פורסם ע"י משרד האוצר

[דור לוי]

../images/Emo41.gifרינו צרור דין וחשבון- והמשכנתאות

קודם ראיתי לקט מהתוכנית דין וחשבון של רינו צרור. כשאני חושב על זה, נראה לי שזו תוכנית האקטואליה הראשונה שהכינו לה לקט תוכניות "המיטב של דין וחשבון" ... לדעתי זה אומר משהו. בד"כ האקטואליה יום לאחר השידור כבר לא אקטואלית... ועוד משהו מהנושאים שנסקרו שם היום: הסיפור על המשפחה מכרמיאל שביתם היה בתהליך של טיפול ע"י כונס נכסים לקראת מכירתו. כמה פרטים שהצלחתי ללקט: הבנק לא עמד בהוראות החוק המחייב אותו להפנות את החייב לוועדה שמטפלת באנשים במצב כלכלי קשה. הבנק חייב כל חודש, מעל 60 שקלים יותר מהסכום שהיה אמור לחייב כ 250 שקלים - כלומר כ 20% יותר מדי חודש. לטענתו של אלי לוינגר מחברת תשואות לבדיקת חשבונות וריביות, שמלווה את המשפחה כבר מספר חודשים, יש בעייה מובנית של חיובי יתר בחישובי המשכנתא. לאדם במצוקה, שאינו יכול לעמוד בתשלומי המשכנתא, אין אפשרות לממן 5000$ לבדיקת התיק ושכ"ט עו"ד. לטענתו הבנקים למשכנתאות פשוט יודעים ומנצלים את זה... החברה מרכזת אנשים לצורך תביעה קבוצתית כנגד הבנקים - שאז הטיפול זול יותר לכל אחד. כדאי לדעת שיש עמותות שנותנות ייצוג משפטי חינם כמו עמותת ידיד. עוד קצת פרטים על הקף בעיית המשכנתאות: כיום לקחו כ 1228000 בתי אב משכנתא - כלומר פחות או יותר כולנו. מתוכם 150000 נמצאים בפיגור. מתוך אלו 87680 בפיגור של מעל 3 חודשים. ומתוכם כ 15000 בהליכי פינוי

 

[רואהחשבון]

פורסם ע"י משרד האוצר

אבל בכל זאת... כולם מדברים על הגרעונות בקרנות הפנסיה הותיקות והנטל שזה יוצר. אז: החשב הכללי פרסם משהו שהוא קצת כמו טיוטה ראשונית למאזן של המדינה, ומה מתברר? התחייבויות המדינה לזכויות עובדיה (מה שקרוי פנסיה תקציבית) עומדות על הסך הסמלי של 280 מליארד שקל! רק לסבר את האוזן, זה כמעט חצי מסך כל המלוות פנים והחוץ של המדינה. רק כדי לשים דברים בפרופורציה, זה בערך פי 3.5 מהתמיכה המובטחת בקרנות הפנסיה. עובדי המדינה הנהנים מפנסיה תקציבית לא מפרישים (בדרך כלל) אפילו אגורה אחת מכספם לצורך צבירת הזכויות. אז בפעם הבאה שפקידי האוצר ינסו לספר לנו סיפורים, אנו צריכים לזכור את המשפט הישן של "טול קורה מבין עיניך לפני שתיטול קיסם מבין עיני חברך". בסביבות 40,000 שקל לכל אזרח (לפי 7 מליון) כדי לכסות את ההפקרות וחוסר האחריות של הממשלה.

 

[דור לוי]

ביאור לגבי התמיכה המובטחת:

שלא ישמע כאילו אני מזלזל בגרעון אקטוארי של 30-40 מיליארד ש"ח של הקרנות הותיקות, ובכל זאת זה המקום להסביר. עד לפני כשנתיים הגרעון של הקרנות היה בערך בסכום שציינתי. לצורך הרפורמה בפנסיה בוצעו מספר שינויים. אחד מהם, שינוי נכון כשלעצמו והיה צריך להתבצע שנים קודם, הוא עדכון טבלאות התמותה (הסטטיסטיקות של אורך החיים) שעל פיהן מבצעים את כל החישובים הרלבנטיים. השינוי הזה, הוסיף כ 70-80 מיליארד ש"ח לגרעון האקטוארי והביא אותו לערכים של כ 120 מיליארד ש"ח. התמיכה שהאוצר מציע לקרנות נועדה לפצות אותן על התיקון הזה. האוצר בחר להציג את התמיכה כפיצוי על ניהול כושל, במסגרת המאבק שהוא ניהל כנגד ההסתדרות. ושוב, לא שאני חושב שגרעון של 30-40 מיליארד מייצג ניהול תקין... אבל כדאי להעמיד דברים על דיוקם ולחסוף עוד דמגוגיה קטנה... ואגב בהזדמנות זו, למיטב זכרוני, השנה שעברה צברו הבנקים חובות בסיכון של ??? מיליארדי שקלים? גם אלו שבניהול פרטי...

 

[meitush123]

טוב, אז הוא גם דמגוג

לא מפתיע,אפילו ידוע, חוצפן!

 

[יואב 4 4]

מסכנים הבנקים ../images/Emo7.gif ...

אני דווקא שמעתי שהבנקים צברו השנה (כמו כל שנה)רווחים תפעוליים עצומים של ??? מלייארדי שקלים. לא?! - תקנו אותי אם אני טועה ..

 

[דור לוי]

ביאור- חובות בסיכון

כשכתבתי, התכוונתי לכתבות שהיו בשנה שעברה על אותם מיליארדים של חובות בסיכון. דובר על הריכוזיות של האשראי שניתן למספר לווים בודדים, ועל חובות שהם בסיכון, חלקם הוכרזו כחובות אבודים ונמחקו חלקם לא. הרוב המכריע של חובות אלו היו חובות שנגרמו ע"י אותן משפחות/קבוצות שקנו רכוש במימון של הלוואות. מה שנקרא "רכישה ממונפת" אותן כתבות הדגישו את הסקנדל שלמרות היקף החובות בסיכון היה מדהים, ונבע מאותן משפחות הבנקים הצליחו להרויח סכומים גדולים, כשחלק גדול היה ממך, ממני ממשפחות ומעסקים קטנים ובינוניים שאינם קשורים לצלחת... כדאי עוד להזכיר, שהקף החובות בסיכון היה כזה, שדובר מספר פעמים, על חשש לקריסת דומינו של המערכת הבנקאית/פיננסית. חלק (אם אני לא טועה פרנקל או קליין) דיברו על אפשרות נפילת בנק בינוני. שמעתי אחרים (שאולי יתכחשו לכך עכשיו) שמדברים על שם זה או אחר, שאם הוא יפול כל המערכת תיפול. אני מבקש לחזור בזמן לנפילת הבורסה של 1994 ולהשוות בין שני אנשים: מוטי גורה - שלפי כתבה בהארץ מאת סופי שולמן מה 9/2/04 עדיין מאשים את הבנקים. הוא היה הבוס בקבוצת אדאקום שהלכה וקנתה עוד ועוד חברות - הרבה מהן בהלוואות. לעומתו דני גולדשטיין שקנה עוד ועוד חברות, אבל הוא לא היה תלוי ברכישות בהלוואות מהבנקים בלבד אלא גם ממקורות אחרים (כולל הון עצמי). בקריסה הגדולה של הבורסה, המניות של שתי החברות נפלו. מכיון שגורה השתמש בהן כבטוחות לבנקים - ערכן ירד והבנקים תבעו מיידית את החזר החוב מה שגרם לקריסתו. המניות של פורמולה (דני גולדשטיין) נפלו בכ 80% אבל שרדו את המשבר. זה ההבדל... לגבי הנתונים: כרגע אין לי לינקים, מתברר שחלק ממה שהיה באינטרנט נמחק או הועבר לארכיון בתשלום וגוגל לא מוצא. אני אנסה , אם יהיה זמן, לחפש תדפיסים. בכל אופן, אם מתחילים לדבר על הבנקים: נראה לי שאשרשר לכאן את ההודעה שפתחתי לגבי המשכנתאות והתוכנית של רינו צרור...