ובכותרת: האם למיליארדר יש סמכות מיוחדת לטעון בעד מסים ושויון
אהבתי, מאוד ממוקד ולעניין.
 
גם אני תולש מעט מהשער שנותר לי כשאני שומע את מה שמכנה אורי כץ: "הוא פשוט מצטט משהו שכולם יודעים וגורם לזה להישמע חתרני"
בשנתיים האחרונות אנחנו מותקפים פעם אחר פעם במאמיני "התנועה המוניטרית" שלוקחת את העובדה שהכסף לא אמיתי והופכת את זה לקונספירציה, עם הכותרת המגוחכת "כלכלת חוב".
 
אסור לשכוח שאורי כץ (הבלוגר) רוצה להוכיח נקודה. פחות מסים ושכר מינימום נמוך = טוב. ולהיפך. הוא מוכן, בהגינות, להציג גם את הצד השני בציטוטים קצרים, אבל כל הכתיבה שלו מוכוונת לאותו מקום.
מיליארדרים ש"מתוודים" על חטאם ועל אי השיוויון בכלכלה לא עושים רע, אולי הם לא טוענים טענות מבוססות ומוכחות אקדמית אבל הם בהחלט מציפים בעיה חמורה, שפוגעת בתועלת של כולנו.
כל מי שלמד כלכלה, יודע שבסופו של דבר, המטרה היא הגדלת תועלת. מאחר ואין ביטוי אמין לתועלת פרטית, נלקח הכסף כבטוי מייצג. מאחר ואין בטוי מאוחד לכסף אצל כל אחד ואחת מהאזרחים, משתמשים ב"כסף הכללי" קרי התמ"ג.
אבל אם נחזור לבסיס, נגלה שאנשים מאושרים יותר כשהסביבה שלהם דומה להם (עדיף להיות קצת יותר עשירים מהסביבה, אבל קצץ).
לכן השיוויון לא צריך להמדד רק אל מול הצמיחה אלא גם ובעיקר מול המטרה הבסיסית של המדינה - להרבות את התועלת של האזרחים.
 
