אטלנטה- פליקנס
משחק טוב בין שתיים מקבוצות ההתקפה הטובות בליגה. הגיעו בהרכבים מלאים. ההוקס הובילו בחד ספרתי לאורך רוב המשחק והגיעו לפרופיל זריקות טוב יותר בעיני. טריי יאנג שכלל את הפלואטר שלו ועולה אליו מטווחים יותר ויותר רחוקים, זה מקשה עוד יותר לכסות את איום הלוב לקאפלה. העזרה שהביאו לפיק אנד רול תורגמה לשלשות טובות, רובן מהפינה, אם כי ג'סטין הולידיי ואחרים החטיאו את רוב המבטים.
הפליקנס קצת פחות שיתופיים בסגנון, ציון שמקבל כדור במיד פוסט יתקוף את הסל כמעט תמיד מצד שמאל וזה אפשר להוקס לקרוא אותו ולהשתמש בעזרה כדי לכפות 7 איבודים. לג'ון קולינס יש מסלול קריירה מעניין, הרול שלו באטלנטה משתנה כמעט בכל שנה כאשר במשחק הזה הוא התמקד בהגנה על ציון, עשה עבודה ראויה.
הפליקנס בכל זאת לא נתנו למשחק לברוח בזכות שוט מייקינג של מקולום. במחצית השנייה הם ניתבו את רוב דקות הביג מן ללארי נאנס. בכל אופן הביג מן הדומיננטי במשחק היה קאפלה שהצליח להחזיק מעמד יפה בריבאונד, שינה כמה זריקות בצבע (במאמץ משותף עם קולינס) והיה אפקטיבי בגלגול לסל.
אטלנטה עלתה ליתרון שיא של 13 ברבע האחרון ואז הפסיקה להריץ את ההתקפה שלה, הלכה לשלשות שטריי לוקח מקילומטר שנכנסות לעיתים רחוקות ולבידודים, בדיוק הפוך מאיך ששיחקה רוב המשחק. זה יצר החטאות, איבודים והפליקנס ניצלו זאת לריצת 17-2 ברבע האחרון וכמעט גנבו את המשחק. דז'ונטה מורי היה הגו טו גאי בקלאץ' בסופו של דבר, הצליח לשלוח את המשחק להארכה ולהכתיב שם את הטון. בסיום 124-121 לאטלנטה. יאנג חגג על האיטיות של JV במחצית הראשונה, סיים את המשחק עם 34-10. לא חושב שיש שחקן בליגה שמקבל שריקות גבוליות יותר ממנו. קאפלה עם כמעט 20-20, ג'יילן ג'ונסון היה טוב מהספסל ודאנדרה האנטר עשה עבודה יפה בשמירה על אינגרם.
אצל הפליקנס אינגרם ומקולום עם 29 כל אחד אבל 4 אסיסטים משותפים מול 9 איבודים. אינגרם החטיא המון ומעניין שדבונטה גרהאם שחתם בפליקנס בתור שחקן חמישייה רק לפני שנה, נדחק למקום של הרכז השלישי.
שארלוט- ברוקלין: דוראנט השתלט על המשחק ברבע האחרון וחצב ניצחון קשה. שארלוט קבוצה מאוד לא יציבה ובלי היררכיה, כנראה זה קשור לריבוי הפצועים שלהם.
מילווקי- אוקלהומה: למה בודנהולצר הושיב את יאניס במצ'אפ הזה במקום נגדנו? כנראה ידע מה שהוא עושה, מילווקי עולה למאזן 9-0 שזו הפתיחה הכי טובה מאז שיא הניצחונות של גולדן ב2016.
מינסוטה- יוסטון: גובר היה חסר וההשפעה התבטאה באופן מיידי, במיוחד בהתקפה. הגענו לשיא עונתי של 38 אסיסטים, אדוארדס שלא הטביע אפילו פעם אחת העונה עד המשחק הנוכחי, הטביע פעמיים. טאונס רשם את משחק הסקורינג היעיל ביותר שלו, וגם חזר להסתבך בבעיית עבירות. זה מדהים שאנחנו משלמים מעל 70 מיליון לשנה ל2 סנטרים והדקות הכי טובות מגיעות עם נאז ריד כגבוה בודד. המשחק עצמו היה ברמה לא גבוהה, השופטים שרקו ליותר מדי עבירות והיו המון איבודים בשני הצדדים. יוסטון אולי הכי חלשה בליגה ואפילו שעשינו מאמץ ממוקד ברבע האחרון עם איבוד בכל פוזשן שני הם לא הצליחו להתקרב לחד ספרתי.
סלואו מו תפס את רוב הדקות בפורוורד והשיב עם הגנה טובה ו16 נקודות, יותר ממה שקלע עד כה העונה במצטבר.
משחק טוב בין שתיים מקבוצות ההתקפה הטובות בליגה. הגיעו בהרכבים מלאים. ההוקס הובילו בחד ספרתי לאורך רוב המשחק והגיעו לפרופיל זריקות טוב יותר בעיני. טריי יאנג שכלל את הפלואטר שלו ועולה אליו מטווחים יותר ויותר רחוקים, זה מקשה עוד יותר לכסות את איום הלוב לקאפלה. העזרה שהביאו לפיק אנד רול תורגמה לשלשות טובות, רובן מהפינה, אם כי ג'סטין הולידיי ואחרים החטיאו את רוב המבטים.
הפליקנס קצת פחות שיתופיים בסגנון, ציון שמקבל כדור במיד פוסט יתקוף את הסל כמעט תמיד מצד שמאל וזה אפשר להוקס לקרוא אותו ולהשתמש בעזרה כדי לכפות 7 איבודים. לג'ון קולינס יש מסלול קריירה מעניין, הרול שלו באטלנטה משתנה כמעט בכל שנה כאשר במשחק הזה הוא התמקד בהגנה על ציון, עשה עבודה ראויה.
הפליקנס בכל זאת לא נתנו למשחק לברוח בזכות שוט מייקינג של מקולום. במחצית השנייה הם ניתבו את רוב דקות הביג מן ללארי נאנס. בכל אופן הביג מן הדומיננטי במשחק היה קאפלה שהצליח להחזיק מעמד יפה בריבאונד, שינה כמה זריקות בצבע (במאמץ משותף עם קולינס) והיה אפקטיבי בגלגול לסל.
אטלנטה עלתה ליתרון שיא של 13 ברבע האחרון ואז הפסיקה להריץ את ההתקפה שלה, הלכה לשלשות שטריי לוקח מקילומטר שנכנסות לעיתים רחוקות ולבידודים, בדיוק הפוך מאיך ששיחקה רוב המשחק. זה יצר החטאות, איבודים והפליקנס ניצלו זאת לריצת 17-2 ברבע האחרון וכמעט גנבו את המשחק. דז'ונטה מורי היה הגו טו גאי בקלאץ' בסופו של דבר, הצליח לשלוח את המשחק להארכה ולהכתיב שם את הטון. בסיום 124-121 לאטלנטה. יאנג חגג על האיטיות של JV במחצית הראשונה, סיים את המשחק עם 34-10. לא חושב שיש שחקן בליגה שמקבל שריקות גבוליות יותר ממנו. קאפלה עם כמעט 20-20, ג'יילן ג'ונסון היה טוב מהספסל ודאנדרה האנטר עשה עבודה יפה בשמירה על אינגרם.
אצל הפליקנס אינגרם ומקולום עם 29 כל אחד אבל 4 אסיסטים משותפים מול 9 איבודים. אינגרם החטיא המון ומעניין שדבונטה גרהאם שחתם בפליקנס בתור שחקן חמישייה רק לפני שנה, נדחק למקום של הרכז השלישי.
שארלוט- ברוקלין: דוראנט השתלט על המשחק ברבע האחרון וחצב ניצחון קשה. שארלוט קבוצה מאוד לא יציבה ובלי היררכיה, כנראה זה קשור לריבוי הפצועים שלהם.
מילווקי- אוקלהומה: למה בודנהולצר הושיב את יאניס במצ'אפ הזה במקום נגדנו? כנראה ידע מה שהוא עושה, מילווקי עולה למאזן 9-0 שזו הפתיחה הכי טובה מאז שיא הניצחונות של גולדן ב2016.
מינסוטה- יוסטון: גובר היה חסר וההשפעה התבטאה באופן מיידי, במיוחד בהתקפה. הגענו לשיא עונתי של 38 אסיסטים, אדוארדס שלא הטביע אפילו פעם אחת העונה עד המשחק הנוכחי, הטביע פעמיים. טאונס רשם את משחק הסקורינג היעיל ביותר שלו, וגם חזר להסתבך בבעיית עבירות. זה מדהים שאנחנו משלמים מעל 70 מיליון לשנה ל2 סנטרים והדקות הכי טובות מגיעות עם נאז ריד כגבוה בודד. המשחק עצמו היה ברמה לא גבוהה, השופטים שרקו ליותר מדי עבירות והיו המון איבודים בשני הצדדים. יוסטון אולי הכי חלשה בליגה ואפילו שעשינו מאמץ ממוקד ברבע האחרון עם איבוד בכל פוזשן שני הם לא הצליחו להתקרב לחד ספרתי.
סלואו מו תפס את רוב הדקות בפורוורד והשיב עם הגנה טובה ו16 נקודות, יותר ממה שקלע עד כה העונה במצטבר.