"פוענחה" זה לא המונח הנכון בו הייתי משתמש...
אני מניח שבמהלך השבת תקבל עוד תגובות חוץ משלי ותענה להן בזמנך לכשתצא השבת. אבל עכשיו יש לי קצת זמן לפני ארוחת השבת (גם חילונים מקדשים מדי פעם) אז בוא ננתח את המאמר נקודה לנקודה: הכותב - פרופ' גרשון גליל מהחוג למקרא באוניברסיטת חיפה. תחומי המחקר שלו הם כנען בתקופת הברונזה המאוחרת; התהוות שבטי ישראל והתנחלותם בארץ כנען; האימפריה של דוד ושלמה; ממלכות ישראל ויהודה. מסקנה אחת ניתן להסיק מכך - הכותב אינו ארכיאולוג ומכאן שהוא כותב מתוך עולם המונחים המוכר לו - המקרא. אני חושב שאפילו כבודו פעם אמר (בהקשר של רחל אליאור והאיסיים) שלא היה מסיק יותר מדי מחוקר המפרש מחוץ לתחומו ממצא שאינו מתחומו... לגבי "פריצת דרך במחקר המקרא" גם אני אוהב לתת כותרות מפוצצות שאין בהן כלום לעבודות שאני עושה. העניין הוא שאין ולא כלום בין המועד שבו נכתב המקרא ובין הכתובת. לא אותה שפה, לא אותם מסרים ולא אותם אנשים. זה שפרופ' גליל טוען כי מדובר בטקסט "סוציאלי" עם הקבלות מקראיות זה יופי, אבל פרופ' דמסקי, שאין לחשוד בו בהטיה לכיוון הכרונולוגיה הנמוכה (אונ' ירושלים, חובש כיפה) שהוא חוקר שבאמת מבין בפליאוגרפיה, טוען כי מדובר בתרגיל פדגוגי, ומשווה את האוסטראקון לכתובות מסראביט אל ח'אדם (כתיבה אנכית) או לבית שמש בדומה לסראביט. דמסקי גם טוען ש"שפט" הוא שם ולא פועל. כיוון שהכתיבה היא על הצד הקעור דמסקי טוען שאולי הכתיבה היא תרגיל כתיבה כאיתגור לתלמיד על ידי המורה (בדומה לעזבת צרטא). הוא לא מוצא רצף, אלא מילים בודדות. אולי רשימה אנציקלופדית כמו האונומסטיקון של אמנחותפ ממצרים. או אור 2. דמסקי משווה גם לכתובות מאפק, אשקלון וחצור מהמאה ה13- 15 (ברונזה מאוחרת). עדה ירדני, גם פליאוגרפית מעירה שהוא שייך כנראה למאה ה11, יש 17 אותיות הניתנות לזיהוי. והרבה רווחים בין אותיות. הציעה את הכתובת אולי כטיוטא לכתובת מונומנטאלית.