פוראמה - מחיר ההצלחה
האמת? זה היה עניין של זמן עד שבפוראמה ינצלו את ההייפ שיש סביבם כדי להעלות מחירים (כל התפריט התייקר ב-2 שקלים, למעט השתייה)
בנוסף, גם איחרו את שעות הפתיחה של המקום (בטענה שהם צריכים יותר זמן להכנות, לאור הביקוש), ומעתה פותחים את המסעדה החל מהשעה 14:00, עוד החלטה מוזרה לטעמי... מפסידים ככה הרבה דיי הרבה לקוחות בצהריים.
בכל מקרה, אז הייתי שם היום, פעם שנייה שלי. הפעם לבד - שזה חבל, כי רוצים לנסות הרבה דברים ואם הייתי בא עם עוד מישהו היה אפשר להתחלק בכמה מנות.
אבל חלומות לחוד וגרגרנות לחוד, ברור שהזמנתי את המנות ופשוט אכלתי הכל לבד.
אז מה היה לנו?
פתחתי עם פלטת טעימות אישית (38 שקלים) שכללה 6 כיסונים מ-4 סוגים שונים (2 סאו מאי, 1 שא-צי'או, 1 פנג גוא, 2 גוא-טי. פירוט על כולם בהמשך).
למרות שהמילויים היו שונים בין הכיסונים מאותו הסוג, קצת איכזב שלא בחרו במגוון יותר רחב של סוגי כיסונים... במיוחד כי ללקוח אין בחירה.
הסאו-מאי : כיסונים פתוחים מבצק חיטה, אחד היה במילוי בשר בקר והשני בשר לבן.
בביקור הראשון שלי הזמנתי את הכיסונים האלו במילוי עוף והמרקם קצת היה לי מוזר, שני המילויים האחרים מוצלחים יותר. למילוי הבקר יש טעם מעט מתקתק והבצק בדים סאם במילוי הבשר לבן הרגיש קצת יותר שמנוני, אבל שניהם היו חביבים בסך הכל.
שא-צ'יאו : כיסון בצק אורז במילוי שרימפס.
מאוד הופתעתי מכמות השרימפס שהייתה במילוי. הבצק מאוד דק, כמעט שקוף לחלוטין והמרקם של השרימפס היה מאוד נעים והטעם היה מצויין. מנה מאוד מוצלחת מבחינתי, הפתיעה אותי גם בטעם וגם בכמות המילוי (יש לציין שכשמזמינים מנה שלמה של הדים סאם האלו, מקבלים רק 3 יחידות במקום 4 יחידות שמקבלים במרבית המנות האחרות)
פנג גוא: כיסון בצק אורז במילוי ירקות.
גם כאן, דים סאם מבצק אורז כמעט שקוף ועדין מאוד. המילוי היה מורכב לפי מה שהבחנתי בפטריות, בצל ירוק, כרוב, תירס, שומשום, גזר ושום. האמת היא שטעם השום מעט השתלט, אבל הטעם עדיין היה נהדר, בנתיים כל מנה שאכלתי בפוראמה במילוי ירקות הייתה הצלחה. אני חושב שיש הבדל בין במילוי בין הדים-סאם השונים, אבל לא בטוח ב-100 אחוז.
גוא-טי : כיסונים עבים מבצק חיטה. אחד במילוי בשר לבן והשני במילוי עוף. במקור, שני הכיסונים האלו אמורים להיות מטוגנים, לפחות לפי התמונה בתפריט, אבל כחלק מפלטת הטעימות הגיעו מאודים בלבד. ככה אני גם מעדיף אותם, אז לא נורא.
בצק יחסית עבה, אבל לא בהגזמה. מילוי העוף היה טעים יותר וגם הכיל קצת בצל ירוק שתרם לו. מילוי הבשר הלבן היה קצת דחוס ויבש. קצת רוטב סויה עזר לו.
----------------------------------
עם האוכל, בא התאבון והיו שני דברים שהיו ברורים לי.
1. אני לא יכול שלא להזמין את השאו-לונג, שהם מבחינתי הדים סאמים הכי מוצלחים שם. אם הייתי מקבל אחד כחלק מפלטת הטעימות, כנראה שלא הייתי מזמין מנה שלמה ממנו, אבל הצליח להם והזמנתי מנה (4 יחידות)
2. כפי שהבטחתי לגיל (bruno), אני צריך להזמין את מנת הצאנג-פנג (יריעות האורז במילוי לבחירה) שאיכזבה אותי בפעם הקודמת כשהוזמנו במילוי שרימפס. גיל הוא מאוד נהנה ממנה במילוי אחר (לא זכרתי אם בקר או ירקות) והיו עוד אנשים שאמרו לי שזו אחת המנות המועדפות עליהם.
אז הזמנתי. מנה כזו ומנה כזו...
> השאו לונג - כיסוני בצק חיטה ממולא בשר לבן שמכילים גם ציר כלשהו (עוף, נראה לי) רותח בתוכם, היו מעולים כפי שזכרתי אותם, אבל הורגש שהיה בהם פחות נוזל מפעם קודמת. לבשר הלבן שם מוסיפים גם בצל ירוק ויש למנה מליחות עדינה שמאוד מחמיאה לה. מנה חובה, רק תיזהרו לא לקבל כוויה מהנוזל הרותח שבפנים.
> יריעות האורז, הוזמנו במילוי בקר, שהגיע בנוכחות קמצנית מעט. 3 יחידות מגיעות כחלק מהמנה (אלא אם מזמינים את מילוי השרימפס, אז מגיעות רק 2 יחידות).
הבצק עצמו היה טוב יותר מבפעם שעברה, קצת פחות התפרק, אך עדיין חלקלק ושמנוני. שוב, לא הותירה עלי רושם רב מהמנה, אנסה אותה מתישהו במילוי הירקות לפני שאוותר עליה סופית.
לסיום, אחרי שבפעם שעברה נגמרו הקינוחים, הזמנתי את מנת הקינוח היחידה שנותרה בתפריט החדש. קצת חבל שויתרו על ה-2 האחרות, הן גם נשמעו מעניינות וגם שמעתי עליהן חוות דעת חיוביות מאוד.
>באו מתוק - כיסוני בצק חיטה טופח ממולא מחית שעועית מתוקה. מנה שמשום מה לקח לה זמן רב משמעותית להגיע, מאשר לדים סאם האחרים שהגיעו כעבור 2-3 דקות מרגע ההזמנה. אבל ההמתנה הייתה שווה.
הבצק הנימוח והמלטף של הבאו היה מענג והכיל מילוי רב של שעועית חמימה עם מתיקות עדינה. מאוד מומלץ.
עם הקינוח לקחתי את תה הטפיוקה, שהוא תה קר שאני מכיר עוד מהפעם הקודמת. הוא עולה 12 שקלים ומכיל כדורי טפיוקה גדולים מאוד שמפתיעים מידיי פעם דרך הקש הגדול גם כן... מהדברים שהייתי שמח גם סתם ככה לקחת בטייק אוויי אם הייתי עובר באיזור ולא היה לי זמן להכנס לאכול משהו.
--------------------------
מילה על השירות - עדיין קר, הרבה פחות מבולבל ממה שהיה בביקור הראשון שלי לפני שלושה-ארבעה שבועות.
חשבון:
פלטת טעימות: 38
3 מנות: 26*3
תה טפיוקה: 12
סך הכל 128 שקלים. דיי הרבה לארוחה ליחיד, אבל זה הרבה מאוד אוכל שיתאים לפחות לסועד וחצי, פעם קודמת שהייתי שם עם חבר יצאנו בנזק של 70 שקלים לאדם, נניח שעם תוספת ה-2 שקלים, זה היה יוצא 80 שקל לאדם. לא זול, אבל היה לי טעים ביותר.
מעניין עוד כמה זמן יחזיק ההייפ שלהם ואיך הלקוחות יגיבו להעלאת המחיר ב-2 שקלים
האמת? זה היה עניין של זמן עד שבפוראמה ינצלו את ההייפ שיש סביבם כדי להעלות מחירים (כל התפריט התייקר ב-2 שקלים, למעט השתייה)
בנוסף, גם איחרו את שעות הפתיחה של המקום (בטענה שהם צריכים יותר זמן להכנות, לאור הביקוש), ומעתה פותחים את המסעדה החל מהשעה 14:00, עוד החלטה מוזרה לטעמי... מפסידים ככה הרבה דיי הרבה לקוחות בצהריים.
בכל מקרה, אז הייתי שם היום, פעם שנייה שלי. הפעם לבד - שזה חבל, כי רוצים לנסות הרבה דברים ואם הייתי בא עם עוד מישהו היה אפשר להתחלק בכמה מנות.
אבל חלומות לחוד וגרגרנות לחוד, ברור שהזמנתי את המנות ופשוט אכלתי הכל לבד.
אז מה היה לנו?
פתחתי עם פלטת טעימות אישית (38 שקלים) שכללה 6 כיסונים מ-4 סוגים שונים (2 סאו מאי, 1 שא-צי'או, 1 פנג גוא, 2 גוא-טי. פירוט על כולם בהמשך).
למרות שהמילויים היו שונים בין הכיסונים מאותו הסוג, קצת איכזב שלא בחרו במגוון יותר רחב של סוגי כיסונים... במיוחד כי ללקוח אין בחירה.
הסאו-מאי : כיסונים פתוחים מבצק חיטה, אחד היה במילוי בשר בקר והשני בשר לבן.
בביקור הראשון שלי הזמנתי את הכיסונים האלו במילוי עוף והמרקם קצת היה לי מוזר, שני המילויים האחרים מוצלחים יותר. למילוי הבקר יש טעם מעט מתקתק והבצק בדים סאם במילוי הבשר לבן הרגיש קצת יותר שמנוני, אבל שניהם היו חביבים בסך הכל.
שא-צ'יאו : כיסון בצק אורז במילוי שרימפס.
מאוד הופתעתי מכמות השרימפס שהייתה במילוי. הבצק מאוד דק, כמעט שקוף לחלוטין והמרקם של השרימפס היה מאוד נעים והטעם היה מצויין. מנה מאוד מוצלחת מבחינתי, הפתיעה אותי גם בטעם וגם בכמות המילוי (יש לציין שכשמזמינים מנה שלמה של הדים סאם האלו, מקבלים רק 3 יחידות במקום 4 יחידות שמקבלים במרבית המנות האחרות)
פנג גוא: כיסון בצק אורז במילוי ירקות.
גם כאן, דים סאם מבצק אורז כמעט שקוף ועדין מאוד. המילוי היה מורכב לפי מה שהבחנתי בפטריות, בצל ירוק, כרוב, תירס, שומשום, גזר ושום. האמת היא שטעם השום מעט השתלט, אבל הטעם עדיין היה נהדר, בנתיים כל מנה שאכלתי בפוראמה במילוי ירקות הייתה הצלחה. אני חושב שיש הבדל בין במילוי בין הדים-סאם השונים, אבל לא בטוח ב-100 אחוז.
גוא-טי : כיסונים עבים מבצק חיטה. אחד במילוי בשר לבן והשני במילוי עוף. במקור, שני הכיסונים האלו אמורים להיות מטוגנים, לפחות לפי התמונה בתפריט, אבל כחלק מפלטת הטעימות הגיעו מאודים בלבד. ככה אני גם מעדיף אותם, אז לא נורא.
בצק יחסית עבה, אבל לא בהגזמה. מילוי העוף היה טעים יותר וגם הכיל קצת בצל ירוק שתרם לו. מילוי הבשר הלבן היה קצת דחוס ויבש. קצת רוטב סויה עזר לו.
----------------------------------
עם האוכל, בא התאבון והיו שני דברים שהיו ברורים לי.
1. אני לא יכול שלא להזמין את השאו-לונג, שהם מבחינתי הדים סאמים הכי מוצלחים שם. אם הייתי מקבל אחד כחלק מפלטת הטעימות, כנראה שלא הייתי מזמין מנה שלמה ממנו, אבל הצליח להם והזמנתי מנה (4 יחידות)
2. כפי שהבטחתי לגיל (bruno), אני צריך להזמין את מנת הצאנג-פנג (יריעות האורז במילוי לבחירה) שאיכזבה אותי בפעם הקודמת כשהוזמנו במילוי שרימפס. גיל הוא מאוד נהנה ממנה במילוי אחר (לא זכרתי אם בקר או ירקות) והיו עוד אנשים שאמרו לי שזו אחת המנות המועדפות עליהם.
אז הזמנתי. מנה כזו ומנה כזו...
> השאו לונג - כיסוני בצק חיטה ממולא בשר לבן שמכילים גם ציר כלשהו (עוף, נראה לי) רותח בתוכם, היו מעולים כפי שזכרתי אותם, אבל הורגש שהיה בהם פחות נוזל מפעם קודמת. לבשר הלבן שם מוסיפים גם בצל ירוק ויש למנה מליחות עדינה שמאוד מחמיאה לה. מנה חובה, רק תיזהרו לא לקבל כוויה מהנוזל הרותח שבפנים.
> יריעות האורז, הוזמנו במילוי בקר, שהגיע בנוכחות קמצנית מעט. 3 יחידות מגיעות כחלק מהמנה (אלא אם מזמינים את מילוי השרימפס, אז מגיעות רק 2 יחידות).
הבצק עצמו היה טוב יותר מבפעם שעברה, קצת פחות התפרק, אך עדיין חלקלק ושמנוני. שוב, לא הותירה עלי רושם רב מהמנה, אנסה אותה מתישהו במילוי הירקות לפני שאוותר עליה סופית.
לסיום, אחרי שבפעם שעברה נגמרו הקינוחים, הזמנתי את מנת הקינוח היחידה שנותרה בתפריט החדש. קצת חבל שויתרו על ה-2 האחרות, הן גם נשמעו מעניינות וגם שמעתי עליהן חוות דעת חיוביות מאוד.
>באו מתוק - כיסוני בצק חיטה טופח ממולא מחית שעועית מתוקה. מנה שמשום מה לקח לה זמן רב משמעותית להגיע, מאשר לדים סאם האחרים שהגיעו כעבור 2-3 דקות מרגע ההזמנה. אבל ההמתנה הייתה שווה.
הבצק הנימוח והמלטף של הבאו היה מענג והכיל מילוי רב של שעועית חמימה עם מתיקות עדינה. מאוד מומלץ.
עם הקינוח לקחתי את תה הטפיוקה, שהוא תה קר שאני מכיר עוד מהפעם הקודמת. הוא עולה 12 שקלים ומכיל כדורי טפיוקה גדולים מאוד שמפתיעים מידיי פעם דרך הקש הגדול גם כן... מהדברים שהייתי שמח גם סתם ככה לקחת בטייק אוויי אם הייתי עובר באיזור ולא היה לי זמן להכנס לאכול משהו.
--------------------------
מילה על השירות - עדיין קר, הרבה פחות מבולבל ממה שהיה בביקור הראשון שלי לפני שלושה-ארבעה שבועות.
חשבון:
פלטת טעימות: 38
3 מנות: 26*3
תה טפיוקה: 12
סך הכל 128 שקלים. דיי הרבה לארוחה ליחיד, אבל זה הרבה מאוד אוכל שיתאים לפחות לסועד וחצי, פעם קודמת שהייתי שם עם חבר יצאנו בנזק של 70 שקלים לאדם, נניח שעם תוספת ה-2 שקלים, זה היה יוצא 80 שקל לאדם. לא זול, אבל היה לי טעים ביותר.
מעניין עוד כמה זמן יחזיק ההייפ שלהם ואיך הלקוחות יגיבו להעלאת המחיר ב-2 שקלים
