SWEET12121
New member
פוסט טראומה .... אירוע מלפי 10 שנים
שלום לכם. אז החלטתי שאני מתחילה לטפל בעצמי סוף סוף למרות ניסיונות כושלים בעבר.
לפני כ 10 שנים ילדתי תינוקת קטנה בשבוע 24 שקלה 595 גר פיצית קטנה ששרדה. האירוע היה ממש מפתיע תוך חצי שעה עם רעש ובאלגן נוראי וצעקות של רופאים מצאתי את עצמי בחדר ניתוח לא הבנתי כלום או לפחות המוח שלי לא הבין כי זה היה לא הגיוני. התינוקת זכתה להחייאה כבר בחדר הניתוחים. לאחר מכן העבירו אותה לטיפול נמרץ, אחרי כמה שעות הגעתי לבדי לטיפול נמרץ ראיתי אותה כל כך קטנה ומלאה מכשירים והתעלפתי זה היה כל כך קשה לראות אותה כך. במשך הימים כבר הגעתי להיות איתה אתה רואה תינוקת קטנה שסובלת כל כך ובוכה בלי קול. הייתי לידה והייה קשה מאוד עדיין הייתי אופטימית, אבל לצערי כשבועיים לאחר מכן היא פיתחה נק שזה תהליך של רקבון במעיים אני כאמא הייתי לידה כל הזמן שיכלתי וראיתי את הסבל הנוראי שלה גם אופיים הרופא אמר לי שזה לא עזר, היא התחילה להתנפח ולהשחיר ..... ואני לא המשיך לתאר כי זה לא נעים וקשה. ואת כל זה אני כאמא ראיתי ובכיתי יחד איתה לבסוף יום לפני שהיא מתה ביסורים אני כבר כאמא לא יכלתי להיות לידה כי זה היה כל כך קשה!!!! בקשתי מהרופא שהיא לא תסבול יותר אני כבר הבנתי שאין ניסים במקרה שלה. למחרת היא מתה ואני לא הייתי לידה בגלל הקושי ( אוי אני בוכה עכשיו) . קמתי ללא תהליך של אבל הייתי כמו רובוט בלי שמחה בלי כלום בלילה הייתי בוכה המון היה לי גוש בגרון לא הבנתי איך זה קרה לי ... ואם בכלל זה קרה לי? עד היום אני לא אותה אחת אין לי שמחת חיים כל פעם יש לי מראות וריחות דפיקות לב והזעות אני תוקפנית וצורחת כל הזמן ואם הרבה תחושת אשמה. התעייפתי מהכל אין לי כוח ללכת לעבודה יותר בנוסף אחרי המקרה אובחנתי כחולת פברומאלגיה.... ואני עייפה נפשית ועכשיו פיזית .
שלום לכם. אז החלטתי שאני מתחילה לטפל בעצמי סוף סוף למרות ניסיונות כושלים בעבר.
לפני כ 10 שנים ילדתי תינוקת קטנה בשבוע 24 שקלה 595 גר פיצית קטנה ששרדה. האירוע היה ממש מפתיע תוך חצי שעה עם רעש ובאלגן נוראי וצעקות של רופאים מצאתי את עצמי בחדר ניתוח לא הבנתי כלום או לפחות המוח שלי לא הבין כי זה היה לא הגיוני. התינוקת זכתה להחייאה כבר בחדר הניתוחים. לאחר מכן העבירו אותה לטיפול נמרץ, אחרי כמה שעות הגעתי לבדי לטיפול נמרץ ראיתי אותה כל כך קטנה ומלאה מכשירים והתעלפתי זה היה כל כך קשה לראות אותה כך. במשך הימים כבר הגעתי להיות איתה אתה רואה תינוקת קטנה שסובלת כל כך ובוכה בלי קול. הייתי לידה והייה קשה מאוד עדיין הייתי אופטימית, אבל לצערי כשבועיים לאחר מכן היא פיתחה נק שזה תהליך של רקבון במעיים אני כאמא הייתי לידה כל הזמן שיכלתי וראיתי את הסבל הנוראי שלה גם אופיים הרופא אמר לי שזה לא עזר, היא התחילה להתנפח ולהשחיר ..... ואני לא המשיך לתאר כי זה לא נעים וקשה. ואת כל זה אני כאמא ראיתי ובכיתי יחד איתה לבסוף יום לפני שהיא מתה ביסורים אני כבר כאמא לא יכלתי להיות לידה כי זה היה כל כך קשה!!!! בקשתי מהרופא שהיא לא תסבול יותר אני כבר הבנתי שאין ניסים במקרה שלה. למחרת היא מתה ואני לא הייתי לידה בגלל הקושי ( אוי אני בוכה עכשיו) . קמתי ללא תהליך של אבל הייתי כמו רובוט בלי שמחה בלי כלום בלילה הייתי בוכה המון היה לי גוש בגרון לא הבנתי איך זה קרה לי ... ואם בכלל זה קרה לי? עד היום אני לא אותה אחת אין לי שמחת חיים כל פעם יש לי מראות וריחות דפיקות לב והזעות אני תוקפנית וצורחת כל הזמן ואם הרבה תחושת אשמה. התעייפתי מהכל אין לי כוח ללכת לעבודה יותר בנוסף אחרי המקרה אובחנתי כחולת פברומאלגיה.... ואני עייפה נפשית ועכשיו פיזית .