דברים שרואים משם-לא רואים מכאן
לידיעתכם! כששלחתי אני את המסר לבנות, אמרתי להן שאני מבקשת שלא תכתובנה יותר פורום, לא חסמתי אותן,כי חשבתי שהן תהיינה מספיקות חכמות כדי להבין שאם לא עשיתי את זה, אני כן ארצה שהן תהיינה חלק מהפורום אבל לא יזיק אם הן טיפה תורדנה הילוך. מפתיע אותי כל פעם מחדש,שיש פתאום כל מיני נשמות טובות שלא שמעתי או ראיתי אותם אפעם שמתחילים להגן על משהו שאין להם אפילו מושג. ולא שאני נגד זה-ההפך. אני כן רוצה לשמוע מה יש לכם לומר- אחרת בכלל לא הייתי משתפת אתכם בכל זה. יכולתי לעשות את הכל מתחת לשולחן, לבקש מהן כמו שעשיתי את זה באמת ולא היה לכם בכלל מושג מה קרה איתן. אני כל הזמן חושבת על דוגמא מהחיים- שאם אתם יושבים עם עוד שלושה חברים נורא טובים שלכם באיזה מקום,שהוא "המקום שלכם" ופתאום בא אחד שעושה רעש,ומפריע לתקשורת בינכם אחד מכם יתרץ שיש לו מחר יום ארוך והוא צריך ללכת. בסוף מישהו ישתיק אותו. אם לא מייד בהתחלה,אח"כ זה יתחיל להציק. אין לי דוגמא טובה יותר כדי להסביר לכם מה קרה כאן. במשך כל הזמן הזה קיבלתי מסרים על ימין ועל שמאל שהפורום איבד את עצמו. אני לא מחפשת רייטינג, אני לא מקבלת כסף על זה שאני כותבת כאן, אני כן מקבלת סיפוק מזה שאני כותבת, מזה שיש עוד אנשים כמוני שיודעים שיש להם מקום לבוא ולומר את הדברים בצורה שלהם.עם הכישרון שלהם. כואב לי שאחרי המון זמן שאנחנו (אנחנו-אני ובאגבאסטר)מנסים לשמור כאן על סטייל אחר, על מקום שבאמת נועד לכתיבה.לכתיבה נטו. אני,אישית,מאז שאני בניהול לא השתקתי אף אחד, לא חסמתי אם לא היה ממש צורך בכך, ואם עשיתי את זה לפעמים היו לי רגשי אשמה. אני לא מרגישה שאני חייבת לכם דין וחשבון, אבל אילו העובדות. כשאתה נמצא "למעלה יותר" אתה יכול לראות דברים שאילו למטה אפעם לא יראו או ירגישו.
