פורים, פורים, פורים

[לראות את האור 123]

פורים, פורים, פורים

מה עושים עם החג הזה?
לא יודעת אפילו מאיפה מתחילים..
עד לא מזמן ממש התעלמתי מזה שהוא דופק בדלת
אבל כשיש ילדים בבית אי אפשר לא לתת לו להיכנס..
בשמחה הייתי מדלגת על החג השמח הזה
מה לי ולאורה ושמחה בימים אלו?
אלו הם רגשות שקצת שכחתי את קיומם
ופתאום מגיע לו חג שכל מה שמסמל עבורי זה את השמחה שנלקחה ממני
מה לי ולמסיבות? לארוחה חגיגית? לתחפושות?
אלו הם דברים ששייכים לעולם ההוא, הקודם, שהצחוק הגיע מהנשמה
עכשיו אם אני צוחקת זה תמיד מהול בעצב קיומי, קצת כמו המסכה הזאת
שלעיתים אני נאלצת לשים ע"מ איכשהו לשרוד
כן מסכה, אולי זה הדבר היחיד שאני מצליחה להתחבר אליו בחג הזה
וגם ל"ונהפוכו"
כולי תקווה שהיגון , הצער , הכאב העצום והגעגוע לבני ילבשו גם גוונים נוספים בחיי
שלא אדע רק רגשות אלו
ונהפוכו

ויחד עם כל מי שיושבת כאן אתנו בפורום זה
נדע ימים טובים יותר...
חג שמח ועצוב גם יחד

 

[מקוםבלב]

היי לראות את האור,

כל חג מעצים את העצב ואת האין.
לפחות בתקופה הראשונה שלאחר האובדן.
אני עברתי את האובדן שלי בערב שבועות ומאז קשה לי עם החג הזה.
אני יכולה לנחם שהזמן כן עושה את שלו וכן משקיט את הסערה.
מצטרפת לאיחולים שלך
חיבוק

 

[יערה140]

אני עובדת

בעבודה שצריך מישהו מהצוות שיעבוד ביום ראשון. אני מתחננת בפני הבוסית שלי שתתן לי לעבוד אבל בינתיים היא לא מסכימה. עולם מוזר...מי היה מאמין שאני אתחנן לעבוד בפורים ולא יתנו לי....