פוסט חדש!

[שיר לי שני]

קיבלתי את המשפט הראשון באהבה

אבל קטונתי, ממש פצפונתי, מלדעת מה מרגיש בורא עולם.
תפיסת עולמי קצת יותר קרובה לזו של שפינוזה, מאשר לזו היהודית/נוצרית/מסלמית... אבל זה דיון ארוך, אחר, מרתק (בתנאי שמראש מסכימים לא להסכים)

 

[איילת המתולתלת]

היות שמראש ברור שלא נסכים בנושא הזה

(לא הייתי קוראת לזה 'מסכימים שלא להסכים' כי כאמור אני לא בעניין חפש דת)
אני לא רואה הרבה או מעט טעם בלנהל דיון שמראש הוא עקר.

 

[שיר לי שני]

אני תמיד אוהבת

אתגר מחשבתי טוב.
אבל אולי זה לא המקום

 

[מגיע לי3]

אנחנו לא מסכימות

ואת יכולה להיות ממש מעצבנת

אני נהנית מהויכוח
אחלה שרשור נהיה לנו כאן

 

[שיר לי שני]

הדדי

 

[שיר לי שני]

דרך אגב

אם יש לך דרך להפוך נבטים לאכילים, תגידי!
כי אני, בגיל 40, טרם הצליחותי ולו פעם אחת לעבור לעיסת נבטים בשלום, והפסקתי לנסות. למותר לציין, שהבנות לא זכו אפילו לראות נבטים עדיין.

 

[איילת המתולתלת]

זה לא להפוך אותם לכאלה

זה להשתמש בם כמות שהם, בסלט ירקות. אבל זה אני לא ממש אוהבת.
אני מכניסה מהם בירקות מוקפצים במחבת. רק העבים. הדקים מרגישים לי כמו דשא.

 

[B l u e D e v i l]

מעולה במוקפץ

ואף אחד לא חייב לאכול נבטים שלמים. חותכים אותם כמו כל ירק. רק שבאמת לא מבושלים/מאודים/מתובלנים יש להם טעם של דשא

 

[איילת המתולתלת]

כנראה שלא כולם חושבים שהם אלוהים

ובטח לא חושבים שאחרים הם אלוהים.

 

[שיר לי שני]

כנראה שלא כולם חושבים

שרק לאלוהים יש זכות בחירה.

 

[איילת המתולתלת]

הדוגמא שנתת

מדברת על חמות שמסרבת להתייחס להוראת כלתה כאל איסור אלוקי.
מפה נבע מה שכתבתי, שכנראה החמות לא משוכנעת שכלתה היא אלוקים.

 

[שיר לי שני]

אני גם כתבתי

שלא חייבים איסור אלוהי כדי לשמור על גבולות...

 

[שיר לי שני]

אגב

גם את השאלה הזו אפשר להפוך

 

[EcoT]

אז בואי נהפוך

נניח שיש זוג הורים שלא שותים מים הם והילדים שלהם שותים רק קולה או דייט קולה (שאגב יותר גרוע)
והסבתא לא מוכנה (ממניעים של כסף ובריאות) להחזיק בבית קולה ולתת לילדים כשהם אצלה
גם כאן היא לא עוקבת אחרי הקו החינוכי שהטווה ההורים
האם מדובר בזיזול בהורים וחירחור ריב?

 

[שיר לי שני]

לא בעיה

שיביאו איתם קולה ויתנו לילד. היא לא חייבת להיכנס להוצאות בשבילם, ממש לא. שיקנו קולה לילדים, ובמחילה, גם יקחו את הבקבוק איתם כשהם עוזבים, כי היא לא מוכנה שזה יהיה לה בבית.
גיסתי חוזרת בתשובה, וכשהיא נוסעת לקיבוץ, היא מביאה אוכל (טעים) איתה.
חמותי ממש לא חייבת להיכנס לכל הסרט של הכשרת כל המטבח שלה בשבילם.
אהבתי, ממש אהבתי, את ההיפוך שלך

 

[אסתי קלי]

היא לא שאלה מה הפתרון

ברור שיש פתרון
היא שאלה האם סבא שלא מוכן לתת לילד קולה בשעה שההורים כן הוא סבא מזלזל בהורים

 

[שיר לי שני]

לא

אבל סבא שההורים הביאו לו קולה בשביל הילדים, וביקשו מפורשות שיתן להם (כי אחרת הם לא שותים, לפי הדוגמה), ולא נתן, והילדים לא שתו בגלל זה כלום, אכן מזלזל.

 

[אסתי קלי]

מדוע?

אם הוא מאמין שקולה פוגעת בבריאות והוא לא מוכן לפגוע בבריאות נכדיו הוא צריך ללכת נגד אמונתו ובמו ידיו לפגוע בנכדים?
האם באותה מידה תגידי שסבתא דתיה מחויבת לתת לנכדים שלה שניצל שטוגן בחמאה כי ככה האמא שלהם רוצה?(בחרתי להשתמש בדוגמאות שלך)

 

[שיר לי שני]

את יודעת מה?

אם סבא מרגיש כל כך חזק כלפי קולה, אז מבחינתי, אני ככלה/בת לא אביא לו קולה הביתה, בשום פנים ואופן. ואם הילדים שלי לא שותים שומדבר אחר, אז כל כמה שעות אני אצא איתם מהבית שלו, לטובת הכנסת נוזלים לגוף.
אם אמא רוצה שהילדים יאכלו שניצל מטוגן בחמאה, אז שתאכיל אותם מחוץ לבית הסבתא.
זה די פשוט בעיני.

 

[שיר לי שני]

ואת יודעת עוד משהו?

אני לא רואה חובה מיוחדת דוקא בארוחות אצל סבתא.
כלומר, אם הסבתא מתעקשת רק על אוכל בריא,
וההורים מתעקשים רק על אוכל לא בריא (מודה שטרם פגשתי כאלה),
או שהסבתא שומרת כשרות, וההורים מתעקשים רק על לא-כשר (גם כאלה טרם פגשתי, רוב החילונים והאתיאיסטים אוכלים גם כשר),
אז בבקשה - לא חייבים לאכול בבית הסבתא. אפשר לבקר, וללכת לאכול בבית.
מכירה משפחה, שהסבתא פריקית של מזון בריאות, ורק מעט, וגם לא מבשלת מי-יודע-מה (כי מזון בריאות יכול להיות מעולה!). הם מתעקשים להיפגש לארוחות שישי, שבהן כולם סובלים. ההורים והנכדים מהאוכל הלא-טעים, וההערות של הסבתא על כמה הילדים שמנים וההרגלים שלהם גרועים; הסבתא מכך שלא אוהבים את האוכל שלה, ומבקשים דברים אחרים. בשביל מה זה טוב?
או שיביאו לעצמם (כמו שגיסתי הדתיה עושה כשהיא הולכת לחמותי), או שלא יפגשו לארוחות. למה ליצור סיטואציות שמזמנות תחושה לא נעימה?