תוציאי את עצמך מתרבות הצריכה
כלומר: תקני רק מה שאת צריכה ולא את מה שלא, קודם כל. כלומר, קודם כל תכנני קניות ואל תקני כי "בא לך", ותתרגלי לחשוב לפני אם צריכה או לא. רשימת קניות עוזרת. דבר שני, בקשר לצריכה מוסרית: אם תקני בעיקר בגדים יד שניה וגם ספרים ובעצם כל מה שניתן יד שניה, הדילמה הזו תהיה קיימת הרבה פחות בחיים שלך. אז נכון, הקיץ הזה תיכננתי לי חולצה חדשה (אחת!) לפני כמה שבועות, כי את השאר קניתי יד שניה/קיבלתי/החלפתי עם חברות ומכרות וכו´, ותיכננתי לקנות אותה בחנות מסויימת , ובערב של היום לפני שתכננתי להגיע לחנות הסתבר לי שהרשת (משתדלת לא לקנות ברשתות גם, אבל הפעם מכל מיני סיבות החלטתי להיכנס לרשת) יצאה בקמפיין מאד מאד מבזה בעייני, ונעניתי לקריאה להחרים אותה. אז למחרת קניתי בסוף חולצה אחרת בחנות אחרת , וגם לא של רשת , כך שתרמתי לכלכלה המקומית למרות שהחולצה יוצרה בהודו. נכון שכל הנושא של ייצור ישראלי הוא בעייתי, אבל אם יווצר לחץ ציבורי, שאנשים יקנו בעסקים קטנים ומקומיים יותר ויותר, וכמובן לחץ על הממשלה לדאוג לכלכלה המקומית, אולי המצב ישתנה. נכון, אי אפשר להחרים הכל והגיוני שמדי פעם קונים משהו מחברה לא מוסרית, כמו שקורה פעם בשנה שאני טועמת קולה כי אין מים קרים ולא מתחשק לי מהרז וחם. האם זה אומר שאני בעד קוקה קולה או שהפסקתי להחרים אותם? צריך לא להגזים לשום כיוון ובעיקר לעבור לצרכנות פחותה, יציאה מהתרבות הו ומציאת אלטרנטיבות שבבסיסן לא כוללות קניה אותו דבר רק מחברה אחרת, אלא שינוי מוחלט של איך וכמה קונים. שוב, בלי קיצוניות. השבוע התעצלתי וקניתי סלט חצילים מקופסה כי ממש התחשק לי וידעתי שאני לא אכין הפעם לבד, אבל בפעם הבאה כנראה שכן... בקיצור, להשתנות, אבל לא להיות עיוורים או פנאטים, לדעתי.