ובכל תשובה:
את התשובה הקודמת נתתי מהבטן. כאדם ציוני, הגישה הפוסט - ציונית עושה לי כאב בטן גדול. אז הנה תשובה מהראש :
הפוסט ציונות לא מדברת ישירות על השואה, אלא על
הציונות ועל יחסה לכל מה שמסביבה. כל זאת - תוך השמעת הטענה שהציונות פשטה את הרגל, ושבשם הציונות נעשה עוול גדול לאחרים. אחד הפוסט ציונים הידועים הוא ד"ר אין פפה מאוניברסיטת חיפה, הזכור מפרשת החרם על אוניברסיטת חיפה. ואידך זיל גמור.
במסגרת ה"עליהום" על הציונות, מתקיימת גם טענה כאילו הציונות ניצלה לצרכיה הן את זכרון השואה, הן את ניצולי השואה, והן את אומות העולם (ע"י סחיטה רגשית וכספית בלתי פוסקת). עייני גם במאמרה של נרי לבנה (הארץ, 21/9/01) - "עלייתה ונפילתה של הפוסט-ציונות" - המצורף בקישור למטה.
דני