והנה קצת יותר קצר
חחחח אחד הפוסטים אם לא ה----!
אז קודם כל-טנקס

באמת..על ההשקעה הזו..
הקטע עם "חוסר הקוהרנטיות", או חוסר ההבנה
יש כאן אנשים שכותבים המון שנים בפורומים אז הם השתפשפו והשתפרו בכתיבה.
עם הזמן-זה נעשה טבע שני, מכיוון שלפעמים יש להם יותר זמן הקלדה מאשר דיבור.
אני לא

. מכמה סיבות:
א-אני אדם אימפולסיבי שמגיב מיד.
ברגע שאני מתחילה לחשוב על "איך נכון לכתוב" אני מאבדת את הפואנטה שלשמה אני כותבת בכלל.
אני אוהבת זרימה טבעית מבלי עצירה/התמהמהות.
ב-אני חושבת מהר יותר ממה שאני כותבת.
ונראה לי שזה ניכר בכתיבה לפעמים בצורת מילים מחוברות חחח גם מחסירה מילים לפעמים.
לגבי הלב הטוב שלי (תודה קודם כל

) -עד שאני מרגישה שמישהו עויין.
לא יכולה לסבול צביעות מטיפשות או קנאה או מחוסר סיבה
אבל! אני מסוגלת לוותר לאנשים מסוימים, בעיקר אם הם חלשים.
כשהצביעות באה ממקום מתנשא, מלוקק.. זה משגע אותי.
לגבי התחביר הלקוי?! אני רוצה שתראה לי פעם! אוקיי?
נראה לי שאתה לא מגדיר נכון מה שהתכוונת אליו..
כפרה-אתה יכול לקרוא לי פומוש..אתה יכול לרוץ איתי לקפוץ איתי להכנס איתי למים-אחרי הפוסט הזה.
טרייסי צ'פמן שחתה לי בדם מלא זמן .
מרתק מה שכתבת על מוזיקה. *הייתי שמחה לנתח כל אחד מהחלקים האלו שציינת, באמת*
אני חולת מוסיקה-זה רוב החיים שלי..ההשראה שלי, מצבי הרוח שלי קשורים אליה-הכל!
היא מסוגלת לשחק בי-איך שבא לה..בתנאי שהיא קולעת מבחינתי.
אז קבל שאפו אם סוג המוזיקה שמצאת כמדברת אליך, אצלי.
לגבי טובות הנאה אוראליות-
איך איך..איך לא דיברת על זה-תוך כדי קריאת הפוסט, כבר הייתי על זה!
לא נורא, אולי תמצא עוד דברים ותכתוב עוד פוסטים כאלה כייפים..לאן אנחנו ממהרים, תגיד?
בקיצ..תודה שוב
ממני..אליך. מקווה שתאהב..
http://www.youtube.com/watch?v=0JSXCfGWjqA