פורקן

[Good Girl Gone Bad]

פורקן

לפני שנתיים כתבתי בפורום חוזרים בתשובה, בטח בזמן הזה כתבתי איזה דבר תורה מרתק בנושא פסח, ואיחלתי לכל עמי' להיות בני חורין אמיתיים - בצילה של תורה...
איי איי איי. כמה אני רחוקה מזה עכשיו, ודווקא זה משמח אותי. הסיפור שלי מצחיק ועצוב יחד: משפחה מסורתית, "התחזקתי" במדרשייה, ועכשיו חזרתי לעצמי וגם הגדלתי לעשות: לא שומרת כשרות (משתדלת לא לשמור) לא שומרת נגיעה (משתדלת-וזה סיפור עצוב בפני עצמו) ובנתיים בלי יכולת לשנות את זה, כוחו של ההרגל - עדיין שומרת שבת.
איך יוצאים מזה לעזאזל? מהמעגל הדפוק הזה שלא מצליחים לצאת מסטטוס הדתיה?
ונשבר לי לצאת מהבית מתביישת שההורים שלי "יתפסו" אותי לבושה עם מיני. אני פאקינג בת 21... עם שמירה של אוליגרך רוסי.
הפתרון היחיד הוא לשכור דירה, אבל אין שום תמיכה כלכלית שתאפשר לי את זה.
אני משתגעת. אני חנוקה. אני רוצה ח-ו-פ-ש. אני כלואה. לא ממומשת. קירות הבית בו גדלתי ובו שמרתי שבת, מצוות, פשוט עושים לי רע על הלב.
המוזיקה מהרדיו של אמא שלי עושה לי רע על הלב.
יש לי מועקה גדולה, שפעם הייתי פותרת אותה עם תפילה או שיחה עם רבנית.
עכשיו לאף אחד לא אכפת, והאמת היא שאין לי למי לספר - הקטע העצוב ביותר שאלוהים נגמר לי.

חג שמח וחופשי לכל מי שזכה לכך.

 

[naf86]

את מתאמצת יותר מידי

מה הכוונה "משתדלת לא לשמור כשרות"? כלומר את בכוונה מחפשת אוכל לא כשר?
את חייבת להשתחרר מעצמך. אל תכריחי את עצמך למצוא את הדברים ה"אסורים" לעשות אלא פשוט תלמדי למצוא את מה שמתאים לך.
אם אני לא שומר כשרות, אבל בא לי קוגל תפוחי אדמה טעים, אני לא אגיד לעצמי "אסור! זה כשר מידי!", אלא אני אוכל כי זה טעים לי.
וכן, לפעמים אני פה ושם מעיין בגמרא/הלכה, לא כי יש רב מעלי שמכריח אותי ללמוד אלא כי זה מעניין אותי.

הלילה אני אחגוג ליל הסדר. לא 5 שעות של "דברי תורה" אלא סדר קצר של צחוקים ומנהגים כי זה כיף ולא מעיק. אם אני לא אסיים את ה"כורך" ב-7 דקות אני לא אדחוס את זה לפה שלי כדי להספיק בזמן. אבל עדיין אני אעשה מנהגים כי זה התרבות שאימצתי לעצמי.

כן, מה שאת צריכה בסופו של דבר זה דירה משלך. את צריכה את האווירה ליצור את הזהות האמיתית שלך. לא הכפויה של הדת שאת מכירה מהבית, ולא הכפויה של האנטי-דת שיש להרבה יוצאים בשאלה. את צריכה להחליט מה טוב לך, מה את נהנית, מה את רוצה מהחיים שלך.
אבל בנתיים את יכולה ללמוד להשתחרר מעצמך.

חוצמזה, בוודאי שיש לך למי לספר. הרגע סיפרת לפורום

 

[לשחות בעומק]

גמאני בהתחלה הייתי ככה ואנשים בפורום הזה הסבירו לי ככה וזה נפתר לי מעצמו בראש..אין למה דווקא ...מה שבא ברוך הבא!

 

[naf86]

הרבה אנשים ככה בהתחלה

אבל בשלב מסוים זה מתאזן. צריך רק "למצוא את עצמך".

 

[Good Girl Gone Bad]

ברור שלא...

לא התכוונתי גם לצייר את זה ככה, אבל הכוונה היא שאני מנסה להשתחרר מהרגלים שעכשיו אני מוצאת שטותיים. למשל כמו ההמתנה בין בשר לחלב וכד'..

 

[naf86]

תנסי גישה אחרת

אל תנסי "להשתחרר מהרגלים" כי זה לכפות על עצמך ללכת נגד מה שהורגלת. כלומר את נאבקת עם עצמך.
במקום תנסי לאמץ הרגלים חדשים לפי הערכים שאת חושבת לנכון.
כלומר, במקום להאבק עם העבר, תנסי לתכנן את העתיד שלך.

 

[Sonic hedgehog]

אם הבנתי נכון אז ההורים מסורתיים, נכון?

את לא יכולה לקיים איתם שיחה לגבי האמונות והרצונות שלך. אני משערת שאין יותר מידי הגבלות אם הם מסורתיים ותוכלו להגיע לעמק השווה.

לצאת מהבית זה אומנם פתרון אבל לא תמיד להכל, יש תחושה של שחרור ומאוד כיף לעמוד ברשות עצמך מצד שני אם את לא מוכנה לזה כלכלית הרגשת השחרור יכולה להתחלף מהר מאוד בדאגות קיומיות.
בכל אופן בניתיים את יכולה לספר לנו דברים נראה לי שרובנו מכירים את תחושת האכזבה כשמאבדים את אלוהים.

 

[Good Girl Gone Bad]

הבעיה היא

וסליחה על ההתנשאות, אבל הם נורא פרמטיביים. משפחה מסורתית ספרדית טיפוסית, שהאב קורע את הבגד ביום בו הבת מתחילה ללכת עם מכנסיים...
לגבי הדירה- אלו בדיוק החששות שלי
וזה מאוד לא קל

 

[לשחות בעומק]

OMG

היי אני מזה מבין אני באותו סיפור לגמרי...
"איך יוצאים מזה לעזאזל? מהמעגל הדפוק הזה שלא מצליחים לצאת מסטטוס הדתיה?"
יו! כמה משותף!
"אבל אין שום תמיכה כלכלית שתאפשר לי את זה"-למה? את לא עובדת במשו? אני האמת מעדיף לחסוך את הכסף נטו מהעבודה ולחיות בבית ועוד שנה לפרוח לחופשי גם במחיר של "המוזיקה מהרדיו של אמא שלי עושה לי רע על הלב" ועוד הרבה נלווים ודומים לזה...

אל תשכחי שזה לא סוף העולם זה רק ההתחלה שלו...ולא קרה כלום.. חג שמח!

 

[Good Girl Gone Bad]

בהחלט לא סוף העולם..

אבל אתה אומר שאתה מבין, ואם אתה באמת מבין אתה יודע עד כמה זה מעיק לגור בבית כזה למרות היתרונות הרבים שיש..

חוצמזה - אני עובדת אבל המשכורת לא תספיק לי גם לחסכון ללימודים וגם לכלכל את עצמי ולממן דירה..

 

[כיפה אדומה17]

לנו כאן אכפת

את מוזמנת לכתוב עוד.
עם הזמן דברים קורים, מעצמם, ומה שלא, יוזמים.
פתאום השבת כבר לא מעניינת. וגם מה יגידו השכנים.
ומדברים עם אמא-אבא. וזהו.



אם יש לך דרך לעבור לגור במקום אחר-זה פתרון טוב.
יש עבודות שמשלבות מגורים. יש דירות עם שותפות. ויש לבד. תלוי מה מצבך ומה את יכולה להרשות לעצמך.

הרדיו של אמא-תשברי לה אותו! או תעבירי ל88FM

חג אביב שמח!

 

[כיפה אדומה17]

ויש גם פסיכולוגים

לפעמים זה עוזר. עם קצת מזל.

 

[צדיק וקם]

לשבור לאמא את הרדיו?

מה זה?
היא בבית של ההורים שלה, ולאמא שלה יש זכות לשמוע מה שהיא רוצה.

 

[כיפה אדומה17]

צוחקת

 

[Judy Aviv]

קעקוע

אני הרגשתי שיצאתי לגמרי מהדת רק אחרי ששמתי לי חותמת על הבשר...
תנסי.

 

[גרפומן פוחז]

לא יודע אם זה קשור לחינוך הדתי שאולי נטמע בי

אבל מעולם לא הבנתי את הצורך של אנשים ללכלך לעצמם את הגוף בכל מיני ציורים ותחריטים מוזרים על העור.

אחת התופעות של ימינו אנו שאני כנראה לעולם לא אבין.

 

[כבשה תוהה]

 

[מIתר לי]

אתה גם לא צריך להבין את צורך הזה

אני באופן אישי לא מרגישה צורך להתקעקע, אבל איך ההרגשה הזאת שלי אמורה להיות קשורה לכלל אנשי עולם באשר הם?
אם אני לא רוצה להתקעקע- יישב כבודי בבית ולא ילך להתקעקע.
מי שמרגש דחף עצום לקשט את גופו בקעקוע (לקשט, לא ללכלך! זה קעקוע, לא גריז מכוניות) יקום כבודו ויתקעקע.

(ואגב, זה לא רק בימינו... זה עוד הרבה לפני!)

 

[Sonic hedgehog]

הוא לא אמר לאנשים לא להתקעקע

הוא אמר שהוא לא מבין, יש הבדל.

 

[Sonic hedgehog]

לא בטוחה שלשים משהו קבוע על הגוף

(או קבוע ברמה שאפשר להוריד אותו רק עם הרבה סבל וטיפולים) הוא משהו של "תנסי ותראי"