנו....עברתי כמה ימים של טלטלה רגשית, קראתי לו בצ'ט במטרה לספר לו משהו משמח לא יודעת איך הגענו לזה שלא רק שלא סיפרתי לו אלא שהתווכחנו על משהו שבסופו הוא פלט "לכי תזדייני" ואני נעלבתי....נעלבתי לא מהקללה אלא מהעניין שכ"כ רציתי לשתף אותו ברגע אינטמי טוב בתוך העצב שהייתי בו ובמקום זה השיחה הסתיימה בברוגז מטופש
פניתי אליו כמה פעמים מאז....הוא לא חוזר אליי...הוויכוח היה באמת שטותי, היום ראיתי ששיתף מישהי בצ'ט בזה שהוא עצוב.
אני יודעת שהוא מרגיש כמוני....שזה קצת עבר את עניין הסטוץ (בכל זאת זה הפך לסקס קבוע ואף אחד מאיתנו לא שוכב עם אחרים וגם לא רוצה) ואני לא מדמיינת את הרגשות שלי אני יודעת שהוא מרגיש כמוני זה ניכר בו, לא במילים אלא במבטים שלו (הוא אדם מופנם ממני אני מוחצנת)ובהתנהגות שלו, אני רוצה להגיד לו שאני מרגישה שאני מתאהבת בו אבל פוחדת מהתגובה שלו, שלא יחשוב שאני "מתנפלת" עליו או מבקשת לסחוט ממנו תשובה דומה.
בינתיים אני יושבת בשישי בערב בבית עצובה, מתה לשמוע אותו או לראות הודעה ממנו....בטח תגידו שארים טלפון שאני אהיה היוזמת אבל אני לא מסוגלת, מרוב שאני לא רוצה לקלקל אני לא יודעת מה לעשות, שלחתי לו כמה הודעות אמרתי שאני מתגעגעת שיגיד לי היכן הקשר עומד שאדע אם לשכוח אותו או לרוץ אליו לסקס של פיוס
בשישי שבת אני יודעת שהוא לא במחשב אלא מקדיש את סוף השבוע למנוחה ולילדיו אם הם אצלו, מתה כבר שיגיע יום ראשון, אולי אז יישב ליד המחשב ויחליט לענות לי במקום לענות אותי
אוף....אני בת כבר למעלה מ-40 ומרגישה כמו בת טפש עשרה מאוהבת, אמנם ההרגשה הזו כייפית אבל מצד שני אני חושבת שכנראה אהבה בכל גיל מבלבלת
זהו, פרקתי קצת מליבי, הולכת לישון מקווה ששבת תעבור מהר
קצת יותר רגועה מקווה להרדם מהר כי במיטה המחשבות מתגנבות בעקשנות...
לילה טוב שבת שלום ותודה
יש לי מועקה גדולה בלב...כזו של געגועים אליו.....הכרנו במדיה, שנינו גרושים הורים לילדים, גרים רחוק, הקליק לא היה מיידי אבל כשהקשר התחיל הכל הלך טוב.
מאחר והכרנו במדיה שוחחנו קצת בצ'ט וגם בפון החלטנו להפגש לסטוץ בלבד וזה היה מקובל על שנינו, נפגשנו שכבנו היה מדהים, רצינו עוד, המשכנו בקשר במדיה מעט בפון וכמיהה אין סופית לפגישה נוספת, לאט לאט הרגשתי שבעצם אני מתאהבת בו...לא התכוונתי לכך (ממרום גילי 40+, אני יכולה להעיד שהייתי מאוהבת כ-3 פעמים בחיים) את אותו דבר (ולא אני לא מדמיינת) אני מרגישה ממנו, כשאנחנו שוכבים זה עם המון רוך אהבה תשוקה ונכון שאלה רגשות שמרכיבות סקס טוב אבל כל פעם שנפרדים כמה דקות אחרי שאני יורדת מהרכב שלו אני מתגעגעת אליו והוא אליי
השבוע התווכחנו....עברתי כמה ימים של טלטלה רגשית, קראתי לו בצ'ט במטרה לספר לו משהו משמח לא יודעת איך הגענו לזה שלא רק שלא סיפרתי לו אלא שהתווכחנו על משהו שבסופו הוא פלט "לכי תזדייני" ואני נעלבתי....נעלבתי לא מהקללה אלא מהעניין שכ"כ רציתי לשתף אותו ברגע אינטמי טוב בתוך העצב שהייתי בו ובמקום זה השיחה הסתיימה בברוגז מטופש
פניתי אליו כמה פעמים מאז....הוא לא חוזר אליי...הוויכוח היה באמת שטותי, היום ראיתי ששיתף מישהי בצ'ט בזה שהוא עצוב.
אני יודעת שהוא מרגיש כמוני....שזה קצת עבר את עניין הסטוץ (בכל זאת זה הפך לסקס קבוע ואף אחד מאיתנו לא שוכב עם אחרים וגם לא רוצה) ואני לא מדמיינת את הרגשות שלי אני יודעת שהוא מרגיש כמוני זה ניכר בו, לא במילים אלא במבטים שלו (הוא אדם מופנם ממני אני מוחצנת)ובהתנהגות שלו, אני רוצה להגיד לו שאני מרגישה שאני מתאהבת בו אבל פוחדת מהתגובה שלו, שלא יחשוב שאני "מתנפלת" עליו או מבקשת לסחוט ממנו תשובה דומה.
בינתיים אני יושבת בשישי בערב בבית עצובה, מתה לשמוע אותו או לראות הודעה ממנו....בטח תגידו שארים טלפון שאני אהיה היוזמת אבל אני לא מסוגלת, מרוב שאני לא רוצה לקלקל אני לא יודעת מה לעשות, שלחתי לו כמה הודעות אמרתי שאני מתגעגעת שיגיד לי היכן הקשר עומד שאדע אם לשכוח אותו או לרוץ אליו לסקס של פיוס
בשישי שבת אני יודעת שהוא לא במחשב אלא מקדיש את סוף השבוע למנוחה ולילדיו אם הם אצלו, מתה כבר שיגיע יום ראשון, אולי אז יישב ליד המחשב ויחליט לענות לי במקום לענות אותי
אוף....אני בת כבר למעלה מ-40 ומרגישה כמו בת טפש עשרה מאוהבת, אמנם ההרגשה הזו כייפית אבל מצד שני אני חושבת שכנראה אהבה בכל גיל מבלבלת
זהו, פרקתי קצת מליבי, הולכת לישון מקווה ששבת תעבור מהר
קצת יותר רגועה מקווה להרדם מהר כי במיטה המחשבות מתגנבות בעקשנות...
לילה טוב שבת שלום ותודה
