פוסט חיובי
אני יודעת שרוב הפוסטים כאן זה תלונות אבל רציתי לכתוב פוסט אחר כאן. אני לא יודעת מי זוכרת התייעצתי כאן לפני חודשיים בקשר לחמי שרצה להגיע במיוחד לברית (אנחנו גרים בחו״ל) של בני ולא רציתי שזה יצא חופף מידי עם התקופה שאמא שלי היתה אמורה להגיע ולהיות איתי לפני ואחרי הלידה. בכל מקרה הרב דברים קרו והשתנו מאז....
קודם כל ילדתי את בני יובל בלידה קלה ונהדרת.
שנית, עקב החזרה שלנו לארץ בן זוגי התחיל לחפש עבודה בארץ והוזמן לסדרת ראיונות בארץ שהוא לא יכול היה לעשות אותה בסקייפ מה שהכריח אותו לעזוב 10 ימים אחרי הלידה לשלושה שבועות. לפני שהוא עזב היינו צריכים לקנות ולשפץ רכב, לארוז או למכור את כל החפצים שלנו ולפנות את הבית שלנו ואני הייתי אמורה לחכות לו שלושה שבועות עם שני הילדים לפני שאנחנו נטוס לפגוש אותו בעיר שממנה אנחנו מתחילים טיול של חודש לפני שנטוס חזרה לארץ ונעזוב סופית את אוסטרליה.
אז כל הרקע על התוכנית המשוגעת שלנו בא להסביר את ההמשך...
על מנת לעזור לי בשלושה שבועות לבד עם פעוט ותינוק שרק נולד חמי שאכן הגיע לברית ולכבודו אפילו עשינו אותה עם מוהל, הסכים להישאר איתי את כל התקופה שהבן זוג בארץ. אחרי שהוא עזר לי לפנות סופית את הבית, כשהוא עושה את רוב הניקיונות כי פיזית אחרי לידה לא ממש מותר לי או יכולתי לעשות הרבה עבודה, עברנו ביחד לבית זמני עם הילדים. עוד כמה ימים אנחנו עומדים לטוס לפגוש את הבחור ולהתחיל את הטיול שלנו ואני יכולה להגיד שחמי היה נפלא! מעבר לעובדה שהוא מאוד עזר בעיקר בנושא הניקיונות והכלבה (שהיינו צריכים לטפל בה בשביל בעלי הבית הזמני שעברנו אליו) הוא היה נהדר עם שני הנכדים וגם שרר בינינו המון כבוד הדדי. הוא הקשיב לי כשביקשתי ממנו דברים, בעיקר בנוגע להתנהלות מול הבן הגדול אבל מאידך אני נתתי לו הרבה חופש פעולה וסמכתי על שיקול הדעת שלו גם אם הדברים לא התנהלו כמו שרציתי. בנוסף אם היתה לי בעיה עם ההתנהלות שלו מול הבן שלי מבחינת פינוק/משמעת דיברנו על זה בערב אחרי למען אירועים עתידיים ולא סתרתי אותו מול הבן שלי בזמן שהדברים קרו.
זהו, רק רציתי לשתף סיפור טוב במצב מאוד לא שגרתי
אני יודעת שרוב הפוסטים כאן זה תלונות אבל רציתי לכתוב פוסט אחר כאן. אני לא יודעת מי זוכרת התייעצתי כאן לפני חודשיים בקשר לחמי שרצה להגיע במיוחד לברית (אנחנו גרים בחו״ל) של בני ולא רציתי שזה יצא חופף מידי עם התקופה שאמא שלי היתה אמורה להגיע ולהיות איתי לפני ואחרי הלידה. בכל מקרה הרב דברים קרו והשתנו מאז....
קודם כל ילדתי את בני יובל בלידה קלה ונהדרת.
שנית, עקב החזרה שלנו לארץ בן זוגי התחיל לחפש עבודה בארץ והוזמן לסדרת ראיונות בארץ שהוא לא יכול היה לעשות אותה בסקייפ מה שהכריח אותו לעזוב 10 ימים אחרי הלידה לשלושה שבועות. לפני שהוא עזב היינו צריכים לקנות ולשפץ רכב, לארוז או למכור את כל החפצים שלנו ולפנות את הבית שלנו ואני הייתי אמורה לחכות לו שלושה שבועות עם שני הילדים לפני שאנחנו נטוס לפגוש אותו בעיר שממנה אנחנו מתחילים טיול של חודש לפני שנטוס חזרה לארץ ונעזוב סופית את אוסטרליה.
אז כל הרקע על התוכנית המשוגעת שלנו בא להסביר את ההמשך...
על מנת לעזור לי בשלושה שבועות לבד עם פעוט ותינוק שרק נולד חמי שאכן הגיע לברית ולכבודו אפילו עשינו אותה עם מוהל, הסכים להישאר איתי את כל התקופה שהבן זוג בארץ. אחרי שהוא עזר לי לפנות סופית את הבית, כשהוא עושה את רוב הניקיונות כי פיזית אחרי לידה לא ממש מותר לי או יכולתי לעשות הרבה עבודה, עברנו ביחד לבית זמני עם הילדים. עוד כמה ימים אנחנו עומדים לטוס לפגוש את הבחור ולהתחיל את הטיול שלנו ואני יכולה להגיד שחמי היה נפלא! מעבר לעובדה שהוא מאוד עזר בעיקר בנושא הניקיונות והכלבה (שהיינו צריכים לטפל בה בשביל בעלי הבית הזמני שעברנו אליו) הוא היה נהדר עם שני הנכדים וגם שרר בינינו המון כבוד הדדי. הוא הקשיב לי כשביקשתי ממנו דברים, בעיקר בנוגע להתנהלות מול הבן הגדול אבל מאידך אני נתתי לו הרבה חופש פעולה וסמכתי על שיקול הדעת שלו גם אם הדברים לא התנהלו כמו שרציתי. בנוסף אם היתה לי בעיה עם ההתנהלות שלו מול הבן שלי מבחינת פינוק/משמעת דיברנו על זה בערב אחרי למען אירועים עתידיים ולא סתרתי אותו מול הבן שלי בזמן שהדברים קרו.
זהו, רק רציתי לשתף סיפור טוב במצב מאוד לא שגרתי
