פורום אובדן

[אםדניאל]

פורום אובדן

מידי פעם אני מציצה בפורום אובדן. לא על בסיס קבוע, אני גם לא קוראת לעומק את ההודעות - מרפרפת. יש לי תחושה שמשהו שם השתנה - ורציתי לשאול אם זו רק התפיסה שלי, כי אני במקום אחר, או שיש פה משהו מעבר? נראה לי שיש שם המון סיפורים, מאוד כואבים, על הפלות חוזרות ואין כמעט בכלל סיפורים "שדומים" יותר לסיפור שלי. אני תוהה, אם כיום משהיא שעוברת משהו דומה (מות תינוק/עובר בחודש תשיעי) יכולה בכלל למצוא את מקומה שם. אני לא מנסה להשוות בין הכאב. לכל אחת יש את הכאב שלה ב 100%, אבל החוויה האישית שלי, כשהייתי בתהום, שסיפורים שדומים לסיפור שלי - התחברו עלי, ונשים שעברו משהו דומה שנה לפני ויותר - יכלו לגעת בי ולעזור לי בצורה שנשים שחוו אובדנים אחרים לא יכלו. לא שנראה לי שיש משהו לעשות בנוגע לזה. וגם נראה לי שמבחינה מספרית יותר נשים עוברות הפלות או הפלות חוזרות ממות עובר בשליש שלישי. ובכל זאת, אני לא חושבת שכרגע הפורום ההוא הוא בית מכיל לנשים כאלה. אני גם לא נמצאת במקום של להיות שם בשבילן,לסקור הודעות חדשות שצצות - ולהגיב. למרות שכשאני "מרפרפת" על ההודעות שם, אני בעצם כן מחפשת את אותן נשים. ולא מוצאת. אבל אולי זה כי אני נכנסת רק מידי פעם ולא באופן קבוע. אם משהיא לוקחת את הדברים שלי לכיוון של ביקורת או שפיטה או משהו כזה - זה בכלל לא הכיוון. אני רק תוהה האם הפורום השתנה, או אולי, בגלל שאני הייתי במקום אחר בתקופה ההיא חוויתי אותו אחר ולמעשה הוא עדיין דומה ורק אני במקום אחר?? ואם הוא השתנה אז מה? החיים הם שינוי ומצד שני, עצוב לי , שאם הדברים אכן כך, יש נשים שזקוקת לתמיכה ולא יקבלו את התמיכה שהן זקוקות לה שם. לא ממש ברור לי למה כתבתי את הדברים אבל שולחת

 

[מקוםבלב]

שלום אם דניאל,

קראתי את מה שכתבת וצר לי שאת מרגישה כך. אומנם אני לא אוביקטיבית אבל בהרגשה שלי הוא בהחלט נותן בית חם לנשים שעברו אובדן בחודשים מתקדמים. יש תקופות שיותר בנות עם מקרים של אובדנים בשבועות מוקדמים נכנסות, ויש תקופות שנשים שעברו אובדן בחודשים מאוחרים נכנסות. אני מקבלת הרבה שיחות ומקדישה הרבה זמן למען נשים שעברו אובדן בכל השלבים.אני מתארת לעצמי שהביקורת היא לא כלפיי באופן אישי, אבל עצוב לי לשמוע שכך את מרגישה.

 

[אםדניאל]

זו לא ביקורת ובטח ובטח שלא כלפיך

את עושה עבודה מדהימה ולא פשוטה. יכול להיות שזו פשוט אני שנמצאת במקום אחר. מהדברים שכותבים לך בפורום, אני רואה שאת מנהלת רגישה וטובה שמקדישה הרבה מחשבה,זמן ואת הלב לנשים השונות שפונות אלייך. מעבר לפעילות המבורכת של הנהלת הפורום (את עכשיו והמנהלות "בזמני" ) התמיכה שאני קיבלתי, היתה מחברות הפורום. שותפות הגורל, התחושה שיש מי שעברה משהו דומה ומבינה אותי- זה מה שעזר לי - ואני חייבת להגיד, שבהתחלה בשבועות הראשונים, הייתי בתחושה שמה שקרה לי הוא הכי נורא מהכל, ושאף אחת לא תוכל להבין אותי. ואז נכנסתי לפורום והתחלתי לקרוא. ואחרי שקראתי כמה סיפורי אובדן, מזעזעים, וראיתי כאב גדול כל כך, רק אז יכולתי להצטרף ולשתף ולהרגיש נתמכת. ולא כל אחת צריכה להתמך באותה צורה, ואולי אם הפורום היה אחר, הייתי נתמכת אחרת ומרגישה שזו הדרך הנכונה לי להתמך?? אני לא יודעת. אני גם לא בטוחה שיש משהו לעשות בקשר לזה. בכל מקרה, אני חוזרת ואומרת שאין כאן ולא שביב ביקורת עלייך.

 

[אמאדובה]

מנסה לענות לך

כל פורום שהוא עובר תקופות שונות. מדובר בקבוצה של אנשים שמגיעה לבית, חלק נשארים יותר, חלק פחות. חלק עוזבים ואחרים באים, ועם הזמן הקבוצה המקורית כבר בכלל במקום אחר אבל הבית תמיד שם. אני לא חושבת שאשה שתגיע לשם עכשיו עם אובדן בחודשים מתקדמים בהכרח לא תרגיש בבית. בתקופה "שלנו" היה מצבור גדול ועצוב של נשים שאיבדו את עוברן או תינוקן באותו זמן (זה היה ממש חודש נוראי כזה של אובדנים, ואת הגעת לפורום בערך חודש אחריי). אני חושבת שזה יצר קבוצה מגובשת של נשים שעברו את תהליך האבל בערך באותם שלבים - למרות שאצל כל אחת האובדן היה אחר (שלב שונה בהריון או סיבה שונה). לדעתי מה שהשתנה זה בעיקר את (וזה כנראה טוב). מעניין - וכמובן שאת לא חייבת לענות לי - למה את מחפשת את הנשים האלה, למרות שאת בעצמך אומרת שאת לא במקום שיכול להגיב להודעות שלהן. בתור אחת שגם חוזרת לשם מדי פעם לקרוא, וגם מחפשת הודעות ישנות שלי, אצלי זה סוג של בדיקה עצמית - לראות איפה הייתי פעם, ואיפה אני עכשיו. לפעמים זה סוג של חיטוט בפצע או היזכרות באובדן ההוא ובתינוקת ההיא... בכל אופן אני חושבת שלפורום ההוא יש תפקיד בחיי גם אם אני כמעט לא קוראת שם.

 

[אםדניאל]

למה אני חוזרת לשם?

זו שאלה טובה. אני לא ממש יודעת למה? אולי באמת זה נותן לי פרספקטיבה על איפה אני עכשיו. ואולי אני כן מחפשת את אותן נשים כדי לגעת שוב באותם רגעים ולהושיט להן יד. אני לא בטוחה.

 

[מעיין ברכה]

איני מרבה להכנס לשם

(למרות שדווקא היום הגבתי שם על הודעה) כך שהתבוננות שלי אינה מאוד מבוססת, אבל למרבה המזל, אובדנים בשליש שלישי ובלידה הם נדירים למדי, בוודאי הרבה יותר נדירים מאובדני שליש ראשון. יחד עם זה, כמו שאת "נוכחת נפקדת" בפורום, כך גם חברות אחרות, ותיקות, עם אובדנים מתקדמים, ולכן, מניחה שכאשר נכנסת לשם וכתבת, הגיבו לך במיוחד הנשים הללו ותמכו בך, וכך צריך להיות.

 

[אםדניאל]

תודה על הדברים

אני חושבת שאת כל כך צודקת ובמיוחד במשפט האחרון. (מרגישה קצת מטופשת, כאיללו זה כזה ברור מאיליו אחרי שכתבת..

אבל במצב שהייתי בבוקר זה אפילו לא עלה במחשבתי

)

 

[פאקא]

הצלחת להוציא אותי ושלחתי לך מסר

אבל חשוב לי גם להגיד כאן, שבעיניי פורום אבדן היום, פתוח, מקבל ותומך יותר מבעבר לפחות זה הנסיון שלי פאקא

 

[אםדניאל]

קבלתי ותודה על המסר

אומרת גם כאן שאני שמחה שפורום אובדן מהווה בית חם ותומך למי שצריכה בכך. קצת מצטערת שכתבתי את הדברים בבוקר. אבל אם כתבתי אז אולי הייתי צריכה להוציא משהו. מקווהשכולן תמצאנה את התמיכה הנכונה להן , ופחות ופחות נשים (והלוואי ואף אחת בכלל) יזדקקו לפורום אובדן.

 

[רינת200]

לא קשור

מאיפה הציטוט שבחתימה?

 

[פאקא]

ציטוט

ציטוט של איש חכם שלא קשור בכלל לנושאי הפורום והציטוט פשוט מאד מתאים לי בשנה האחרונה

 

[עלמהשלי]

אהלן

קשה לי לדעת כיצד הפורום היה בעבר אבל ממה שאת כותבת הוא היה עבורך מה שהוא היה עבורי. בית חם ואוהב בתקופה בלתי אפשרית ומסוייטת. נכון יש הרבה בנות, אך תמיד הרגשתי עטופה מכל הכוונים. אמן ולא היינו זקוקות לו, אך מזל, מזל גדול שהוא היה (ועודנו) שם בשבילנו. מאחלת הרבה הרבה בריאות ובשורות טובות