א וב
א נורא זה אש נור המייצרים את הגפרורים לקחו את שמם מהמקור הזה פולסא דנורא שני מילים בארמית יש דבר המוגדר כקללה ולהיפך ברכה. קללה זה שאדם בפיו מקלל ולהיפך בברכה. ולכן יש להזהר מלהוציא קללה ואדרבה בברכה כי במילתו של האדם הוא עושה ופועל רבות. ובזאת המדבר הוא מעל החי. בכח הדיבור בלבד. שהרי גם עופות וחיות משוחחות ביניהן ומעבירים מסרים בשפתם הם.ואם כך מה הבדל ועדיפות יש במדבר יותר מחי? [אני מתייחס לארבעה הישויות דומם צומח חי ומדבר, שכל אחד ברמה גבוהה מקודמו] אבל הדיבור הפועל הוא אותו דיבור של האדם שבכחו לקלל ולברך. ולמה אני מאריך בזאת? כדי לעדכנך שפולסא דנורא אינה קללה. היא עשיית מעשה. יש שם לא רק מילים אלא גם מעשים מסויימים עם שופר ונרות. בקשר לשאלתך האם כל מי שמעוניין ויודע אותה מוזמן להשתמש בה. אז ככה יש שמות קדושים ולהבדיל אלפי רבואות הבדלות שמות טמאים שבכוחם לפעול. וזה המעט מן המעט המוגדר כקבלה מעשית. חז"ל אמרו "ודאשתמש בתגא חלף" המשתמש בשמות חולף ובטל מן העולם. צדיקים קדושי עליון שבכל הדורות ידעו שמות קדושים וחלילה שישתמשו בהם. ברכתם מתקיימת מאד כי הם לא פגמו את כח הדיבור המקורי שניתן להם. והם אינן משתמשים בשמות אלו. כי אם בלית ברירה ובאופנים הדרושים והנראים להם, וממילא הם מקרים נדירים ביותר. הקשור לגדולים אלה יכול להוכיח ולהווכח בבירור בנכונות דבריי, ואף אני איני שולף מן המותן ואיני מוצץ זאת מן האצבע. וכשנגזר על אדם לדוגמא שיתפרנס 50 רובלים לחודש. ובברכת צדיק הוא מתפרנס 500. זה בבחינת צדיק גוזר והקב"ה מקיים. הברכה שיפרה מצבו. אבל כשהמצב משתנה בגלל השבעות שמות של מלאכים, הרי נשתנו סדרי וקביעות השמים בנוגע לאותו אדם. ולכן הדברים הללו מאד מסוכנים, כי אם האדם הרויח מכאן הרי שיפסיד מכיוון אחר, ולפעמים באים רח"ל צרות ולא יודעים למה. והכל מתקזז בסופו של דבר. ולכן יש להימנע מלפנות לכל מיני כאלו המשתמשים בקבלה מעשית לצורך זה. ולסיום נזכרתי בפסוק "ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל ארץ קדם" [בראשית כה ו]. פרשן המקרא רש"י הגדול מביא לנו מחז"ל ממסכת כתובות כא ואצטט לשונו "פירשו רבותינו, שם טומאה מסר להם" ועכשיו תבין מניין כל הכוחות שיש לעמים בארצות קדם. בכל אופן הם מכח הטומאה. ולסיום של הסיום פסוק מתורתינו הקדושה "תמים תהיה עם השם אלוקיך