פומה פומה פומה
יש בך סקסיות
זה גם קשור לטעם המוזיקלי שלך שהוא סביר עד מעולה והרבה פעמים חופף לטעם שלי.
הזכרת לי זמרת ותיקה שפעם היתי חופר בה קשות. ובזכותך חופר בה שוב.
מודה ומתוודה שלא סבלתי אותך, שלפעמים היה נדמה לי שיכולת הביטוי שלך לקויה בלשון המעטה.
אבל כשנכנסים לעובי הקורה אפשר, בין השורות, למצוא, פה ושם, פנינים.
מה שבטוח הוא שיש לך לב טוב, וזה.. עד שנדמה לך שמישהו עויין לך..
(וזה בסדר, זה טבעי, זה אנושי.)
אני לא אומר שאת לא מדברת שטויות לפעמים, לא אומר שהתחביר שלך לא לקוי פה ושם,
מה שאני כן אומר זה שברגע שלבחורה יש טעם מוזיקלי משובח, זה מחפה על הכל וגורם לה,
להראות סקסית. כנאמר "אין כמוזיקה ליצירת אוירה" ובזכותה, בזכות המוזיקה,גרמת לי ,
לא פעם לסיפוק אדיר,
עד לכדי פליטה.
בזמן האחרון (משהו כמו יומיים) התחלתי לקרוא אותך בתשומת לב, לנסות להבין, לשים לב לניואנסים.
וזה היה כדאי. גיליתי שלמרות האי קוהרנטיות הרבה שמאפיינת הרבה מכתבייך, מתחת לפני השטח,
מסתתרת המון רגישות, חוכמה.. ותובנות שאומנם לא רבות, אבל כמו שאמר לי פעם קבצן זקן בדלהי "יהלום זה יהלום"
אילו רק הית יודעת לכתוב כמו שייקספיר.. פרפרזה על המשפט, "לבעוט כמו בקהאם".
אבל אני לא בקהאם (מדבר על היכולת בעיטה לא על המראה) ואת פומה141. והכל בסדר.
איך אמר המפרי בוגרט בסרט האלמותי קזבלנקה, "זוהי תחילתה של ידידות מופלאה"
למרות שגם המשפט שאמר, קלארק גייבל לסקרלט או'הרה בסוף הסרט חלף עם הרוח
"Frankly, my dear, I don't give a damn"
הוא גם אחד המשפטים אם לא הא...
it's a new dawn
it's a new day
it's a new life for me
and i'm feeling good
ובגלל שהמוזיקה (שאת העלת לפה) פקחה את עיניי, אעניק לך את ההסבר המנומק ללמה עדיף לכתוב מוזיקה ולא מוסיקה :
המילה מוזיקה מקורה מהמילה היוונית העתיקה מוזה, וכך גם נהוג בשפות לועזיות אחרות. קיימות תשע המוזות. אלו הן אלות השירה הלירית (המוזיקה והנגינה בחליל), שירה אפית, היסטוריה, שירת אהבה, טרגדיה, שירי תהילה לאלים,מחול, קומדיה, אסטרונומיה ואסטרולוגיה. המוזה, (כך נשאר לקוות), קיימת גם במילה מוזיאון (ולא מוסיאון כמובן) – מקדשם של תשע אלות המוזה.
"המוזה אינה עשויה לא מכסף וגם לא מזהב. היא רוחנית, מלאת השראה וחיונית לעשייה האמנותית."
והנה פומה (או שאני יכול, עכשיו כשהתקרבנו, לקרוא לך "פומוש"?) את הית המוזה שלי לכתיבת פוסט זה.
אז אתאפק לא לקלקל רגע כה קסום, ולנצל את התרגשותך, בנסיון לקבל טובות הנאה אוראליות.
פשוט אשאיר את זה ככה
ואחכה לשעת כושר
אחרת,
יש בך סקסיות
זה גם קשור לטעם המוזיקלי שלך שהוא סביר עד מעולה והרבה פעמים חופף לטעם שלי.
הזכרת לי זמרת ותיקה שפעם היתי חופר בה קשות. ובזכותך חופר בה שוב.
מודה ומתוודה שלא סבלתי אותך, שלפעמים היה נדמה לי שיכולת הביטוי שלך לקויה בלשון המעטה.
אבל כשנכנסים לעובי הקורה אפשר, בין השורות, למצוא, פה ושם, פנינים.
מה שבטוח הוא שיש לך לב טוב, וזה.. עד שנדמה לך שמישהו עויין לך..
(וזה בסדר, זה טבעי, זה אנושי.)
אני לא אומר שאת לא מדברת שטויות לפעמים, לא אומר שהתחביר שלך לא לקוי פה ושם,
מה שאני כן אומר זה שברגע שלבחורה יש טעם מוזיקלי משובח, זה מחפה על הכל וגורם לה,
להראות סקסית. כנאמר "אין כמוזיקה ליצירת אוירה" ובזכותה, בזכות המוזיקה,גרמת לי ,
לא פעם לסיפוק אדיר,
עד לכדי פליטה.
בזמן האחרון (משהו כמו יומיים) התחלתי לקרוא אותך בתשומת לב, לנסות להבין, לשים לב לניואנסים.
וזה היה כדאי. גיליתי שלמרות האי קוהרנטיות הרבה שמאפיינת הרבה מכתבייך, מתחת לפני השטח,
מסתתרת המון רגישות, חוכמה.. ותובנות שאומנם לא רבות, אבל כמו שאמר לי פעם קבצן זקן בדלהי "יהלום זה יהלום"
אילו רק הית יודעת לכתוב כמו שייקספיר.. פרפרזה על המשפט, "לבעוט כמו בקהאם".
אבל אני לא בקהאם (מדבר על היכולת בעיטה לא על המראה) ואת פומה141. והכל בסדר.
איך אמר המפרי בוגרט בסרט האלמותי קזבלנקה, "זוהי תחילתה של ידידות מופלאה"
למרות שגם המשפט שאמר, קלארק גייבל לסקרלט או'הרה בסוף הסרט חלף עם הרוח
"Frankly, my dear, I don't give a damn"
הוא גם אחד המשפטים אם לא הא...
it's a new dawn
it's a new day
it's a new life for me
and i'm feeling good
ובגלל שהמוזיקה (שאת העלת לפה) פקחה את עיניי, אעניק לך את ההסבר המנומק ללמה עדיף לכתוב מוזיקה ולא מוסיקה :
המילה מוזיקה מקורה מהמילה היוונית העתיקה מוזה, וכך גם נהוג בשפות לועזיות אחרות. קיימות תשע המוזות. אלו הן אלות השירה הלירית (המוזיקה והנגינה בחליל), שירה אפית, היסטוריה, שירת אהבה, טרגדיה, שירי תהילה לאלים,מחול, קומדיה, אסטרונומיה ואסטרולוגיה. המוזה, (כך נשאר לקוות), קיימת גם במילה מוזיאון (ולא מוסיאון כמובן) – מקדשם של תשע אלות המוזה.
"המוזה אינה עשויה לא מכסף וגם לא מזהב. היא רוחנית, מלאת השראה וחיונית לעשייה האמנותית."
והנה פומה (או שאני יכול, עכשיו כשהתקרבנו, לקרוא לך "פומוש"?) את הית המוזה שלי לכתיבת פוסט זה.
אז אתאפק לא לקלקל רגע כה קסום, ולנצל את התרגשותך, בנסיון לקבל טובות הנאה אוראליות.
פשוט אשאיר את זה ככה
ואחכה לשעת כושר
אחרת,
