בואי נשווה את הפונדקאות בארץ ונבין מי ורוד??
MAMALY
אני מבין שאת משווקת את הפונדקאות בארץ ושזו הפרנסה שלך ושל החברות שלך.
את רק לא מבינה שאת ואנשים אחרים עושים לעצמכם שירות דוב:
בואי נשווה את ההליכים ונראה מה יהיה בצבע ורוד ומה יהיה בצבע שחור:
1. אישורים וועדות מיותרות
בארץ מי שצריך (לצערו) לעבור תהליך של פונדקאות צריך לקבל אישור של הוועדה של משרד הבריאות.
שזה אומר בעיקר שכל מיני אנשים שאין להם שום הבנה, ידע או נגישות למידע בתחום (כמו רבנים, אישי ציבור ועובדים סוציאלים) יכולים לחטט לך בתחתונים ולהחליט אם מותר לך או לא לעשות את התהליך.
ואני לא נכנס בכלל לשאלה מי הם שיחליטו עבורנו אם יש לנו סיבה טובה להכנס לתהליך של פונדקאות או לא.
כי זו בכלל שאלה מהותית: מי יכול לקבוע שלנו מגיע להיות הורים מול מי שלא מגיע להם?
כמה זמן זה לוקח? לנו זה לקח שנה וחצי לקבל אישור!!!
ואחר כך עוד 8 חודשים למציאת פונדקאית...
ובמילים אחרות- עד שתקבלו אישור- תוכלו להתחיל ולסיים (תיאורטית) הריון שלם...
בחו"ל - אין בשום מקום בעולם ועדה שמתקרבת בכלל לבירוקרטיה המטופשת הזו.
חתמנו על החוזה- ואחרי שבועיים נסענו לראות את הפונדקאית שלנו.
ועוד נקודה די מטרידה: למרות שהיה לנו חוזה מול הפונדקאית בארץ- חוזה רשמי, שהמדינה היתה שותפה לחתימה עליו - כשנתקלנו בבעיה - גילינו שהוא לא שווה שום דבר.
כשהיה צורך לחייב את הפונדקאית לבצע בדיקות גנטיות- על פי סעיפים ברורים בחוזה- היא סרבה.
מה זה אומר? שהמדינה סתם מרחה אותנו על חוזה שאין לו שום משמעות במשך שנה וחצי.
רק כדי שלעוד כמה פקידים תהיה סיבה להתפרנס...
2.טיפול רפואי
בארץ- את מקבלת טיפולים בקופת חולים.
להגיד שהטיפולים הם הכי טובים בעולם? זה בלשון המעטה מוגזם.
נכון, הסטנדרטים פה גבוהים מהרבה מדינות אחרות (אם כבר הזכרת את פקיסטן) אבל מערכת הרפואה בארץ - עם כל התביעות לרשלנות רפואית- לא בדיוק מעידים על כך שאנחנו הכי גבוהים.
מה שכן- הרופאים שלנו נמצאים בחזית הטכנולוגיה.
מצד שני בבירוקרטיה - אנחנו חזקים מאוד- ראי את הסעיף הקודם.
ככה שאם רופאים ישראלים עושים את התהליך בחו"ל- ומדובר ברופאים מהשורה הראשונה- למי שעושה פונדקאות בארץ- אין שום יתרון של "המערכת".
3
. הקשר לפונדקאית
בארץ, הפונדקאיות בקשר עם בני הזוג- מה שגורם לה בהרבה מקרים ללחוץ- ולגרום לרגשי אשמה לזוג, ולהשוות את עצמה לפונדקאיות אחרות בסביבה ושמתבטא מהר מאוד בהעברת מתנות וכספים נוספים שלא קשורים לחוזה.
אני לא רוצה להכנס לעניין הזה לעומק אבל אנחנו חווינו על בשרנו את העניין הזה ושמענו גם מזוגות אחרים על העניין של
הסחטנות הרגשית שהופעלה נגדנו ונגד זוגות אחרים.
יש לי הרבה מה להגיד בעניין - והוא רחוק מאוד מהצבע הוורוד שMAMALY מנסה לשוות לתהליך בארץ- הייתי מסתפק בלהגיד שרק בגלל העניין הזה - הפונדקאות בארץ יותר קרובה לתחום האפור-שחור. (עם נטייה חזקה לשחור...)
בחו"ל- אין את כל העניין הזה.
הקשר הוא מרחוק ובמקרה שרוצים לתת מתנות מעבר לחוזה- הסכומים מגוחכים - למרות שלפונדקאיות מדובר בסכומים גבוהים מאוד.
4. רישום במשרד הפנים
בארץ- כל מי שחושב או חולם שבארץ מדובר בעניין קל- טועה טעות מרה- גם פה יש צורך להגיע לבית המשפט ולקבל החלטה של בית המשפט לענייני משפחה.
עדיין צריך לקבל פסק דין, ולמי שלא יודע, מחליפים לילד את מספר תעודת הזהות שהוא קיבל בבית החולים... (הבירוקרטיה לא נעלמת בארץ.)
בחו"ל - זה לא יותר מורכב- אחרי חודש אפשר להגיע לארץ עם התינוק ולעבור תהליך דומה בליווי של פקידות סעד.
אלא מה? שאחת כמו נטשה, שעשתה את התהליך בעצמה- נסעה לגרוזיה בעצמה, פירסמה מודעה בעיתון, ריאיינה את הפונדקאיות בעצמה ועשתה את כל התהליך בעצמה- מצד אחד חסכה המון כסף, מצד שני נאלצה להתמודד עם כל "המערכת" בעצמה...
ולכן אם היא מתלוננת על כך שהיא נאלצה להשאר שם לבד במשך כמה חודשים- זה בגלל שהיא עשתה את זה לעצמה.
שלא תהיה טעות- כל הכבוד לה שעשתה את התהליך הזה בעצמה.
אני רק לא יודע כמה זוגות אחרים יכולים לעשות את זה בעצמם...
ואגב- אני לא בטוח שהחודשים שנטשה שהתה בחו"ל - הוזילו לה את התהליך... (מה שנקרא: מה שזול עולה ביותר...)
אם היא היתה עושה את התהליך עם סוכנות טובה- אני לא משוכנע שזה היה עולה לה יותר...
אני רוצה להגיד משהו חשוב ומרכזי- לגבי הסיפור עם משרד הפנים:
הסיפור איתם באמת מקומם, אבל מסיט את כולנו מהעניין המרכזי- ומבחינתי משרד הפנים יכולים לקפוץ לי- לי יש מטרה אחת- שמישהו או מישהי יקראו לאשתי אמא ולי אבא.
כל השאר לא ממש מעניין אותי.
משרד הפנים הוא כלום בשבילנו.
אחרי כל מה שכבר עברנו? הם כלום בשבילי.
אז נטשה החליטה להתמודד עם כולם? בבקשה. זה עניין שלה.
הסוכנויות שעובדות עם גיאורגיה וקזחסטן - עובדות עם עורכי דין מהשורה הראשונה שמתמחים בנושא (אבל זה ככה כשמשלמים עבור שירות מקצועי...), מספקות דירות מסודרות ונקיות עד לקבלת אישורי המעבר, והכל יכול להיות יותר קל.
אז נכון שזה עולה יותר כסף- אבל זה שווה את המאמץ.
אני ואשתי, בחודש הראשון לחיים של הבן או הבת שלנו- רוצים להתעסק איתם- לא עם בירוקרטיה, לא עם משרד הפנים הישראלי. לא רוצים לריב עם כל העולם.
נטשה ובעלה הם זוג צעיר יחסית אלינו, יש להם כוחות? בבקשה- זה לא נוגע לנו.
אנחנו במקום אחר.
אנחנו זוג שכבר שנים נמצא בתהליך המתיש, הכואב והיקר הזה.
כבר אין לנו כוחות למאבקים בירוקרטיים, ואם בתמורה לקצת יותר כסף אנחנו נקבל אושר ושקט נפשי - זה בסדר גמור מבחינתנו.
לנו יש מטרה אחת.(אני מקווה שהיא ברורה לכולם).
כל השאר די מיותר מבחינתנו.
יש עוד הרבה נקודות שמטות את הכף לטובת פונדקאות בחו"ל (רק לדוגמה: החלפה של פונדקאית - שבארץ זה גהינום, העובדה שחלק מהעמותות והארגונים בארץ רואים את עצמם כמתווכים וברגע שקיבלו את הכסף- נעלמים...) אבל אלו רק חלק מהנקודות החשובות בנושא.
ולאור כל הדברים שהעלתי כאן - אני חושב שפונדקאות במקום כמו גיאורגיה (וגיאורגיה היא מקום מצויין לכך- אנחנו כבר ניסינו גם את הודו)- היא באמת הפתרון הנכון ביותר בהשוואה לפונדקאות בארץ.
(והיא בטח יותר וורודה...)
אז נכון - יש פה בפורום קבוצה גדולה של פונדקאיות שרוצות לעבוד בעניין הזה, וזה בסדר גמור, אבל אני מציע להן לקרוא בין השורות, ולהבין שזוגות כמונו עוברים יסורים קשים והוצאות כספיות עצומות - אני לא מצפה שתצליחו להבין את הבעייתיות - אבל אם כל אחת מהן תבין, שמעבר להכל יש פה אנשים שמה שהם עוברים זה בכלל לא פשוט- זו תהיה התחלה.
ועכשיו אני מציע - בלי להתלהם ובלי לריב, מי שחושב אחרת- אני אשמח לקרוא את תגובתו.
מי שחושב אחרת אבל לא רוצה לכתוב פה - אפשר להתכתב איתי במייל שלי:
[email protected]
