פונדקאות.
הדיון לגבי פונדקאות לא חדש. מתנגדי הפונדקאות טוענים לניצול מחפיר של נשים לעומת אלו שבעד.
אתמול ניתקלתי בפוסט של חנה בית הלחמי שטוענת לניצול מחפיר ותעשיית ׳העיבור וההרבעה׳ בנפאל שעשה לי יותר רע מטוב.
יותר רע כי הוא נורא אגואיסטי. לא בגלל הניצול של הנשים האלה, אלה בגלל שלאף אחד אין זכות לשלול מאחרים את הזכות להורות.
כשאני רואה אמהות, כאלו שהצליחו להרות ולהביא ילד לעולם, נעמדות על רגליהן האחוריות ומתנגדות לכל הקונספט הזה של פונדקאות, זה מגעיל בעיני.
אני מכירה את הדחף של אנשים להיות הורים ואני כן מבינה את הנשים שמוכנות להיות פונדקאיות.
אני יודעת מה הם הסיכונים בהריון ויודעת איזה מחיר הריון יכול לגבות מאשה.
אבל אני כן חושבת שכל עוד העסק הזה (וזה עסק לכל דבר), עוזר לשני הצדדים וכל עוד הוא נעשה באופן שאינו משפיל, צריך לזכור שקיים כאן ניצול הדדי שלא בהכרח רע.
המצב שחנה בית הלחמי טוענת אליו, הוא נכון בעיקר למזרח ומתנהל אחרת במערב, אבל המזרח מתנהג כמו במזרח ואסור לשכוח את זה, רק צריך לזכור לא לנצל לרעה את הנשים האלה.
אני חושבת שלבוא ולטעון לחזירות ממגדל השן הצדקני שלה, קצת מאבד את ה׳קסם׳...
מצ״ב הפוסט של חנה בית הלחמי.
אם לא הבנתם/ן את משמעות החדשות מקטמנדו - מתנהלות שם חוות פונדקאות, עם סחר מאסיבי ביבוא נשים מוחלשות ממדינות שכנות לצורך עיבור עבור בעלי ממון מהמערב וסחר בביציות מהעולם המערבי (כי המקומיות טובות רק כאינקובטור חי, לא חלילה כמטען גנטי). מסלול הפונדקאות בחוות ההרבעה והעיבור בנפאל נפתח בעקבות סגירת אופציית הפונדקאות בתאילנד, לאחר שהתאילנדים הבינו שמדובר בסחר מאסיבי בנשים ותינוקות. חלק מהנשים מיובאות מתאילנד, בדרך כלל מאיזורים נחשלים בצפון. הן מנותקות ממשפחותיהן, מפומפמות בהורמונים, חלים עליהן איסורים מאיסורים שונים, הן שם עד ללידה. כמה מאדריכלי הזוועה השיטתית הזו (ומי אמר/הה שאסור להשוות?) הם ישראלים, כי לישראלים יש ראש טוב לעסקים. הם מזהים הזדמנות עסקית בכל דבר. לקרוא את ההתנסחויות הציניות בפירסומי חברות התיווך, שגוזרות קופון שמן על כל אשה וילד/ה נסחרים, עושה לי עור ברווז. ולא משנה כמה פעמים נחשפת לזה. לא סתם תקועים שם בו זמנית עשרות "הורים". נפאל חזקה כעת על המפה כזירה מצויינת לכל סוגי הסחר בבני אדם. ככל שהמדינה נחשלת וענייה יותר, כך האנשים בה, ובמיוחד נשים וילדים, נתפסים על ידי חזירי המערב יותר ויותר כחומר גלם, אמצעי להשגת גחמותיהם וכמוצר צריכה.
תחשבו מה שתחשבו, תעשו מה שתעשו, רק שלא תגידו שלא ידעתם/ן.
הדיון לגבי פונדקאות לא חדש. מתנגדי הפונדקאות טוענים לניצול מחפיר של נשים לעומת אלו שבעד.
אתמול ניתקלתי בפוסט של חנה בית הלחמי שטוענת לניצול מחפיר ותעשיית ׳העיבור וההרבעה׳ בנפאל שעשה לי יותר רע מטוב.
יותר רע כי הוא נורא אגואיסטי. לא בגלל הניצול של הנשים האלה, אלה בגלל שלאף אחד אין זכות לשלול מאחרים את הזכות להורות.
כשאני רואה אמהות, כאלו שהצליחו להרות ולהביא ילד לעולם, נעמדות על רגליהן האחוריות ומתנגדות לכל הקונספט הזה של פונדקאות, זה מגעיל בעיני.
אני מכירה את הדחף של אנשים להיות הורים ואני כן מבינה את הנשים שמוכנות להיות פונדקאיות.
אני יודעת מה הם הסיכונים בהריון ויודעת איזה מחיר הריון יכול לגבות מאשה.
אבל אני כן חושבת שכל עוד העסק הזה (וזה עסק לכל דבר), עוזר לשני הצדדים וכל עוד הוא נעשה באופן שאינו משפיל, צריך לזכור שקיים כאן ניצול הדדי שלא בהכרח רע.
המצב שחנה בית הלחמי טוענת אליו, הוא נכון בעיקר למזרח ומתנהל אחרת במערב, אבל המזרח מתנהג כמו במזרח ואסור לשכוח את זה, רק צריך לזכור לא לנצל לרעה את הנשים האלה.
אני חושבת שלבוא ולטעון לחזירות ממגדל השן הצדקני שלה, קצת מאבד את ה׳קסם׳...
מצ״ב הפוסט של חנה בית הלחמי.
אם לא הבנתם/ן את משמעות החדשות מקטמנדו - מתנהלות שם חוות פונדקאות, עם סחר מאסיבי ביבוא נשים מוחלשות ממדינות שכנות לצורך עיבור עבור בעלי ממון מהמערב וסחר בביציות מהעולם המערבי (כי המקומיות טובות רק כאינקובטור חי, לא חלילה כמטען גנטי). מסלול הפונדקאות בחוות ההרבעה והעיבור בנפאל נפתח בעקבות סגירת אופציית הפונדקאות בתאילנד, לאחר שהתאילנדים הבינו שמדובר בסחר מאסיבי בנשים ותינוקות. חלק מהנשים מיובאות מתאילנד, בדרך כלל מאיזורים נחשלים בצפון. הן מנותקות ממשפחותיהן, מפומפמות בהורמונים, חלים עליהן איסורים מאיסורים שונים, הן שם עד ללידה. כמה מאדריכלי הזוועה השיטתית הזו (ומי אמר/הה שאסור להשוות?) הם ישראלים, כי לישראלים יש ראש טוב לעסקים. הם מזהים הזדמנות עסקית בכל דבר. לקרוא את ההתנסחויות הציניות בפירסומי חברות התיווך, שגוזרות קופון שמן על כל אשה וילד/ה נסחרים, עושה לי עור ברווז. ולא משנה כמה פעמים נחשפת לזה. לא סתם תקועים שם בו זמנית עשרות "הורים". נפאל חזקה כעת על המפה כזירה מצויינת לכל סוגי הסחר בבני אדם. ככל שהמדינה נחשלת וענייה יותר, כך האנשים בה, ובמיוחד נשים וילדים, נתפסים על ידי חזירי המערב יותר ויותר כחומר גלם, אמצעי להשגת גחמותיהם וכמוצר צריכה.
תחשבו מה שתחשבו, תעשו מה שתעשו, רק שלא תגידו שלא ידעתם/ן.
